לחצו להרשמה לישראמן

לכל הבלוגים של דן אלתרמן בשוונג

כבר בשנת 1687, קבע ניוטון, את חוקי התנועה:

• החוק הראשון קובע שכל גוף יתמיד במצבו כל עוד אין כוחות חיצוניים שפועלים עליו
• החוק השני קובע שתאוצה של גוף היא תמיד פרופורציונית לכוח שפועל עליו ובאותו כיוון
• החוק השלישי קובע כי כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף שהראשון

למרות שאני בוגר 5 יחידות פיזיקה (אי שם בסוף שנות התשעים), רק בשנים האחרונות הבנתי באמת את המהות של חוקים אלו.

עונת אימונים, כמו החיים, בנויה ממחזורים. עליות וירידות, תקופות עומס ותקופות עייפות. ימים שאני כל כך עייף שאני מתקשה לקום מהמיטה להתארגנות לקראת האימון, תשישות גדולה וכאבי שרירים שלא ברור איך אפשר לבצע את האימון. ומצד שני, ימים שאני מרגיש כל כך טוב עד שאני כמעט מרחף באימון. לפעמים למרות התחושה הפנימית הטובה, אני מתחיל את האימון ופשוט לא מצליח לבצע ומסיים אותו עצבני ומאוכזב. ולפעמים אני מרגיש תשוש, אבל אני מתחיל את האימון והכל פתאום נפתח ומשתחרר ואני כל כך מאושר שהתגברתי על הקושי וביצעתי את האימון בצורה כל כך טובה.

"תמיד צריך להיות בתנועה קדימה" | צילום: יהל אלתרמן

לא תמיד אני יכול להגיד בדיוק מה הסיבה לכל תחושה, אבל דבר אחד אני בטוח, שכבר לפני 300 שנה, ניוטון הבין איך זה עובד. תמיד צריך להיות בתנועה קדימה, למנף הצלחות ולרכב על רוח הגב שהם נותנים. לא להקשיב לרעשי הרקע, לכאב, לקשיים ולכוחות המנוגדים.

ותמיד להשקיע כוח חיובי גדול יותר.