פרט לפציעות ריצה שנובעות מ"אימון יתר" וסיכון מוגבר ללקות בסרטן עור, קהל הרצים מדורג במקום יחסית טוב בכל הקשור למדדי בריאות. אלא שיש לשים לב לנושא חשוב נוסף: הרצים והרצות עשויים להיות בסיכון מוגבר לבעיות שיניים, כמו למשל שחיקת יתר ועששת. במגזין Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, קבוצת מחקר גרמנית דיווחה על עלייה משמעותית בשחיקת השיניים בקרב טריאתלטים בהשוואה לאנשים באותו גיל ומין שאינם אתלטים. החוקרים מצאו שאתלטים אשר היו מעורבים באימונים שבועיים תדירים היו בעלי יותר בעיות שיניים לעומת אתלטים שהתאמנו פחות.
החומצות פוגעות בשכבת האמייל שמגנה על השיניים | צילום: shutterstock
הדרכים בהן אתלטים משפיעים על בריאות הפה שלהם
הריצה היא ענף ספורט שנותן את סימניו על בריאות הפה ובייחוד משפיע על השיניים, לדברי ד"ר אליזבט טרנר, רופאת שיניים ממיניאפוליס שהיא בעצמה אתלטית. למעשה, מחקר שנעשה בהיקף קטן על אוכלוסיית טריאתלטים והתפרסם במגזין הנ"ל, מצא שעורים גבוהים של שחיקה ושל עששת שיניים ככל שעולים במשך אימוני הסבולת.
ככל הנראה הצריכה הגבוהה של פחמימות על ידי טריאתלטים, כולל משקאות ספורט ממותקים, ג'לים למיניהם, וחטיפים שונים למטרות אנרגיה, מביאים להורדה ברמות ה-pH בפה, כלומר סביבה שהיא יותר חומצית, מה שעשוי לעודד עששת של השיניים. בנוסף, אתלטים נושמים לרוב דרך הפה במהלך האימונים ולכן הפה נהיה יבש. ככל שהפה יבש, יש פחות ייצור של רוק, אשר באופן נורמלי מגן על השיניים.
קורנליה פרסה, חוקרת במחלקה לרפואת שיניים שמרנית בבית החולים האוניברסיטאי היידלברג בגרמניה, ערכה מחקר בו השתתפו 35 טריאתלטים במטרה לבדוק את בריאות הפה אצל אלו שמתאמנים לפחות 10 שעות בשבוע כאשר האימונים שלהם הם תערובת של שחייה רכיבה וריצה. הספורטאים נבדקו על ידי רופאי שיניים להימצאות של שחיקה ושל עששת. כמו כן נלקחו דגימות רוק גם במנוחה וגם בזמן פעילות גופנית. כל התוצאות הושוו לקבוצת ביקורת. הגיל הממוצע של הטריאתלטים בשתי הקבוצות עמד על 36, אבל בקבוצת האתלטים ניכר שהם היו "קלי משקל" בעלי ערכי BMI נמוך יותר.
מתוך השאלונים למדו החוקרים ש-46 אחוזים מהספורטאים צרכו משקאות ספורט במהלך האימונים ו-51 אחוז צרכו מים. 74 אחוז השתמשו בג'לים או בחטיפים. תוצאות מתבחיני שיניים מגוונים חשפו שאין הבדל משמעותי סטטיסטי מבחינת בעיות עששת בין שתי הקבוצות, למרות שלקבוצת האתלטים אשר התאמנו בתדירות גבוהה היו הרבה יותר בעיות שיניים. גם צריכה של משקאות ספורט שונים לא נמצאה קשורה לבעיות עששת. אך נמצא קשר חיובי מובהק עם שחיקת שיניים ככל שצרכו יותר משקאות ספורט. לא נמצאו הבדלים מובהקים מבחינת בדיקות הרוק שנעשו לשתי הקבוצות. אך כאשר קבוצת האתלטים החלה להתאמן, הם ייצרו פחות רוק, והרוק היה חומצי יותר (pH פחות מ 7). דרגת החומציות של הרוק עלתה ככל שהתאמנו יותר.
כללי אצבע של רופאי השיניים לספורטאים
1. סוכרים בחלל הפה: הגזמה בכמויות הסוכר תחת מסווה של "קבלת אנרגיה" או תדלוק ג'לים למיניהם, סוכריות לעיסה, משקאות ספורט, משמשים כמקור אנרגיה לפעילות הספורטיבית, אבל גם "מאכילים" ומשמשים מקור אנרגיה לחיידקים שנמצאים באופן טבעי בפה. כאשר יש לחיידקים הללו מקורות אנרגיה, הם מייצרים חומצות שפוגעות בשכבת האמייל שמגנה על השיניים שלנו.
כאשר רופא השיניים מעיף מבט הוא רואה כמעין רקבון לבנבן של קווים גיריים. אם אתה באופן קבוע צורך משקאות ספורט, המשקעים הללו נמצאים בבסיס השיניים בנקודת המפגש עם החניכיים. רופאי השיניים ממליצים, ללא קשר לספורט, להגן על השיניים על ידי שטיפה מיידית של הפה עם מים מיד לאחר הצריכה של מוצרים עתירי סוכר. דיאטה בריאה והרבה מאוד משקאות ללא סוכר במהלך יום המנוחה יכולים גם הם לאפשר הפוגה לפה, ולהקטין סיכון לעששת. מומלץ להימנע מתוספים שעשירים למשל ב-Citric acid או ב-Tartaric acid, חומרים אשר נותנים למזון טעם חמוץ מריר וגורמים נזק לשכבת האמייל בשימוש רב בהם.
2. נשימה מהפה: הרבה מאוד רצים רגילים לנשום מהפה, הרגל שיוצר מצב של יובש בפה. מעט רוק אומר שיש נטייה יותר גדולה לריקבון, לעששת. הרוק תפקידו לשטוף חלקיקי לכלוך והוא גם מנטרל טבעי של החומציות שבאה מהמזון ומחיידקים.
במהלך אימונים ההרכב של הרוק משתנה ובמקום להיות יותר נוזלי ומסכך לפה, הוא נהייה יותר דביק וצמיגי. במצב כזה, הוא יכול "ללכוד" סוכרים שיוצרים ריקבון וכן הופך מלכודת חומצות במקום שינקה אותן. הדרך להתמודד היא לשתות הרבה מים, או אפילו שטיפה במים שמחזירה את האיזון. גם לעיסה של מסטיק ללא סוכר, שמכיל xylitol (סוכר טבעי שמכורו באלכוהול) יכולה גם היא לעזור. לעיסת מסטיק כזה במהלך היום עשויה למנוע היווצרות רובד חיידקים על השיניים.
חשוב ומומלץ לנסות להרפות את הלסתות | צילום: shutterstock
3. חטיפי חלבון: יש לשים לב שלעיסה של חטיפי חלבון (שהם קשים) עשויה לפגוע במי שיש להם "הרכבות" שונות ומבנים דנטליים. לכן אתלטים כאלו צריכים יתר זהירות ולהעדיף צריכה של מזונות כמו בננות, חמאת בוטנים וכו'.
4. סדקים בשיניים: אין להשתמש בשיניים על מנת לפתוח אריזות! דבר אשר עשוי לגרום לסדקים בשיניים.
5. חריקת שיניים: ישנם רצים שלרוב מהדקים את הלסתות וחורקים שיניים במיוחד בלילה בשינה או במהלך ריצות מהירות. חשוב ומומלץ לנסות להרפות את הלסתות, את הכתפיים והידיים. יש לעשות תרגילי הרפיה ולנסות להגיע למצב שניתן "לשלוט" בכך באמצעות המחשבה. אם אדם "חורק" שיניים תוך כדי שינה, עשויים להיות לכך תסמינים כמו כאבים ונוקשות, שחיקה עד כדי אובדן שיניים ומומלץ מאוד להתייעץ עם רופא שיניים.
השיניים כמו העצמות ,הן מאגר מינרלים חירום של הגוף.
כאשר חסרים מינרלים לתהליכים שונים בגוף, הגוף לוקח אותם מהשיניים.
לכן עששת לא תמיד קשורה להגיינת פה