את 2018 סיימתי תשוש למדי אחרי השתתפות באליפות העולם באיש הברזל באמצע אוקטובר ומחנה אימונים קבוצתי בחרמון בנובמבר. לקח לי כמה שבועות להתאושש ורק בדצמבר הרגשתי שאני מתחיל לחזור לעצמי. תחרות המטרה המרכזית שלי לשנת 2019 נקבעה הרבה זמן מראש קייפ-אפיק באמצע מרץ ביחד עם ליאור זהבי כבן זוג. זה השאיר לי בערך שלושה חודשים להתכונן וניסיתי למצוא את האיזון בין אימונים להתאוששות ולשלב שתי תחרויות הכנה.
טריאתלון תל אביב | צילום: טלי שיינברג
מרתון בארי
בפברואר זינקנו לתחרות הראשונה של השנה-מרתון אופני הרים בבארי. הרגשתי עייף ולא במיטבי ורכבתי בסדר אבל לא מעבר. סיימתי את התחרות מבואס שלא יכולתי לרכוב טוב יותר אבל שמח על זה שלמרות שהרגשתי לא משהו עדיין נסעתי סביר. התחרות היא אישית אבל זהבי ואני רכבנו ביחד כדי לתרגל זוגיות תחרותית. בגלל שהרגשתי לא משהו, הוא הוביל רוב הדרך ואני נאחזתי בציפורניי כדי לא לאבד את הגלגל שלו.
ציון:7
סמרתון
שבוע מאוחר יותר זינקנו לסמרתון, מרתון זוגי בין ארבע ימים ושלבים, למעשה תחרות ההכנה המרכזית שלנו לקייפ-אפיק. איכשהו נולדתי מחדש אחרי בארי והגעתי לסמרתון בתחושה מעולה. הרגשתי חזק מהזינוק של הפרולוג ועד קו הסיום ביום האחרון. למעשה הסמרתון זו אולי התחרות הכי טובה שלי השנה, ואפילו אולי אחת הכי טובות שלי אי פעם. כנראה שהשילוב של מדבר ואופניים עושים לי טוב לנשמה.
צילום: ליאור זהבי
ציון: 9
קייפ-אפיק
כבר הרבה זמן לא חששתי מתחרות כפי שחששתי מהקייפ-אפיק. מרתון אופני הרים זוגי בין 8 שלבים קשים וארוכים. תחרות כמו הקייפ-אפיק לא מוכרעת לפי היום הכי טוב שלך, אלא לפי היום הכי פחות טוב שלך. ולהפתעתי, ושמחתי, אפשר להגיד שלא היו לי ימים לא טובים בקייפ. הרגשתי יחסית חזק ויציב במשך כל שמונת השלבים.
קייפ-אפיק דרום אפריקה | צילום: באדיבות ליאור זך-מאור
ציון: 8
גראן פונדו ירושלים
אחרי מחלה לא מפתיעה וכמה שבועות של התאוששות מהקייפ-אפיק, במהלך אפריל התחלתי להרגיש שאני מתאושש בהדרגה. לפחות ככה חשבתי עד השעה השניה בגראן פונדו ירושלים. התחלתי חזק והתפרקתי לחתיכות. חוסר אנרגיה מוחלט.
ציון: 4
טריאתלון תל אביב
במאי כבר הרגשתי יותר טוב והחלטתי שאני כשיר להשתתף בטריאתלון תל אביב. ידעתי גם שיש אפשרות שאסע להתחרות באיירונמן ויטוריה כדי לבדוק את התחרות, ורציתי לעשות לפחות תחרות טריאתלון אחת כהכנה. בתחרות באמת הרגשתי חלוד ברמת ההחלפות וכדומה, ושמחתי שהתחרתי. עשיתי תחרות סבירה אבל לא הצלחתי לסיים אפילו בעשירייה הראשונה במאסטרס-פרו. מזל שאפשר להאשים את הגיל.
ציון: 8
טריאתלון תל אביב | צילום: טלי שיינברג
איירונמן ויטוריה
עשיתי חודש וחצי, חודשיים לא רעים של הכנה ובניתי על העומק. במיוחד דאגתי ממחסור בריצות ארוכות בהכנה. לא הרגשתי מדהים ביומיים שלפני התחרות וכך גם בתחרות עצמה. אבל העומק, ובעיקר העומק המנטלי, אפשרו לי לסיים בתוצאה לא רעה ובמקום רביעי בקטגוריה. סלוט להוואי. ויתרתי הפעם.
ציון: 7.5
טריאתלון נתניה
הגעתי בכושר טוב אבל עייף. שחיתי די לבד, רכבתי הכי חזק שיכולתי, בלי קשר לזה שהתחרות עם דרפטינג, ושרדתי את הריצה. בסך הכל היתה לי תחרות די טובה.
ציון: 8.5
טריאתלון גן שמואל
נרשמתי כחודש לפני התחרות כיוון שידעתי שההרשמה תתמלא ותיסגר והעדפתי שהאופציה תהיה פתוחה ואוכל להחליט. בימים שקדמו לתחרות הרגשתי גרוע וקיוויתי שזאת רק ההתרגשות ובזינוק הכל יסתדר. אבל זה לא קרה. הרגשתי חולה כל הדרך וסיימתי חצי מעולף. בלי הראש הייתי פורש כבר אחרי השחייה.
ציון: 6
מרוץ אייל
בין גן שמואל לאייל עשינו מחנה אימונים קשוח ברמת הגולן והרגשתי שקשה לי להתאושש ממנו. זינקתי מאחור והתחלתי רגוע יחסית. הגברתי בהדרגה וחפרתי בשליש האחרון. זה הספיק לתוצאה של 1:01, קצב 4:02 ממוצע.
ציון: 7.5
חצי מרתון עמק המעיינות
הגעתי לאזור מוקדם ורצתי עם ספורטאיי הקבוצה שמשתתפים במקצה המלא בישראמן את העלייה מבית אלפא לגלבוע ובחזרה. עם 16 קילומטרים ברגליים ומעל 400 מטרים טיפוס וירידה, זינקתי לחצי במוד רגוע יחסית. הגבלת דופק לזון 2 בלבד. למרות העדר ריצות ארוכות הרגשתי טוב יחסית כולל בקילומטרים האחרונים, כנראה בזכות העומק מאקרו.
ציון: 8.5
לסיכום, מבחינה תחרותית 2019 היתה אחת משנות הסבולת הכי עמוסות שלי אי פעם. עמדתי על קו הזינוק 20 פעמים בעשר תחרויות בסך הכל, בחלוקה הבאה:
| אופני הרים | אופני כביש | טריאתלון | איש ברזל | ריצה | סה"כ |
| 13 | 1 | 3 | 1 | 2 | 20 ימי תחרות |
מבחינת חלוקה לתחרויות טובות ופחות טובות:
| ציון 6 ומטה | ציון 7-8 | ציון 8 ומעלה |
| 2 | 5 | 3 |
בסך הכל 2019 היתה שנת סבולת מאוד מוצלחת מבחינתי. רק שתי תחרויות ממש גרועות בשנה כל כך עמוסה ומגוונת זה לא רע בכלל לדעתי. השתתפתי בעשרה אירועים עם עשרים ימי תחרות בסך הכל. הקייפ-אפיק היה "שיא העונה" עבורי מהרבה בחינות. לקח לי זמן להתאושש ממנו אבל הוא הקפיץ אותי בכמה רמות פיזיולוגית ומנטלית. הצלחתי לחזור לשחייה ולריצה ולעשות איירונמן לא רע בכלל בקיץ. ויתרתי על הסלוט להוואי ובמקום זה המשכתי להתחרות בארץ לאורך הסתיו.
התכניות שלי לשנת 2020 עדיין לא לגמרי ברורות. כן או לא איש ברזל? תחרות ריצה אולטרה אחרי כמה שנות היעדרות? טריאתלון ארוך אבל לא ברזל? ימים יגידו.
להרשמה לישראמן לחצו כאן
