מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי אנשים אשר עושים פעילות גופנית יש להם תנגודת חיסונית טובה יותר למחלות זיהומיות, כולל מחלת הקורונה. לדברי המומחים: יש לבדוק יותר טוב את הממצאים. הכתבה הבאה מתמצתת מאמר שהתפרסם לאחרונה בניו-יורק טיימס.
קרוב לוודאי שכבר יצא לכם לשמוע אנשים שאומרים וממליצים שכדאי לעשות פעילות גופנית, כיוון שזהו אחד הדברים הטובים ביותר שאתם יכול לעשות למען עצמכם על מנת לשמור על הבריאות. חוכמת ההמונים הזו לפיה פעילות גופנית שומרת עלינו בריאים בכל גיל קיימת ועד לאחרונה לא היו לחוקרים מספיק מידע בנושא. כעת, חוקרים לומדים מהם גורמי הסיכון הקשורים ל-Covid-19 והולכים ומתגלים ראיות ראשוניות על הקשר בין פעילות גופנית על בסיס קבוע לבין מערכת חיסון עם תנגודת טובה וחזקה יותר כלפי גורמים זיהומיים.
חוקרים בדקו 16 מחקרים בהם המשתתפים הינם אנשים אשר נשארו פעילים במהלך מגפת הקורונה. לפני מספר חודשים התפרסמה אנליזה ב-British Journal of Sports Medicine והפרסום יצר התלהבות גדולה בקהילת החוקרים בתחום פעילות גופנית. לדעתם הממצאים משמעותיים עד כדי כך שהם עשויים להביא לידי עדכון ההנחיות וההמלצות לפעילות גופנית הקיימות בקהילה הרפואית כיום. מומחים מתחום האימונולוגיה (תחום העוסק במערכת החיסון) ובמחלות זיהומיות נוהגים ביתר זהירות כאשר הם נדרשים לתת פרשנות לממצאים אלו. אך באופן כללי קיימת הסכמה שפעילות גופנית עשויה להגן על בריאותינו באמצעות מספר מנגנונים.
לאנשים העוסקים באופן קבוע בספורט, יש אחוז נמוך יותר של תחלואה ובייחוד זיהומים של דרכי הנשימה | צילום: shutterstock
פעילות גופנית עשויה לחזק את מערכת החיסון שלנו במספר דרכים
זה זמן רב שמדענים מצאו במחקרים תצפיתיים, כי אנשים העוסקים באופן קבוע בספורט, יש להם אחוז נמוך יותר של תחלואה ובייחוד זיהומים של דרכי הנשימה. גם כאשר אנשים אלו נדבקים בזיהום כלשהו, התחלואה שלהם והתסמינים היו פחות קשים. כך לדברי פרופסור דיוויד ניימן, מומחה למדעי הבריאות מ-Appalachain State University. לדברי פרופ' ניימן, הסיכון לתחלואה קשה מבחינת תסמינים ולתמותה מצינון או משפעת, דלקת ריאות, כל אלו מופחתים באופן ניכר בזכות הפעילות הגופנית.
מטה-אנליזה חדשה בחנה מחקרים שנעשו החל מחודש נובמבר 2019 עד מרץ 2022 ומצאה שההשפעה הזו של פעילות גופנית על תחלואה ותמותה נכונה וכוללת גם את וירוס הקורונה. אנשים ברחבי העולם שנמצאים פעילים ועוסקים בספורט כלשהו, הם בעלי סיכוי מופחת של כ-36% לאשפוז וסיכוי מופחת ב-43% למות בעקבות הידבקות בווירוס הקורונה, זאת כמובן בהשוואה לאוכלוסייה שאינה פעילה. באופן כללי וכממצא בפני עצמו, אנשים פעילים גופנית יש להם סיכויים מופחתים להידבק בווירוס הקורונה.
150 דק' של פעילות גופנית או 75 דק' של פעילות אינטנסיבית
אנשים אשר נצמדו להנחיות ולהמלצות המדברות על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית שבועית בעצימות בינונית או 75 דקות שבועיות של פעילות בעצימות גבוהה היו להם סיכויים נמוכים יותר להידבק. הנקודה היפה היא שאפילו אלו אשר היו פעילים פחות מהמומלץ היו מוגנים יותר מאשר אלו אשר בכלל לא ביצעו פעילות גופנית כלשהי.
חוקרים מעלים תאוריות לפיהן פעילות גופנית מגינה מפני הידבקות בגורמים מזהמים, חיידקיים ווירוסים, על ידי כך שהיא מביאה לעלייה בדם של תאי מערכת החיסון. ממחקרים ראשוניים שנעשו מצאו החוקרים שהתנועה וההתכווצות של השרירים משחררת אותות בצורת חלבונים שנקראים "ציטוקינים" (Cytokines), והם מכוונים את תאי מערכת החיסון להגיע לאזורי דלקת ולהילחם בגורם הזר.
בנוסף, מחקרים מראים שפעילות גופנית שנעשית על בסיס קבוע גם מורידה דלקות כרוניות. תהליכים דלקתיים במיוחד כאלו שהם כרוניים עשויים להביא למצב שמערכת החיסון תזהה את הגוף עצמו כגורם פתוגני ותילחם בו, מצב של אוטואימוניות. מצב של דלקת כרונית מהווה גורם סיכון גם למחלת הקורונה, לכן קיים היגיון רב שפעילות גופנית אשר מורידה את הדלקתיות משפרת את תפקודה של מערכת החיסון כנגד גורמים פתוגנים.
פעילות גופנית וקורונה
מחקרים שנעשו הראו גם שפעילות גופנית מגבירה את היתרונות של חיסונים מסוימים. לדוגמה נמצא שאנשים שהקפידו והיו פעילים לאחר שחוסנו כנגד Covid19 נמצאו בהם רמות גבוהות יותר של נוגדנים. במחקרים עם משתתפים מבוגרים יחסית אשר חוסנו כנגד שפעת עונתית, נמצא כי אלו שהיו פעילים גופנית, רמות הנוגדנים שהם פיתחו בתגובה לחיסון היו גבוהות יותר בהשוואה לאלו שלא היו פעילים.
הספורט עוזר לצמצם את סיכויי ההדבקה וגם את חומרת התחלואה בגורמים פתוגניים | צילום: shutterstock
פעילות גופנית מקנה יתרונות בריאותיים רבים והיא עוזרת לצמצם גם את סיכויי ההדבקה וגם את חומרת התחלואה בגורמים פתוגניים שונים, כך לדברי ד"ר סטיוארט ריי, מומחה למחלות זיהומיות מ-Johns Hopkins University School of Medicine. כדאי מאוד שהשגרה שלכם תכלול איזושהי פעילות הכוללת הליכה, ריצה או חדר כושר. בנוסף, הפעילות עשויה לשפר את איכות השינה שלכם, לשפר את מצב הרוח, לשפר ולייעל את חילוף החומרים בגוף בדגש על משק הסוכר, לשפר את פעילות מערכת כלי הדם – לב, ובכך לשפר ולייעל את ההתמודדות עם וירוסים שונים.
ד"ר פיטר צ'ין-הונג, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת קליפורניה מסכים שנחוץ מחקר נוסף לפני שמסיקים מסקנות לגבי המנגנונים והקשר בין פעילות גופנית לבין מחלות זיהומיות. בינתיים, חשוב מאוד לא לתלות יותר מדי תקוות בקשר הזה. לא ניתן לומר באופן חד משמעי: "אני אלך להתאמן בחדר כושר על מנת שלא אדבק ב-Covid19" . הבעייתיות במחקר מהי ההשפעה המדויקת של פעילות גופנית על מערכת החיסון הינה שפעילות גופנית אינה דבר שמדענים יכולים למדוד או לכמת בקלות, לדברי ד"ר ריי, אנשים נבדלים זה מזה בהמון משתנים, כולל גם בדרך שהם מתאמנים.
למשל כאשר מחקר מתבסס על דיווח עצמי של פעילות שנעשית על ידי המשתתפים, הדיווח עשוי להיות לא אובייקטיבי ולא תואם. כך יוצא למשל שאדם כלשהו עושה פעילות מסוימת שהוא חווה אותה בצורה מסוימת, אך בפועל היא לא מספיקה על מנת להביא להשפעות הרצויות. לכן מדענים נתקלים בקושי להגדיר במדויק כמה פעילות גופנית נדרשת על מנת להשפיע על מערכת החיסון.
בנוסף, קיימים חילוקי דעות בנוגע לטענה האם יותר מדי פעילות גופנית הופכת אותנו לרגישים יותר למחלות זיהומיות ולתחלואה, כך למשל רצי מרתון לרוב מדווחים על כך שאחרי ריצת מרתון הם חלו. החוקרים חושבים שיותר מדי פעילות גופנית עצימה עשויה לגרום להפעלה של תהליכים דלקתיים ושל מערכת החיסון. משתמע מכך שלצד פעילות גופנית קיים הכרח גם במנוחה, על מנת לשקם את מאגרי הגליקוגן בגוף ועל מנת לאפשר גם למערכת החיסון להשתקם.
עדיין, ראיות קיימות לכך שפעילות גופנית מגינה מפני תחלואה במחלות זיהומיות שונות ולא רק מעצם ההדבקה בגורם הפתוגני אלא גם תחלואה שהיא קלה יותר. יש לזכור שמה שמשפיע על סיכויי ההדבקה בכלל ועל פעילות מערכת החיסון בפרט זהו שילוב של מספר גורמים.
