מתח נפשי וחרדה הינם רק חלק מתסמינים שאנשים עשויים לחוות בעת שהם נחשפים למצבים כמו: פחדים שונים (לרבות במצבי מלחמה וחירום שונים), אירועים לא צפויים, סיכון חיים וכן גם במצבים אחרים כמו: בעבודה לחוצה ותובענית, מערכות יחסים לא בריאות, תחלואה מסוגים שונים (ובמיוחד – כרונית), קשיי פרנסה ועוד. ברם, נציין, שמידת השפעה של מצבים שונים בחיים על מידת הלחץ הנפשי והחרדה אינם זהים, כי הדבר תלוי בין השאר באישיות של האדם ויכולתו להתמודד עם מצבים שונים.
לכתבות נוספות בנושא:
כך ננצח את הסטרס: דרכים בריאות להתמודדות עם המצב הביטחוני
לחץ וחרדה לנוכח המצב הביטחוני – כך ניתן להתמודד
5 טכניקות אפקטיביות להתגבר על התקף חרדה
חשוב להפחית ככל שניתן מצבים של מתח נפשי גבוה ו/או חרדה, מכיוון שלכך יש קשר למצבים שליליים כמו: תחלואה פיזית ונפשית, בעיות שונות במערכת העיכול, עלייה בלחץ הדם, היארעות מחלות שונות, ירידה ביכולת הקוגניטיבת ועוד.
לפעילות גופנית המבוצעת על בסיס קבוע השפעה חיובית על המצב הנפשי בכלל ולהפחתת מתח וחרדה – בפרט. בנוסף חשוב לאמץ, ככל שניתן שגרה של אורח חיים בריא הכולל גם הקפדה על שעות שינה בהיקף מספק (ואיכות שינה גבוהה), התזונה וכדומה.
צילום: Shuttersock
להלן מספר דרכים שפעילות גופנית משפיעה באופן חיובי להפחתת מתח נפשי וחרדה:
1. הפרשת אנדורפינים: פעילות גופנית מעוררת שחרור של אנדורפינים, שמעלים את מצב הרוח באופן טבעי וגורמים "להרגיש טוב" יותר, וכך גם לסייע בהפחתת תחושות של מתח וחרדה.
2. הפחתת מתח: פעילות גופנית יכולה לעזור להפחית את רמות הורמוני הלחץ (כגון: קורטיזול) בגוף. כך ניתן לשפר מהותית את ההתמודדות עם גורמי לחץ שונים.
3. שינה טובה יותר: פעילות גופנית המבוצעת על בסיס קבוע עשויה לשפר את איכות ומשך השינה, שהינה חיונית במיוחד לניהול מתח וחרדה. ברם, חוסר שינה עלול להחמיר מצבים אלה.
שיפור איכות השינה | צילום: shutterstock
4. שיפור ההערכה העצמית: השגת יעדי כושר שונים והרגשה של מסוגלות פיזית יותר יכולים בהחלט להגביר את ההערכה העצמית והביטחון העצמי – מה שיכול לעזור להפחית את החרדה.
5. הסחת דעת והרפיה: אימונים שמתבצעים על בסיס קבוע יכולים לשמש הסחת דעת מדאגות יומיומיות ומגורמי לחץ ולהסיח הדעת ממצבים לחוצים או מדאיגים שונים.
6. אינטראקציה חברתית: צורות רבות של פעילות גופנית כוללות אינטראקציה חברתית, כגון: ספורט קבוצתי או שיעורי כושר קבוצתיים. התרועעות חברתית יכולה להפחית תחושות של בידוד ובדידות, הקשורות, לעיתים קרובות, ללחץ וחרדה.
7. חיבור גוף-נפש: תרגולים כמו יוגה וטאי צ'י משלבים פעילות גופנית עם תשומת לב ונשימות עמוקות שיכולים להפחית חרדה ולשפר את הרווחה הנפשית.
תרגול הנשימה | צילום: pixabay
8. בריאות המוח: פעילות גופנית (בעצימות גבוהה דיה) עשויה לקדם את הצמיחה של תאי מוח חדשים ומשפרת את תפקוד המוח. מה שיכול לשפר את היכולת הקוגניטיבית ולהפחית את השפעת הלחץ.
9. ויסות הנוירוטרנסמיטורים: בעת שמתאמנים על בסיס קבוע, חל ויסות טוב יותר של נוירוטרנסמיטורים כמו: סרוטונין ודופמין, הממלאים תפקיד מפתח בוויסות מצב הרוח. בהתאמה, חוסר איזון במעבירים עצביים הללו קשור באופן ישיר לחרדה ודיכאון.
10. שגרה חיובית: שגרה קבועה של ביצוע פעילות גופנית יכולה לסייע לשיפור המצב הנפשי וגם ולהפחית את רמת המתח והחרדה.
לסיכום, נציין, שלמרות שפעילות גופנית יכולה להיות אמצעי רב ערך בניהול מצבי מתח וחרדה, חשוב מאוד לא להתייחס לכך כטיפול עצמאי. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בעזרה מקצועית, כגון טיפול פסיכולוגי או אף שימוש בתרופות. עם זאת, שילוב כושר גופני בתוכנית המאופיינת בגישה מקיפה לבריאות הנפש, יכול להיות מועיל מאוד ולהשלים אסטרטגיות אחרות לניהול מתח וחרדה. לכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לקבלת ייעוץ והכוונה מותאמים אישית.
הכותב: ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" והספר: "מה אוכלים".
