הטיפולים המתקדמים כיום בסרטן מובילים לירידה בתמותה. למרות השיפור באחוזי ההישרדות ממחלת הסרטן, עדיין ההתמודדות עם המחלה מובילה להשלכות פיזיות ופסיכולוגיות משמעותיות שעשויות להימשך שנים רבות. גם לאחר סיום הטיפולים, ה"שורדות והשורדים" צריכים להתמודד עם ההשלכות הלא רצויות שיש לטיפולים כמו למשל סיבוכים שקשורים לכלי דם, מצבי רוח משתנים ובעיות שונות בתפקוד קוגניטיבי. כל אלו משפיעים על איכות החיים שלהם וישנן תופעות רבות שמלוות התמודדות עם מחלת הסרטן, תופעות שהרבה פעמים מזכירות פוסט-טראומה. לא מעט מהפעמים אלו ששורדים את המחלה מתמודדים עם תסמינים פוסט-טראומטיים שהם תוצר ישיר של עלייה רבה ברגשות השליליים שיש להם בהקשרים שונים וכן ליקויים וחוסר תפקוד בתחומי חיים שונים.
צילום: shutterstock
לפי מאמרי סקירה ומחקרים שנעשו בתחום, התערבות באורח חיים באמצעות פעילות ספורטיבית לרוב יש לה השפעות חיוביות על שורדות סרטן שד, הן מבחינת איכות חיים, מבחינה רגשית וגם מבחינה בריאותית. דווח בספרות שפעילות ספורטיבית קשורה עם תחושות חיוביות במתמודדות עם סרטן שד. מחקרים שנעשו התמקדו באיכות החיים של מתמודדות עם סרטן שד וכיצד פעילות גופנית תורמת לתחושות החיוביות ולחיזוק האני הפנימי של המתמודדות והדימוי העצמי שלהן. אלא שמידת היעילות של התכנית הספורטיבית, תלויה רבות במוטיבציה וביכולת של המשתתפות להיצמד אליה. ניתן לראות כי המוטיבציה משתנה עם הזמן והתמיכה שיש מהקבוצה היא שעוזרת למשתתפת להתמיד בפעילות ולהישאר מחויבת אליה. העובדה שישנם עוד אנשים שחולקים את אותה הפעילות, את אותם המאמצים הן הפיזיים והן הרגשיים כל אלו עושים את ההבדל ונותנים למשתתפים בפעילות תמיכה עצומה.
אכן תמיכה חברתית מעודדת מאוד את תחושת המחויבות שיש לבן אדם כפרט בודד ואת מידת ההתגייסות שלו. התמיכה החברתית מסייעת לו להתמיד ולעשות את השינויים בחיים שנדרשים ממנו כדי להתמיד בפעילות הספורטיבית. התפיסה והידיעה שהוא חלק מקבוצה, מטפחת למעשה את המוטיבציה שלו ואת מידת המסירות שלו וזה מחוזק עוד יותר על ידי קשרים חברתיים שנוצרים תוך כדי הפעילות בה הוא משתתף. כך נוצרת למעשה רשת של קשרים חברתיים ואחד מעודד את השני כך שלמרות הקושי הם מסוגלים להתמיד בפעילות.
האם לריצה בקבוצה יש השפעה על חולות סרטן השד
בהקשר הזה של התערבות ספורטיבית לשם שיפור הבריאות ואיכות החיים, המשתתפים יכלו לפתח קשרים חברתיים בעלי משמעות אשר השפיעו על איכות חייהם. כל הנושא של כישורים קוגניטיביים ושל תמיכה חברתית צבר תאוצה בייחוד לאור מגפת הקורונה. הקורונה הציפה בעיות מנטליות בייחוד אצל מתמודדים עם מחלות כרוניות. בייחוד מצאו רמות חרדה גבוהות ותסמיני דיכאון באוכלוסייה שמתמודדת עם סרטן בזמן הקורונה, בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה.
המטרה הכללית של המחקר הנוכחי היתה, להעריך את היתרונות שיש בריצה במסגרת קבוצתית עבור נשים שמתמודדות ושורדות סרטן שד. המחקר נעשה על מנת להעריך את השינויים המנטליים והפיזיולוגיים בעקבות השתתפות בתכנית ריצה קבוצתית, מפגשי טיפול קבוצתיים וייעוץ תזונתי.
החוקרים ציפו שהשתתפות בתכנית ספורט קבוצתית תוביל לשיפור ניכר מבחינה פסיכולוגית ופיזיולוגית. יש להביא בחשבון שהתכנית לספורט קבוצתי הופרעה במידה מסוימת על ידי מגפת הקורונה ששררה והביאה עמה הגבלות חברתיות מרחיקות לכת כגון סגרים והגבלות תנועה. הפעילות הספורטיבית בוצעה בחללים פתוחים תחת הנחיות קפדניות כמו לבישת מסיכות ושמירה על ריחוק. דבר נוסף, בעוד שפעילויות הספורט נשמרו ובוצעו כמתוכנן, ריצת מרתון שתוכננה כמטרת העל והיוותה למעשה גורם מפתח מאחד ששמר על המוטיבציה, בוטלה. עדיין המשתתפים השתתפו בכל המפגשים גם אלו שהתקיימו, גם אלו שהתקיימו ברשת.
צילום: shutterstock
המחקר הנוכחי בדק כיצד תכנית התערבותית מבוססת על ספורט בחברה, משפיעה על איכות החיים של מתמודדות עם סרטן שד. באופן שאינו מתוכנן, לאור מגפת הקורונה החוקרים נאלצו לעשות שינויים והתאמות של התכנית לאור ההגבלות החברתיות שנוצרו. המחסור בהבדלים משמעותיים בין הקבוצות במחקר התפרש כאן בעיקר במושגים של חוסר יכולת של המשתתפות "ליהנות" ממלוא תכנית הפעילות הספורטיבית. התוצאות אשר התקבלו אכן תואמות את מה שכבר ידעו: פעילות ספורטיבית משפרת את המצב הרגשי והפיזי של העוסקים בה.
"נוצר שיפור ריגשי משמעותי"
כאשר השוו בין הקבוצות, לא מצאו הבדלים משמעותיים מבחינת חרדה, דיכאון, דימוי עצמי, ואספקטים פיזיולוגיים. בקבוצת המתמודדות עם סרטן שד, אלו אשר השתתפו בפעילויות הריצה הקבוצתית חוו שיפור ריגשי משמעותי. למרות זאת, רמת החרדה הכללית והתחושות השליליות השתפרו רק במקצת בקרב המשתתפות. ככל הנראה היה זה קשור למגפת הקורונה שלמעשה הכריחה אנשים לשנות את הרגלי חייהם ולבצע פעילויות גופניות תחת מגבלות. לפי הספרות המצטברת, ידוע שלמגפת הקורונה ישנן השלכות פסיכולוגיות. למעשה, המחקר מדגיש את החשיבות שיש למרכיב החברתי בעידוד המוטיבציה ומידת המחויבות שמרגישים המשתתפים במחקר. למרות המגבלות שחלו בעקבות הקורונה, עדיין יכלו המשתתפים ליצור אינטראקציות ולחלוק את החוויות שלהם מתחומים רבים, גם חוויות שקשורות להתמודדות שלהם עם מחלת הסרטן. לרוב המשתתפות דיווחו על הגורם החברתי כגורם המשמעותי והקובע.
למרות כל המגבלות החברתיות שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה, עדיין המחקר הנוכחי מראה את האפשרות לפיה פעילות ספורטיבית בחברה יש בה את היכולת לעודד ולשפר את מצבן של המתמודדות עם סרטן השד. תוצאות המחקר תואמות ותומכות מחקרים אחרים אשר הראו את החשיבות החברתית שיש לקבוצות תמיכה עבור מתמודדות עם סרטן שד, כמו למשל קבוצות ייעודיות לפעילות ספורטיבית.
למחקר הנוכחי יש מספר מגבלות, אחת מהן למשל היא שלא ברור האם השיפור הפסיכולוגי הרגשי שחל הוא הודות לתמיכה החברתית או הודות לפעילות הריצה כשלעצמה, או שמא קשור לשניהם יחד. מחקר עתידי צריך להיעשות על מנת לברר האם למרכיב החברתי הקבוצתי ישנה תרומה משמעותית לשיפור באיכות החיים שנצפה במתמודדות.
מאמר זה התפרסם בנובמבר 2021 באתר Frontiers in Psychology
