המרכזים בארה"ב למניעה ולבקרת תחלואה (CDC) זיהו מספר גורמי סיכון לתחלואה בווירוס הקורונה, ביניהם גיל מבוגר, מגדר (מסתבר שגברים נמצאים בסיכון יתר), סוכרת, השמנת יתר ומחלות של כלי הדם והלב. אלא שלא קיים מספיק מידע המתייחס להשפעות שיש לפעילות גופנית על ההשלכות של מחלת הקורונה, אף על פי שברור כי מחסור בפעילות גופנית הוא גורם סיכון מובהק עבור מספר מחלות כרוניות כולל אלו שמהוות בעצמן גורם סיכון לתחלואה קשה יותר בקורונה.
פעילות גופנית משפרת את התפקוד של מערכת החיסון | צילום: shutterstock
עוד מחקרים בשוונג
התמודדות עם אובדן ואבל באמצעות פעילות גופנית
הגיל והתרגיל: כך הגיל משפיע על התוצאה במרתון
האם ידעתם על היתרונות התזונתיים של הקינמון?
פעילות גופנית והמערכת החיסונית
על פי ההנחיות של הארגון האמריקאי לפעילות גופנית, מומלץ למבוגרים לבצע לפחות 150 דקות שבועיות של פעילות בדרגת עצימות בינונית עד עצימה מאוד. הנחיות דומות מאוד התקבלו והופצו במדינות נוספות. יש בסיס טוב להניח שפעילות גופנית על בסיס שגרתי מקילה על השלכותיו של וירוס הקורונה ועשויה להביא לתחלואה קלה יותר.
ידוע כי פעילות גופנית משפרת את התפקוד של מערכת החיסון ואנשים אשר מתעמלים על בסיס קבוע הם בעלי אחוזי תחלואה נמוכים יותר מגורמים מזהמים אחרים וגם התסמינים שלהם פחות חריפים. פעילות גופנית על בסיס שגרתי מפחיתה את הסיכויים לזיהומים מערכתיים, שהם למעשה תורמים עיקריים לנזק הריאתי אשר נגרם על ידי וירוס הקורונה. בנוסף, פעילות גופנית מועילה מאוד לבריאות הלב וכלי הדם, תורמת לחוזק השרירים ומשפרת את הבריאות הנפשית. ניתן להעריך שפעילות גופנית מועילה לתחלואה בקורונה על ידי כך שהיא משפרת את מצב הגוף מבחינת המחלות הכרוניות שברקע, אך ככל הנראה יש לכך מנגנונים נוספים.
מדובר במחקר ראשון שמראה שישנה חשיבות לפעילות גופנית כמפחיתת סיכוי לסיבוכים של מחלת הקורונה | צילום: pixabay
במהלך המגיפה, אוכלוסיות ברחבי העולם קבלו המלצות ואף נאלצו מחוסר ברירה להישאר בבית תחת סגר ולהימנע ממגע חברתי, ריחוק חברתי שכולל הגבלות יציאה מהבית והגבלות נסיעה בעולם, סגרים זו היתה האסטרטגיה הראשונה להתמודדות. בארה"ב נעשה ניסיון רב באמצעות מערכת החינוך וההסברה ללמד על היתרונות שיש לפעילות גופנית והמליצו לאוכלוסייה כולה לנסות ולהעלות את מידת הפעילות שלהם במהלך המגיפה. מחקרים מקדימים מראים ירידה משמעותית במידת הפעילות הגופנית מתחילת המגיפה העולמית בקרב האוכלוסייה.
כיצד נערך המחקר
במחקר הנוכחי שבו נבדקו מעל 48 אלף איש בדקו החוקרים את ההתנהגות הפעילותית של אנשים (על פי Electronic health record) לפני המגיפה, על מנת להעריך את ההנחה על פיה מי שנשאר פעיל ונצמד להנחיות ולהמלצות בדבר פעילות גופנית, במידה ונדבק בנגיף חווה מחלה קלה יותר מבחינת התסמינים. אם מראים שפעילות גופנית רגילה מהווה גורם מגן מפני הנגיף, צריך לעשות מאמץ על מנת לעודד את האוכלוסייה לפעילות אשר בסופו של דבר תגן עליה. מדובר במחקר רטרו-ספקטיבי תצפיתי שבו פעילות גופנית נקבעה על פי EHR כשנתיים לפני פרוץ מגפת הקורונה (מארס 2020). המחקר התבצע ב-Kaiser Permanente Southern California (KPSC) שהוא מרכז רפואי שנותן שירות לכ-4.7 מיליון איש ברחבי דרום קליפורניה.
הקריטריונים להשתתפות במחקר היו: בוגרים מעל גיל 18 וכאלו שאובחנו כחולי קורונה בין ינואר 2020 עד ל-21 באוקטובר 2020. הדרישה מהמשתתפים היתה להגיע לפחות שלוש פעמים לבדיקה, על מנת שיילקח מהם תבחין שנקרא Exercise vital sign (EVS) שנמדד בין ה-19 למארס 2018 ל-19 במארס 2020. ה-EVS משמש למדידה של פעילות גופנית. התהליך התנהל כך שסטודנטים ואחיות שאלו את המשתתפים שתי שאלות לגבי פעילות השגרתית שלהם בחודשיים האחרונים או לפני כן, והנשאלים היו צריכים לדרג את הפעילות על פי: כמה פעמים בשבוע עשו פעיליות גופנית, כמה זמן היא נערכה ובאיזו עצימות. עבור המחקר הנוכחי נקבעו שלוש קטגוריות של פעילות גופנית והן מבוססות על ההמלצות של הארגון האמריקאי לפעילות גופנית: פעילות גופנית תואמת המלצות (EVS מעל 150 דקות לשבוע), חוסר פעילות גופנית (EVS שהוא 0 עד 10 דקות לשבוע) ופעילות כלשהי (EVS שנע בין 11-149 דקות שבועיות).
אין צורך בפעילות גופנית מוגזמת | צילום: shutterstock
ספורט מהווה גורם חשוב בהפחתת חומרת התחלואה
אנשים אשר מתעמלים ופעילים במשך כל חייהם הם בעלי סיכויים מופחתים להגיע לידי אשפוז או להזדקק לטיפול נמרץ נשימתי בעקבות נגיף הקורונה. המרכז בו נעשו הבדיקות הוא אחד מתוך מספר מרכזים גדולים בקליפורניה שמספקים שרותי בריאות והא אסף מידע הנוגע לפעילות גופנית של החולים אשר הגיעו לטיפול. זהו מחקר ראשון שמראה שישנה חשיבות רבה לפעילות גופנית כמפחיתת סיכוי לסיבוכים של מחלת הקורונה. גודל הסיכון בתחלואה מהנגיף קשורה באופן ישיר וחזק עם חוסר בפעילות גופנית והיא עולה עוד יותר כפונקציה של עישון ושל מחלות כרוניות שונות.
פעילות גופנית מהווה גורם חשוב וקריטי בקביעת גורם סיכון נוסף שמשפיע על חומרת התחלואה בנגיף. יש לשים לב ולציין שאחוז אישפוזים גבוה עבור נשים בהריון הינו בעקבות העובדה שכולן ככולן התאשפזו לצרכי לידה ולכן אין לראות בעלייה באשפוזים באוכלוסיית ההריוניות בהכרח כתוצאה של תחלואה קשה יותר בווירוס הקורונה. למעשה המחקר טוען כי נשים בהריון שנמצאו חיוביות לנגיף הקורונה היו בסיכון מופחת יותר לתמותה.
כאשר משווים לאנשים שהם אינם פעילים כחלק מאורח החיים שלהם, אלו שיש להם מידה מסוימת של פעילות בעלי סיכון נמוך יותר לאשפוז או לתמותה, מה שאומר שכל פעילות מכל סוג ובכל מינון יש בה יתרונות. עם זאת, ביצוע פעילות גופנית מסוימת בלבד סיפקה סיכויים גבוהים משמעותית לכל ההשלכות השליליות של COVID-19 וזו לעומת עמידה בהמלצות ועשיית פעילות גופנית שגרתית כמומלץ.
מסתבר שהקשר של פעילות גופנית עם השלכות שליליות של מחלת קורונה הוא רחב | צילום: shutterstock
היות וחוסר פעילות גופנית קשור עם ערכי BMI גבוהים ועם סיכון גבוה יותר לסוכרת, שני גורמי סיכון מובהקים לסיבוכים חמורים של מחלת קורונה. הקשר של פעילות גופנית עם השלכות שליליות של מחלת קורונה הוא רחב. הסיכון שמוסיפה חוסר פעילות גופנית הוא גבוה יותר מהסיכון שיש בגורמי הסיכון האחרים . לכן ניתן להסיק שפעילות גופנית הינה גורם הסיכון המשמעותי והחשוב ביותר ועם זאת זהו גורם שניתן לשינוי.
בנוסף, מחקר מבריטניה מצא שמבוגרים אשר יש להם מחלות כרוניות שמהוות גורמי סיכון לתחלואה קשה יותר בקורונה, הפחיתו באופן משמעותי את מידת הפעילות הגופנית שלהם בעקבות הסגרים. לכן עידוד של עשיית פעילות גופנית אצלם הוא במיוחד בעל ערך. ההמלצות כעת לפי ארגון האמריקאי לפעילות גופנית הינה להשתתף בלפחות 150 דקות של פעילות גופנית לשבוע. יש לזכור כי ניתן לפצל את ה-150 דקות הללו ולפרוס אותן ליחידות אימון קטנות שתהיינה פרוסות על פני שבוע שלם.
נקודות החוזקה והחולשה של המחקר
החוזקה העיקרית שזהו מחקר יחסית גדול שנעשה על אוכלוסייה גדולה של בוגרים מעל גיל 18 שחלו בנגיף הקורונה, והממצאים מבוססים למעשה על הרגלי פעילות גופנית שלהם מלפני שאובחנו כחולים בנגיף. נקודה נוספת הינה המגוון הדמוגרפי של המשתתפים. היבט נוסף לחוזקה הוא שהפרמטר הנמדד הינו אובייקטיבי והוא מידת חומרת התחלואה בנגיף. אחת מנקודות החולשה של המחקר היא שהפעילות הגופנית ועצימותה מדווחות באופן אישי על ידי המשתתפים.
מסקנות המחקר
עמידה בהמלצות של כמות ועצימות פעילות גופנית שבועית קשורה ישירות ובאופן מובהק עם סיכויים מופחתים משמעותית לתחלואה קשה בווירוס הקורונה בקרב מבוגרים. במיוחד כאשר משווים בין אוכלוסייה אשר מדווחת על עצמה כעל "בלתי פעילה תמידית", לעומת האוכלוסייה שרמת הפעילות הגופנית השבועית שהיא מבצעת עומדת ואף עוברת את ההמלצות. אלו אשר עומדים בהמלצות הפעילות הגופנית הם בעלי סיכויים מופחתים באופן מובהק להתאשפז בעקבות וירוס הקורונה או להזדקק לסיוע נשימתי.
יש לשים לב שחוסר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון משמעותי ביותר מכל גורמי הסיכון ויחד עם זאת הוא ניתן לשינוי. ההוכחה שפעילות גופנית הינה גורם בעל משמעות וניתן לשינוי שמשפיע על חומרת התחלואה בנגיף, הינה חשובה ומדגישה את הצורך ללמד את האוכלוסייה להיות יותר פעילים.
המחקר פורסם ב-British Journal of Sports Medicine על ידי קבוצת מחקר מקליפורניה
