בזמן האחרון מתרבות הידיעות על מעורבות חיידקי המעיים במצב בריאותנו והשפעתם על תקינות מערכת העיכול. לבעיות במערכת העיכול יש השלכות על הריצה, בעיקר משום שרגישות יתר במעיים גורמת לקשיים בריצה, בנשימה, מייצרת כאבי בטן וגורמת ליציאות תכופות מאד.
אז מה יכול לגרום לכאבי בטן מטרידים? | צילום: pixabay
לפני שאדון בנושא, הרי לכם סיפור. הגיעו אלי לייעוץ אישי שתי נשים מבוגרות, אחיות, שדיווחו על תופעה זהה: כאבי בטן מטרידים בעיקר בזמן הליכה. שתיהן פנו למכון ויצמן כדי לבדוק האם קיימת אצלן רגישות למזון כלשהו שגורמת לכאבים הללו ואם כן, לאיזה? שם לקחו מהן דגימות צואה שנשלחו לחו"ל לאנליזה שתכליתה לברר מה הרכב החיידקים בצואה של כל אחת מהן.
עוד כתבות בנושא
איך נראה התפריט הישראלי היומי?
מה זה העשרת מזונות?
איך ספורטאים יודעים אם חסר להם סידן וזרחן?
התקבל דו"ח בשם DAY TWO שמכיל עשרים עמודים עם שמות רבים של חיידקים ורשימת רגישויות למזונות שונים, לכאורה. לדוגמה: רגישות לאורז – יצא לא בעייתי, אבל אורז עם גולש – כן בעייתי. איטריות עם סלמון – לא בעייתי. אבל לוקוס עם איטריות – כן בעייתי. כאן התחלתי להתבלבל, ובעקבות זאת, פניתי לפרסומים מדעיים.
את הפרסום הראשון מצאתי במגזין NATURE, פרסום של מכון ויצמן בו נכתב על מחקר שבוצע על 6 אנשים, כנראה החוקרים עצמם, שמצאו שאצל חלק מהנחקרים גרם סוג מסוים של חיידקים לתגובה כמו תגובה לסוכרת. כלומר, נראה היה שיתכן ויש להם נטייה לחלות בסוכרת. אבל, נטייה לסוכרת יש לרובנו – תלוי מה נאכל, כמה נאכל והאם נבצע פעילות גופנית, איזו פעילות ובאיזו כמות. ברור לכל כיום, כי מחלת הסוכרת (סוג 2) נגרמת עקב השמנה, אכילה לקויה וחוסר פעילות גופנית. ותהייה נוספת בנוגע למחקר הנ"ל: מחקר שנעשה על שישה אנשים? מי מפרסם תוצאות כאלה?
מצד שני, חשוב לציין שמאז פורסם על ידי מכון ויצמן מחקר מקיף יותר, שבוצע על 1,000 אנשים, והביא לאותן מסקנות: סוגים מסוימים של חיידקים במעי משפיעים יותר על היווצרות סוכרת, מאשר חיידקים אחרים.
בנוסף, ניתן ביסוס למידע שמזה זמן רב ידוע, ששימוש תכוף באנטיביוטיקה מחסל את אוכלוסיית החיידקים במעי, הטובים והרעים גם יחד. ספיח מעניין לאותן מסקנות מציין שלאוכלוסייה הזאת לוקח חצי שנה להתאושש. כאן נכנסת הדילמה של כל אחד לעצמו – האם שימוש תדיר באנטיביוטיקה הוא טוב או לא?
בשני הדוחות שקיבלתי, הצרוף הבעייתי ביותר היה אכילה של פחמימות יחד עם חלבונים. המסקנה בדוחות הללו היתה שאכילה נטולת פחמימות יצרה הכי פחות בעיות. לא הייתה התייחסות לאכילת חלבונים משולבת באכילה דלת פחמימות.
האם שימוש קבוע באנטיביוטיקה הוא טוב או לא? | צילום: David Richfield
תוספת תכשירים פרוביוטיים ומאכלים מעשרים בפרוביוטיקה, שיפרה למשל סבילות ללקטוז. כלומר, סוכר החלב לא העלה את רמת הסוכר בדם, דבר שקורה לעתים קרובות אצל חולי סוכרת בעקבות שתיית חלב רגיל וצריכת גבינות לבנות.
מה קורה לחיידקי המעיים?
החיידקים ניזונים בתוך מערכת העיכול מהמזון אותו אנחנו אוכלים. לסוגים השונים של האוכל, יש השפעה שונה על החיידקים. מי הם אותם חיידקים? אלו יצורים חד תאיים הבנויים ממעטפת העשויה מחלבונים ומשומן, ומכילים חלבונים, מעט סוכר, מים, ויטמינים ומינרלים. הם מוצאים את דרכם לשליש האחרון במעיים, שם רובם מומתים על ידי חומצות מערכת העיכול והגוף מעכל אותם. החיידקים הנותרים, ממשיכים את דרכם ומופרשים כתאים שלמים בצואה.
היכן הבעיה? מערכת הדם מוליכה את החמצן ואת אבות המזון לכל תאי הגוף. תאים שלמים אינם יכולים להיספג ממערכת העיכול לתוך מערכת הדם, אלא חייבים להתפרק למרכיביהם היסודיים כי רק כך החומרים יכולים לעבור את מחסום דפנות מערכת העיכול ודפנות כלי הדם – "מחסום הדם". ומתעוררת השאלה: לאור הנאמר לעיל, איך התאים הללו משפיעים על גופנו ועל יצירת הסוכרת?
התשובה לכך ברורה – הם לא משפיעים. ואם אין אפשרות פיזית לחיידקים השלמים לעבור את מחסום הדם, איך הם משפיעים לטובה או לרעה על בריאותנו? חשוב לציין: סוכרת איננה מאובחנת על פי חיידקים, אלא לפי מדידת רמת הסוכר בדם אחרי 12 שעות צום.
הטעיית הציבור בתחקיר המתיימר להיות מקצועי
לאחרונה, צפיתי בתכנית הטלוויזיה "ברקוד" בערוץ 10 שניסתה להראות איך מזונות המכונים "מזונות דיאטטיים" משפיעים על רמות סוכר בדם אצל אנשים שונים. בדקו עליה של רמת הסוכר בדם בעקבות אכילת פריכיות אורז עם גבינה לבנה רזה, מול אכילה של פרוסת לחם אחיד עם גבינה עתירת שומן.
הגיוני שבמקרים מסוימים זה יהיה עדיף על פריכית? | צילום: pixabay
להלן ציטוט תקציר נושא הכתבה מאתר הערוץ, והמסקנה אליה הגיעו בעקבות בדיקותיהם:
"פריכיות עם גבינה רזה או לחם לבן עם גבינת שמנת? ארטיק דיאטטי או שלגון מושחת? השאלות האלה מעסיקות אותנו בכל קנייה בסופר, ועבור מי שמנסה לשמור על המשקל – התשובה נראית ברורה. עם זאת, מחקר שיצא ב-2015 במכון ויצמן מראה שחיידקי המעיים של חלק מאיתנו, האחראים על פירוק המזון, מפרשים את הממתיק המלאכותי כסוכר – ומעלים את רמות הסוכר בדם.
סקר של מכון נילסן מראה שבזמן שחלה ירידה של 2% בקניית לחם, קניית הפריכיות עלתה ב-11%. תמונה דומה אפשר לראות בין הארטיקים הדיאטטיים לאלו עתירי הסוכר, ובקטגוריות נוספות. מה שנחשב בריא וללא סוכר נמצא במגמת עלייה, בעוד האוכל שנתפש כמושחת ומשמין נותר על המדפים. אבל החרם על הסוכר כנראה לא מוצדק".
ולהלן חלק מהשגותיי על הכתבה ועל הנאמר בה:
- כל פחמימה, ותהיה הפשוטה או המורכבת ביותר, הופכת במערכת העיכול לגלוקוז, אחרת אין היא עוברת את מחסום הדם ואיננה נספגת לתוך מערכת הדם. כאשר אוכלים פחמימה עם מוצר חלבוני (גבינה, דג, בשר למשל) באחוזי שומן שונים, לכמות השומן בגבינה יש השפעה על קצב הספיגה של הגלוקוז ממערכת העיכול למערכת הדם. ככל שהפחמימה פשוטה יותר, קצב התפרקותה מהיר יותר וככל שהיא מורכבת יותר – יש לסיבים התזונתיים השפעה ממתנת על קצב התפרקות הפחמימה. קצב התפרקות איטי גורם לספיגה איטית של הגלוקוז בדם ולעליה מתונה ברמת הסוכר בדם. ככל שהפחמימה פשוטה יותר – תעלה רמת הסוכר בדם מהר ובבת אחת וגבוה יותר. בסקר שנעשה, היו שתי הפחמימות (פריכיות אורז ולחם אחיד – שקצב התפרקותן וספיגתן לדם זהה) ומה שהשפיע על קצב עליית רמת הסוכר בדם היה הגבינה השמנה שנמרחה על פרוסת הלחם האחיד. לא נמסר בכתבה אם הפריכיות היו עשויות מאורז לבן או מאורז מלא.
- מכיוון שהממתיקים המלאכותיים אינם מתפרקים לגלוקוז ואינם עוברים את מחסום הדם, ומכיוון והחיידקים שלא עוכלו בגופנו אינם עוברים את מחסום הדם, אין להם כל יכולת פיזיולוגית להשפיע על עליית רמת הסוכר בדם.
- בארטיקים ה"דיאטטיים" יש פחמימות, יש חתיכות פרי או תמציות פרי – שהם פחמימות בעצמם. למרות שבמקום סוכר יש ממתיקים מלאכותיים, עדיין יש בהם פחמימות הגורמות להעלאת רמת הסוכר בדם. לא הממתיקים המלאכותיים הם הגורמים לכך.
כאשר באים לדון במזון בריא או לא בריא, מזון משמין או לא משמין, מזון שמעלה את רמת הסוכר בדם – כן או לא (ועדיין לא נכנסנו לדיון בנוגע לכמות השומנים וסוגי השומנים במזונות, נושא שהעליתי על שולחן הדיונים לפני מספר חודשים) צריך לבדוק כל נושא וכל דבר מזון לגופו של עניין:
לא כל מזון בריא הוא בהכרח גם דיאטתי | צילום: Paweł Kuźniar
- מזון בריא או לא בריא: למי? לאדם במשקל ובהרכב גוף תקין? לאדם בעודף משקל? עודף משקל קל או עודף משקל רב? לאדם עם גורמי סיכון כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול? מחלות כלי דם ולב? אחד הגורמים, או חלקם, או כולם? האם מדובר בילדים ובבני נוער? האם בגיל השלישי?
- לא כל מזון בריא הוא בהכרח גם מזון דיאטטי. טבעונים אוכלים מוצרי מזון רבים שמעלים את רמת סוכר בדם (דגנים, קיטניות, פירות, פירות מיובשים, פסטות, מאפים), מזונות שמסכנים את תקינות כלי הדם שלהם (חלב קוקוס, שמן קוקוס, קקאו, שוקולד מריר). טבעונים, למרות שאינם אוכלים מוצרי מזון מן החי – אין זה אומר שכל מה שהם אוכלים אכן בריא להם.
- קטניות הנאכלות עם קליפתן, יחד עם דגנים הנאכלים עם קליפתם, הן עתירות בפחמימות ודלות בחלבון, והן מזון בריא – תלוי בכמות הנאכלת. אבל זה מזון המתאים לאנשים פעילים ובמשקל תקין, ומזון משמין לאנשים במשקל עודף הרוצים לרזות. אז הם דיאטטיים או לא?
- פירות עתירי פחמימות הם אוכל בריא, אבל בכמות סבירה ולא מוגזמת, ולאנשים במשקל תקין, אבל משמינים לאנשים במשקל עודף ומפריעים (בלשון המעטה) לאנשים בתהליך הרזיה. דיאטטיים או לא?
לסיכום: ממתיקים מלאכותיים לא מעלים את רמת הסוכר בדם, והם נחשבים כיום לבטוחים (פורסם לאחרונה על ידי ה-FDA האמריקאי). פחמימות כן מעלות רמת סוכר בדם. סוכר מעלה סיכון לסוכרת, ממתיקים מלאכותיים לא, ושום חיידק לא ישנה את העובדה הזאת.
