כשנעמה הגיעה אלי לאימון אישי היא סיפרה לי שהיא פוחדת מפעילות גופנית וממאמנות כושר כבר שנים, כי היו מקרים רבים בהם העירו לה, נזפו בה ובעצם האשימו אותה ב"מצב" שלה, האשימו אותה בכך שהיא שמנה, ויותר מכך – ייחסו לה תכונות אופי שליליות רק בשל היותה אישה עם עודף משקל, או לפחות כך גרמו לה להרגיש מבין השורות: "את אשמה במצב שלך כי את חסרת אופי".
גם רוני, שהגיעה אלי לטיפול נפשי, אמרה לי שהיא עזבה את הפסיכולוגית שלה כי זו עודדה אותה לעשות ניתוח קיצור קיבה, דיאטות, ושלל התנהגויות שנמצאות בנורמה התרבותית והרפואית להתמודדות עם עודף משקל, ושבעצם לא הייתה מצידה הבנה שהדברים הם הרבה יותר מורכבים מאשר עוד תפריט כתוב או ניתוח שאמור "לפתור" את בעיית המשקל שאיתה היא מתמודדת חיים שלמים.
לטורים נוספים של נועה זילברמן
לא מספיק לאמן רק את הגוף: על תנועה מודעת ורפואת הנפש
פחות זה יותר: האם מותר "לוותר" על אימון בלי להרגיש אשמים
מה זה בודי ניטרליות?
האם מרחב האימונים שלך בטוח מתפיסות שמנופוביות והערות פולשניות?
זה לא רק עוד תפריט. נועה זילברמן | צילום: יעל גולדשמיד
רוני כמו נעמה וכמו אנשים רבים אחרים, הרגישה בושה, אשמה ותסכול. תסכול כי היא לא מצליחה לרזות ומרגישה אשמה בכך, ומעבר לזה – תסכול על כך שגם הפסיכולוגית שלה מעודדת אותה לדיאטה נוספת ובכך בעצם מצהירה שגם היא מחזיקה באמונה שרוני אשמה במצבה, שמשקל הוא דבר נשלט ושאם את שמנה זה כנראה כי את לא מתאמצת מספיק, ומכאן אפשר להסיק מחשבות שליליות על האישיות של רוני… חסרת כוח רצון כבר אמרנו?
בעצם למטפלת של רוני, למאמנת הכושר של נעמה ולעוד אנשי ונשות מקצוע מעולם הבריאות והטיפול יש בעיה שמעכבת ומסבכת מענה מיטיב ללקוחות שלהן והיא נקראת "סטיגמת המשקל".
סטיגמת המשקל הינה תפיסה תרבותית שגויה שנמצאת בכולנו במידה כזו או אחרת, והיא סוברת שאנשים המאופיינים במראה מלא ושמן הם בעלי אישיות פחות מוצלחת, יש מחקרים שמראים שאנשים שמנים נתפסים כעצלנים, גרגרנים, פחות חכמים ובעלי אישיות פחות טובה.
אחת הסיבות המרכזיות שעליה מתבססת סטיגמת המשקל היא תרבות הדיאטה שמקדמת את התפיסה לפיה המשקל שלנו תלוי בנו, בכוח הרצון שלנו ובאיכויות האישיות שלנו, בעוד האמת היא – שדיאטות נכשלות באחוזים גבוהים (85-95 אחוז) ורוב האנשים לא מצליחים לשנות את המשקל שלהם לאורך זמן וגם לקיים בריאות נפשית בתוך אורח החיים הדיאטטי.
למה שמנים נתפסים כעצלנים? נועה זילברמן | צילום: יעל גולדשמיד
כך נוצר מעגל אימה שבו גם האנשים אשר פונים לסיוע, וגם אנשי ונשות המקצוע שמעניקות את הסיוע, מחזיקות במחשבה שהסיבה שבגללה אדם הוא בעל עודף משקל, היא האדם עצמו ומבנה האישיות העצל שלו. וזוהי סטיגמת המשקל. (יש שלל סיבות לכך שדיאטות הרזייה נכשלות ואף עושות נזקים נפשיים וגופניים, אבל זוהי כתבה על הסטיגמה, ולכן נרחיב על כשל הדיאטות בפעם אחרת).
תרבות הדיאטה ותעשיות היופי מגלגלות מיליארדים מדי שנה על כך שנמשיך לא לאהוב את עצמנו ואת איך שאנחנו נראים ונראות, כי כשאני לא מרוצה, אני ממשיכה לשלם על הניסיון להגיע אל היעד הנכסף: להיות רזה ויפה לפי צו השעה העדכני, ובמילים אחרות: לקבל אישור חברתי שאני ראויה.
וכדי להמשיך את מנועי הכסף הללו, רעיונות הדיאטה הוטמעו לנו בצורה עמוקה ואינהרנטית כחלק מהרעיונות בהם אנחנו חיים, כמו שהצבע הוורוד הוא לבנות והכחול הוא לבנים, כך גם הטמיעו לנו רעיונות על אנשים שמנים.
דוגמאות מובהקות לסטיגמת המשקל ניתן לראות בעולמות התקשורת ובעיקר בסרטים וסדרות, בהן ניתן לראות קורלציה בין מראה שמן לרוע וטיפשות, למשל המכשפה אורסולה מבת הים הקטנה, או המלך ה"טיפש" באלאדין, גם בהארי פוטר המשפחה הרעה של הארי הם שמנים ורפי שכל ובעצם – לא תמצאו בקלות, אם בכלל, גיבור או גיבורה מוצלחים, נערצים ושמנים.
"רעיונות הדיאטה הוטמעו לנו בצורה עמוקה" | צילום: Shutterstock
הבעיה העיקרית בחברה שלנו בכלל ובמקצועות הטיפול והבריאות בפרט, היא הקשר הבלתי נפרד שנעשה עם השנים בין אידיאל היופי לאידיאל הבריאות, כשלמעשה תרבות הדיאטה יצרה לנו משוואה ישרה ומעוותת, שטוענת שני דברים:
1. בריאות היא אורח חיים דיאטטי ומראה רזה.
2. המשקל שלנו שווה למעשים שלנו והם בהכרח נשלטים על ידי אופי וכוח רצון.
בפועל, הדברים הרבה יותר מורכבים מאלו, וההבנות כיום לגבי בריאות, משקל ומה משפיע עליהם, הן שונות מן התפיסה המוכרת שבחברה. כדי להתמודד עם סטיגמת המשקל, חשוב בעצם להבין מהם הגורמים המרכיבים משקל גוף ואיך ניתן לקדם בריאות אל מול משקל גוף ולא רק אל מולו.
משקל גוף מושפע משלל גורמים ורובם הוא לא כוח רצון או אופי חזק, הגורמים יהיו: גנטיקה, פנאי וכסף, נגישות לידע, מצב הורמונלי, גיל, עד כמה הגוף למוד דיאטות (ככל שהוא יותר למוד דיאטות כך יהיה לו יותר קשה לרדת במשקל ולשמור על משקל נמוך), וכמובן היסטוריית החיים שעיצבה אותנו רגשית והתנהגותית: הרגלים מהבית בו גדלנו, אכילה רגשית לא מווסתת כביטוי לקושי בוויסות רגשי או מורכבויות אחרות, ועד טראומות למיניהן שיצרו הפרעות באכילה.
כל אלו בתמהילים שונים בין אדם לאדם, יוצרים משקל, מבנה גוף ויכולות שונות לקיים אורחי חיים שונים.
ביטוי מרכזי נוסף לסטיגמת המשקל הוא היעדר ההבנה שבריאות יכולה להגיע בשלל מידות וצורות, היא לא נחלתם של האנשים הרזים בלבד, אם אדם הוא רזה זו לא הבטחה לכך שהוא גם בריא, ויותר מכך – יש אנשים בעלי מראה עגול שיאכלו בריא ויעשו ספורט ויהיו בעלי בדיקות דם טובות ותפקוד פונקציונלי גבוה, ועדיין יינזפו על ידי הרופאה או מאמן הכושר שהם לבטח לא בריאים וצריכים לרדת במשקל, ובמקרים כאלו (והם רבים) הניסיון לרדת במשקל הוא כשלעצמו עלול לפגוע בבריאותם ההוליסטית, העגולה והמורכבת.
רזה זה לא בהכרח בריא | צילום: shutterstock
עכשיו תראו, נכון שיש מתאם בסטטיסטיקות הרפואיות השונות בין עודף משקל למחלות שונות, וכן, תזונה נכונה ופעילות גופנית הינם גורמים מהותיים בתוך בריאות, אבל הבעיה היא שכדי לקדם אכילה מיטיבה, התמדה בפעילות גופנית, בריאות נפשית ובעצם: אורח חיים מיטיב, צריך להיות ערים לסטיגמת המשקל ולהפסיק לקיים אותה במרחבי טיפול ובריאות.
צריך לקדם בריאות בבריאות ולא בניסיון כואב ובלתי נגמר להרזות. קידום בריאות משמעו לקדם אכילה קשובה, חיבור לרגשות שלנו, אהבה עצמית ותחושת ערך עצמי וחמלה, בדיוק ההפך מאשמה, בושה, הלקאה והליכה אחר הוראות חיצוניות שמרחיקות אותנו עוד יותר מחיבור לעצמנו.
חשוב להבין שכולנו בני ובנות אדם שגדלו בחברה עם רעיונות תרבותיים שהוטמעו בנו מגיל מאוד צעיר, מראשית חיינו, וכאנשי ונשות מקצוע, אנחנו לא חפות מלהחזיק בתוכנו את הרעיונות הללו. אבל האחריות שלנו כנשות מקצוע שרוצות לעזור לזולת, היא להיות ערים וערות לרעיונות שאנחנו מחזיקות בהם, ולזכור לא לפעול מתוכם בתוך מרחבי הטיפול והאימון.
ולסיכום: אנחנו בעת חדשה, בעידן שבו יש הגמשה של תפיסות ורעיונות, ובתוכם ניתן לראות את האדם שמולנו בצורה נקיה יותר, סובייקטיבית יותר ואי לכך גם טובה ומיטיבה יותר. וככל שאנחנו נוכל לראות בני ובנות אדם, משקל ובריאות במשקפיים נקיות מסטיגמות – דווקא אז נוכל לקדם בריאות ורווחה אצל הציבור הרחב ככלל ואצל הפרסונל שמבקש לקבל סיוע בריאותי בפרט.
נועה זילברמן | מתמחה בפסיכותרפיה גופנית, מאמנת כושר הוליסטית, בעלת הפודקאסט 'מאוזנת' ואקטיביסטית דימוי גוף.
השמנה זו מחלה!
אפשר קישור למחקרים שציינת?
למה 85-95 אחוז מהדיאטות לא מצליחות? בגלל הדיאטות והשיטה עצמה או כי מי שהתחיל לא הצליח לסיים ולא עמד בדיאטה? (אם כבר דיברת על אישיות).
אגב לי אין שום סטיגמה על אנשים מלאים ואני רואה אותם כבני אדם, וכן זה נוראי מאמנים ואנשים שמעירים ועושים בול ההפך מלעזור וגורמים לפחד מכושר ואורח חיים בריא (דברים נהדרים). אבל כן, יש קשר ישיר בין השמנה לסכנה לבריאות ותמיד ההמלצה צריכה להיות לא להגיע למצבים כאלה.