רוב הספורטאים שאני מכיר או העוסקים בספורט תחרותי הם אנשים שאוהבים שגרה. הסיבות לכך הן שבשגרה קל יותר להוציא לפועל את תכנית האימון שתביא אותנו לאן שאנחנו רוצים, הן מבחינת תחושה והן מבחינת ביצועים או יכולת. בשלבים הראשונים בהן אני ניגש לכתיבת תכניות אימון לספורטאי, אני בוחן מספר שאלות ראשוניות בסיסיות ברמת המאקרו – כמו מה המטרה העונתית ומה המטרה הרב עונתית, בין אם זה תחרות מטרה או יכולת אליה נרצה להגיע בסוף תקופת המאקרו.

קשה להמשיך בשגרת אימון תובענית כאשר היעד לא ברור | צילום: דארן ווילר

עוד כתבות של תום מרמרלי בשוונג
לכל הטורים של תום מרמרלי
להתמודד עם השדים
דור האינסטנט ואימוני איש ברזל

אחת השאלות הבאות לבניית המיקרו היא, מה עומד לרשותנו, כלומר מה הלו"ז האפשרי לאימונים, מה הציוד הנתון והאם יש בריכה/חדר כושר לרשותנו. בשבועות האחרונים, בעקבות מגפת הקורונה בעולם ובישראל, אנחנו מתמודדים עם מציאות משתנה ברמה יומית בכל האספקטים האפשריים לבניית התכנית הרוצה להשפיע על עתיד המצב הפיזי והמנטלי של הספורטאי.

ברמה המקומית אנו מתמודדים עם לוח אימונים קבוצתי שמתבטל, חדר כושר ובריכה שנסגרים, ים שנסגר לשחייה ואפילו עם תחרויות קרובות שמתבטלות. ברמה העולמית תחרויות רבות נדחות או מתבטלות וקיימת אי ודאות גדולה לגבי תחרות שטרם הודיעו מה קורה איתן, במיוחד במדינות אירופה בהן המגיפה משתוללת. אף אחד מבני דורנו לא התמודד עם מגיפה בסדר גודל כזה ועם ההשפעות הרחבות הצפויות על חייו בכל הרבדים ולכן כל עולם הספורט והתרבות נכנס לתקופת אי ודאות נרחבת.

בשלב הזה אני חושב שנכון לשאול את עצמינו את השאלה המרכזית למה אנחנו עוסקים בספורט בכלל או בספורט תחרותי בפרט. לרובינו העיסוק בספורט נותן משמעות נוספת וערך נוסף לחיים, לחלקינו הספורט מעניק בטחון ותחושה אישית טובה, חלקינו נמצאים כאן לשם הבריאות המנטלית והפיזית ואנו לא מסוגלים לראות את עצמינו ללא הספורט. מה שבטוח הוא שלכל הספורטאים, כולל ספורטאים אולימפיים שדיברתי איתם בשבועות האחרונים, קשה מאוד להמשיך בשגרת אימון תובענית כאשר היעד לא לגמרי ברור. לראייתי סדר העדיפויות בחיים בריאים של הספורטאי החובב הממוצע הם: משפחה, עבודה, ספורט. אי הוודאות בתחומי הבריאות במשפחה ובתחומי העבודה גורמים לעומס מנטלי משמעותי שלא קיים בשגרה הרגילה של כולנו ופתאום נשאר קצת פחות לתת בתחום הספורט האישי. זה לגיטימי, בריא ונכון להשקיע יותר במשפחה ובעבודה בתקופה זה.

האימונים לישראמן 2021 התחילו יום לאחר ישראמן 2020 | צילום: Larry rosa

אני מאמין שבכל שלב בחיים נכון לשמור על שגרת אימונים כזאת או אחרת, אפילו ברמה מינימלית לפי ההגדרה האישית של כל אחד ובעיקר כדי לשמור על בריאות מנטלית ואולי קצת גם על בריאות פיזית. מבחינת המערכת החיסונית ברור שעומס אימונים נמוך יחזק את המערכת החיסונית בראייה רחבה ועומס אימונים גבוה יחליש אותה. כמו כן, ברור שעומס אימונים גבוה יגבה מחיר מנטלי משמעותי לעומת עומס אימונים נמוך. בשלב הזה אני רוצה לנסות לבנות תכנית המתבססת על הנחות שיכולות להחזיק את המציאות הקיימת ואבחן את הטווח הקצר לעומת הטווח הארוך.

בטווח הקצר אסתכל על מספר שבועות קדימה ואגדיר תכנית "שימור" בסיסית בה אני נוגע בכל אחד מהענפים לפחות פעם-פעמיים בשבוע, והכל בעומס קל עד בינוני, בלי אימונים קשים במיוחד. בתקופה הזו אתן פוקוס על אימוני כוח על מנת לשמור על הרכב גוף בריא וגם לנסות לחפות קצת על ענף השחייה שירד מהפרק. בטווח הארוך אני רוצה לשמור על עומס אימונים נוח שממנו אוכל "להרים" עומס בלי לחשוש יותר מדי מאחר ויש לי בסיס איתן עם שרירים שיכולים לעמוד בזה. בשבועות הקרובים אייצר לעצמי שגרה שלא תלויה במגיפת הקורונה, כזאת שקל לי לעמוד בה וקל לי להתחייב אליה.

בטווח הארוך יש הרבה יותר דברים שאנחנו לא יודעים מאשר יודעים, אך אני מקבל הרבה התעניינות לגבי הישראמן המלא מצד מתאמנים המתאמנים לתחרות איש ברזל בקיץ הקרוב בפעם הראשונה. רוב המתאמנים לקיץ הם מתאמנים לפעם ראשונה (ובכלל נראה שרוב המתאמנים עושים פעם אחת וזהו?) נכון, הישראמן היא לא תחרות קלה, אבל יש בה המון יתרונות, כאשר היתרון המרכזי הוא שאני מאמין שיש סיכוי גבוה שבעוד 10 חודשים ניתן יהיה לקיים איש ברזל בארץ ושאפשר לקחת החלטות בשלב מאוחר ולא להתחייב על הוצאות כאלה ואחרות עד לתנאי ודאות גבוהים.

האימונים לישראמן 2021 התחילו מבחינתי יום אחרי ישראמן 2020 (או כמה ימים לאחר מכן כשהרגליים התאוששו). ההתאמות הפיזיולגיות בספורט סבולת הן כאלה שנבנות לאורך שנים ולא כאלה שבונים בשישה שבועות לפני התחרות ומכאן החשיבות של שמירה על שגרת אימונים ועומס אימונים לכל אורך השנה ובמיוחד בתקופה זו.