אפשר להרגיש את ההתרגשות באוויר, מתישהו עם הנץ החמה פתאום הפציעה נילי אברמסקי. שלוקר על הגב והיא מרחפת על פני משעולי הר איתן. "שבעים קילומטר", הכריזה. אחר כך היא הגיעה למעלה ההר ונראה שהיו חסרים לה כמה סנטימטר, אז היא השלימה אותם בהקפות סביב מגרש החניה. "סובב עמק, אתה יודע…".
להביט בנופים שלא היינו בהם מאז הטיול השנתי של כיתה ו׳ | צילום עמוד הבית: רנרסקאנר לסובב עמק
עוד כתבות אולטרה בשוונג
לקראת סובב עמק: פיזיולגיה ותזונה באולטרה מרתון
לא מדובר בברירת מחדל של מרתוניסטים איטיים וחסרי תהילה
הסרט המסכם על סובב עמק 2015: "מי המשוגע שעושה את זה?"
מיכאל ירוץ 160 ק"מ, באימון האחרון הוא הצטרף אלינו בגן סאקר. אינטרוולים של שניים-שלושה קילומטר לא ממש מזיזים לו. אבל מי ילווה אותו באיזה סיבוב מזיז לנו גם מזיז. "סובב עמק, אתם יודעים…".
גילת התאמנה ל-100 ק"מ. בינתיים האכילסים שלה "לא נרשמו" למרוץ, אבל בדרך היא סחפה כמה וכמה מאיתנו. אז באנו בשבילה ונשארנו בגלל ה"סובב". מרים וטינה כבר עברו מזמן את גיל הבת מצווה (הן רצות עם הנכדות), אבל ביום המיועד הן על המסלול לכמה עשרות קילומטרים. הן באות אלינו להרי יהודה כדי להרגיל את הגוף לעליות וירידות, מאושרות כמו כולם. סובב עמק מסתבר שלכל אחד ואחת שמורה פינה אישית על הגבעות הסובבות את העמק.
מה יש בו במרוץ הזה? קודם כל הטיול. לצאת החוצה לעמק, לטפס על הרי מנשה, לשעוט מטה אל הנחלים והוואדיות, להשתהות על הפסגה ולהביט בנופים שלא היינו בהם מאז הטיול השנתי של כיתה ו׳. ובינתיים לעצור לרגע בתחנה; לשתות, לאכול מכל טוב המסלול, לפגוש חברים או להכיר פרטנרים חדשים. לרוץ ולפטפט, לרוץ ולחשוב, לרוץ ולהתייחד, לרוץ ולהתעלות. לרוץ ולרוץ. סובב עמק… כאמור.
מותר להאט. המסלול ארוך מאד, העליות לא מתמתנות רק כי קשה לנו | צילום: רנרסקאנר לסובב עמק
בשנה שעברה זה היה מרוץ מושלם מבחינתי. מהרישום, דרך הניוזלטר, ההגעה והחניה, התחנות והמתנדבים, הפינוקים בערכה והזוּלה בסיום. והשנה? זה יהיה עוד יותר טוב ממושלם. כי כאלה הם שם ב"הזורע" ובישובי העמק מסבירי הפנים. אז רגע לפני שיוצאים לדרך הנה כמה מחשבות וניסיונות הבאים מעומק רגליו הנוקשות של מי ששורף כבר כמה חודשים בהרים ובבקעות בדרך ללוות שם מישהי.
8 מחשבות בעקבות סובב עמק:
1. בניגוד לריצה השבלונית, על הכביש המוכר או המסלול המונוטוני, ריצת שטח מערבת חלקים יותר גדולים מהגוף. המאמץ המתמיד ליציבות ושמירה על שיווי המשקל, הסבולת הנבנית בעליות ונקנית בירידות, שרירי הליבה הזוקפים מחייבים אותנו להקשבה מעט שונה לגוף ולשפתו הפנימית.
2. מותר להאט. המסלול ארוך מאד, העליות לא מתמתנות רק כי קשה לנו. לכן לא אחת נראה רצים – אפילו המצוינים שבהם – שבשיא המתלול יעברו להליכה. אין כאן ענייני כבוד או יוקרה, רק חכמה וניסיון. לפעמים התעקשות על חמישים המטרים האחרונים של העלייה יכולה לעלות לנו בהרבה יותר בהמשך הדרך.
3. כשמגיע הרגע הקשה הזה והוא תמיד מגיע, אל תעצור מיד. נסה להרפות את כל המקומות שקפוצים בלא צורך. את הצוואר והלחיים (אפילו את הלשון בתוך הפה), את הכתפיים המניעות את הידיים, את הבטן שהתכווצה בלי שהורינו לה.
4. ועם ההרפיה בעלייה אפשר להקטין את הצעדים מאד. תחשבו על החלפת הילוך באופניים. לא בקושי, לא בכבדות ולא במאמץ. רק הילוך יותר נמוך, צעדים קטנים ומאמץ קטן הרבה יותר בכל צעד. להביט קדימה מעבר לשפיץ של הנעל, להשתדל לשמור על גוף זקוף ולא לקרוס לתוך עצמנו. לא להכריח את עצמך לרוץ על קצות האצבעות אם זה לא הסגנון הטבעי שלך שמא לתאומים תישאר זכות הזעקה האחרונה.
5. ומהעלייה לירידות. לשחרר. לא לבלום בכח כי יש לזה עלות כואבת בשרירים שכבר ככה די מרופטים. אם המהירות קצת גדלה, או הירידה תלולה פרשו ידיים לצדדים כמו אקרובט המחפש את שיווי המשקל שלו. נסו להיות מאונכים למסלול בכל נקודה, לא להישען אחורה מדי ולא לנעוץ עקבים לבלימה.
6. עזבו את הזמנים המוכרים. אז מה אם באשדוד עשית שיא אישי, ואתה מתכנן משהו לבית שאן? אי אפשר להשוות בין זמני הכביש והמסלולים המדודים לעלייה ההיא עם הפרה בדיוק בעיקול, עם הבוץ הטובעני שם למטה בנחל, הגזע שחוסם את הסינגל והאבנים בקטע הכביש הרומי. אתה הרי יודע שאין קשר בין טופו לרבע עוף. אז למה אתה משווה?
7. אל תבואו למרוץ כאילו אתה ימ״ח נייד. עם פנס ראש, מנורה ספייר ושתי ערכות של סוללות לריצה שרובה בצהרי היום. או עם שני זוגות משקפי שמש לקטע הלילה, שבעה ליטר מים כשכל חמישה קילומטר יש תחנה מפנקת. עשו שיעורי בית ותזדוודו בהתאם. מעט זה גם הרבה. ולמרות שהמינימום עדיף אל תתפשרו על נעליים נוחות עם אחיזת קרקע טובה, על כובע, קרם הגנה, משקפיים וג׳ל מוכר ליתר בטחון.
8. אל תנסו בגדים חדשים או משהו לא מוכר דווקא בסוף השבוע האחרון של אוקטובר.
עזבו את הזמנים המוכרים | צילום: רנרסקאנר לסובב עמק
כי שם ואז יהיו שם הרבה רצים: 22 ירוצו 200 ק״מ, 350 נרשמו ל-12 ק״מ וביניהם על כל המרחקים יהיו שם עוד 2000 פסיכו-מופלאים. עשרות מהם באו במיוחד מחו״ל, 400 מתנדבים (מגיל 6 ועד 76), כמה אלפי נתחי חלבה, ג׳לים, חטיפים, תמרים, שטוחים פירות ואיזוטונים כיד המלך. הפרופסור שאול לדני הצעיר המופלא בן השמונים יחד עם רצה בת ה-16 בלבד, 12 מעסים, מקעקעים מקצועיים, יותר מחמישים אלף תמונות אישיות, מעין דוידוביץ שלא נגמרת, מוזיקה ופינות רביצה. מושלם כבר אמרנו? בשנה הבאה יהיה עוד יותר.
צילום עמוד הבית: רנרסקאנר/סובב עמק
