משרד הבריאות שינה את גישתו בנוגע לתוספי מזון. לאורך כל השנים, הדעה הרווחת בקרב רופאי המשפחה בארץ ובקרב עולם הדיאטנים היא, שאין צורך בנטילת כדור מולטיויטמין כל יום משום שהתזונה הישראלית מספקת לנו את כל הויטמינים והמינרלים הנחוצים לנו. לעומת זאת, לאורך למעלה מעשרים השנים האחרונות אני טוען שאצל רוב האוכלוסייה הבוגרת בארץ, קיים מחסור בוויטמינים ומינרלים ושהתזונה הישראלית הממוצעת איננה מספקת את כל אבות המזון כולל הוויטמינים והמינרלים הנחוצים וכדי למנוע את החוסרים הללו כדאי ליטול כדור מולטיויטמין אחד כל יום.
הויטמינים והמינרלים מגיעים מהתזונה שלנו | צילום: pixabay
ומה לכל זה ולספורטאים ?
חוסרים, אפילו בויטמין אחד או במינרל אחד גורמים לירידה ביכולת הגופנית, פוגעים בתוצאות ומקשים מאד על ההתאוששות ממאמץ גופני. מניסיוני רב השנים, למרבית הספורטאים החובבים כמו אלה המקצועיים, יש חוסרים בויטמינים ו/או במינרל זה או אחר. החזרת הרכיבים החסרים דרך האוכל בלבד אורכת זמן רב ולא תמיד הספיגה שלהם במערכת העיכול היא אופטימלית. התוצאה המהירה והזולה ביותר היא נטילת מולטיויטמין ומולטי מינרל (לרוב הם באים בכמוסה אחת) למשך תקופה של שלושה חודשים. מומלץ לבדוק את מצב הויטמינים והמינרלים בתום התקופה כדי לוודא שרמתם בדם חזרה לתחום הרצוי.
לפני כשלושים שנה היה בארץ רק ה-V" צנטרום", אחר-כך הצטרפו אליו המולטיויטמינים של סולגאר ושל GNC ומאוחר יותר התחילו לצוץ מולטיויטמינים תוצרת ישראל ועוד מותגים שונים מחו"ל וכיום המדפים מוצפים מוצרים רבים ובנוסף, ניתן לרכוש הכל דרך האינטרנט מכל מקום ואתר בעולם. ועדיין, לאורך כל השנים חוזרת ונשמעת הטענה נגד נטילת המולטיויטמין. לאורך שלושים השנים האחרונות ראיתי מאות רבות של בדיקות-דם כל שנה, ולמרות שקיימים 14 ויטמינים ועוד מספר לא מבוטל של מינרלים – בקופות החולים לא בדקו ויטמינים בכלל, ובנוסף לתמונת הדם בדקו רק ברזל, נתרן, ופריטין (מאגרי ברזל).
בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה הקודמת, בתוקף עבודתי במחלקה לרפואת ספורט במכון וינגייט ובמחלקה לספורט ההישגי, התחלתי לעבור על בדיקות הדם של ספורטאי ההישג והספורטאים האולימפיים ומצאתי חוסרים רבים החל מויטמין B12, מלח, מאגרי ברזל נמוכים, ויטמין D ועוד. במחלקה לרפואת ספורט השגנו את בדיקות הדם הללו בקלות משום שרופאת הספורט של המחלקה הזמינה אותן במיוחד והבינה את נחיצותן לקבלת תמונת המצב של הספורטאים.
האם אתם זקוקים למולטי ויטמין? | צילום: pixabay
לעומת זאת, כששלחתי ספורטאים לא בכירים, או אנשים שמנים לבצע בדיקות מקיפות הכוללות גם מספר ויטמינים – לא הסכימו רוב רופאי המשפחה לבצע את הבדיקות, שהיו מחוץ לרשימת הבדיקות השגרתית של הקופות. לא B12, לא ויטמין D, לא TSH, וכל בדיקה כזו היתה כרוכה במלחמה ובלחצים שהיו מפעילים האנשים על רופאי המשפחה שלהם במטרה לשכנע אותם בנחיצות הבדיקה. השינוי היחיד שחל באותן שנים היה, הוראה גורפת לבדוק חומצה פולית אצל נשים בגיל הפוריות.
לאט, לאט, הלכו רופאי המשפחה והשתכנעו ויותר אנשים הצליחו לשכנע את רופאיהם להזמין את הבדיקות ה"חריגות".
מצד שני, כבר לפני למעלה מעשרים שנים, המלצתי למנכ"ל תנובה דאז, אריק רייכמן, להעשיר את החלב בחלבון ובסידן, ובראשית שנות האלפיים המלצתי לרעיה שטראוס בן-דרור להעשיר את החלב שמיוצר ביוטבתה בסידן ובויטמין D. והעליתי גם את נושא העשרת מוצרי החלב האחרים בחלבון ובסידן. עד לאחרונה – דבר מכל הנאמר לעיל, לא יצא לפועל. והנה, התחילו לצוץ מוצרי חלב מועשרים בסידן ובחלבון, והגיע הזמן שיעשירו גם בויטמין D (לא רק חלב 1%).
במקביל, מזה שנים רבות אני טוען בהרצאותיי שהמים המינרלים הם חסרי מינרלים, ושהמינרל החסר ביותר במים אלו הוא המגנזיום.
והנה, לפני שבועיים וחצי התכנסו מיטב המומחים בתזונה ובמשרד הבריאות לכנס במכללה האקדמית באשקלון לדיון על מצב התזונה בארץ ונשאלה השאלה החשובה בכנס שכותרתו היתה – "האם קיימים חוסרים תזונתיים בישראל 2019, אתגרים והזדמנויות להעשרת מזון". פרופ' רונית אנדוולט מנהלת הדסק התזונתי במשרד הבריאות, סיפרה על המלצות וועדת ההעשרה התזונתית של משרד הבריאות, פרופ' יונה אמיתי העלה את נושא ההעשרה במגנזיום במי השתייה. מאחר וכיום מרבית המים שזורמים בברזים, ובמתקני טיהור המים הביתיים למיניהם, הם מי-ים מותפלים. אלו מים חסרי מינרלים, והחוסר במגנזיום שעד לא מזמן היה נחלת ספורטאים מקצוענים בעיקר, הפך לתופעה נרחבת בכלל האוכלוסייה ובעצם הפך למכת מדינה, עד כדי כך שחלה עלייה חדה במספר התקפי הלב. לכן, היה צריך להחזיר את המגנזיום למים ומה שנעשה, נעשה בצורה לא מוצלחת ובמינון לא מספק. כל רץ למרחקים ארוכים מכיר את הכאב החזק כשהשרירים מתכווצים בפתאומיות באמצע השינה. צריך להחזיר את המגנזיום השדוד למים!
צילום: pixabay
דר' יונתן ארבל דיבר על החוסר ביוד במלח השולחן והביא ממצאי ספיקת יוד בקרב ילדים ונשים הרות במכבי שרותי בריאות. הוא ציין שחוסר ביוד גורם לתת-תפקוד של בלוטת התריס העלול לגרור אחריו ירידה של 10 נקודות במנת המשכל בקרב ילדים. ענת כעביה בן-יוסף האחראית על תקינת סימון המזון במשרד הבריאות – היא מחלקה של אדם אחד. כלומר – אין כמעט אכיפה של סימון המזון. היא הודיעה שהחל מינואר 2020 תחול חובה לסמן במדבקה אדומה כל מוצר מזון עתיר שומן רווי ומוצרי מזון עתירים בסוכר. לא תחול חובה על סימון מוצרי מזון דלים בשומן רווי ודלים בסוכר. מוצרים כאלה יסומנו במדבקה ירוקה – ומאחר ולא תחול על כך חובה – הנושא יהיה נתון להחלטת היצרנים.
פרופ' ניבה שפירא מנהלת ביה"ס החמישי במדינה לתזונה במכללה האקדמית באשקלון, הראתה שלריסוס ולהשקיה מועשרת ביוד ובחומצה פולית יש השפעה על הערכים התזונתיים של מזונות. עליזה רביצקי נציגת חברת "מלח הארץ" המפיקה מלח בעתלית ובאילת עלתה את נושא העשרת המלח השולחני ביוד וציינה שצריך להעשיר את כל מלח השולחן ולגרום לפיקוח על מחיר המלח המועשר במקום המחיר בפיקוח הקיים כיום רק על מלח נטול יוד באריזת הנייר.
לצערנו – המלח המועשר כיום, עולה פי חמישה מהמלח הרגיל. דר' בועז לב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, העלה מספר נקודות בהיבטים המשפטיים והבריאותיים בנושא תוספים תזונתיים. בהיכרותי איתו מוועדה בה ישבתי בהנהגת הוועדה אני יכול לציין שבועז לב יודע ויכול להזיז דברים. בנוסף, בלט בנוכחותו פורופ' אליוט בארי אנדוקרינולוג בכיר, לשעבר בביח"ל הדסה עין-כרם, ובבי"ס לרפואה בירושלים, ונושא משרה בכירה במשרד הבריאות.
עצתי למשרד הבריאות: להתחיל בהוספה של ויטמין D וסידן למוצרי החלב וביוד למלח, לקבל משוב מהאוכלוסייה ולהמשיך משם הלאה. צריך לקחת בחשבון, שכיום כשני מיליון אזרחים מתאמנים לכל הפחות 3 פעמים בשבוע – ועונים להגדרה של מִהו ספורטאי. אנחנו, הספורטאים – נשמח לשינוי.
לסיכום, משרד הבריאות שינה את דעתו בנושא תיסוף תזונה לשרשרת המזון. החוסרים הנפוצים הם במלח, מגנזיום, ויטמין, B12, B קומפלקס, יוד, חלבון ושומן רב-בלתי רווי.
אני חושב שהבעיה של הרבה אנשים כאן זה חוסר במגנזיום, המים בישראל כמעט ואינם כוללים מגנזיום כי את זה אפשר למצוא רק במים מינרלים וטבעיים