משחר ילדותנו התרגלנו לעובדה שאת בעיות הבריאות פותרים בעזרת תרופות שהשימוש בהן רק הלך וגבר בעשורים האחרונים. מצד אחד ברור לחלוטין שיש מחלות שאין ברירה ועל מנת להתגבר עליהן יש לקבל טיפול תרופתי. מצד שני, ידוע גם שיש מחלות שעדיין אין להן פתרון תרופתי כמו למשל השמנה ושפעת. יש מחלות שהטיפול התרופתי אינו מרפא אותן אך מונע החמרה של מצב החולה ומונע מצבים מסכני חיים, לדוגמה, יתר לחץ דם וסוכרת.

את הגישה היזומה כבר ניסיתם? | צילום: thinkstock

יש שתי גישות שונות לטיפול במחלות אלו: האחת היא הגישה הסבילה (הפסיבית) – קבלת תרופות המטפלות בסימפטומים המופיעים לאחר היווצרות המחלה והשנייה, הגישה היזומה (האקטיבית) המנסה למנוע את הבעיות שגרמו להיווצרות הסימפטומים ומטפלת בהן. במאמר זה אשווה בין הגישה הסבילה לבין הגישה היזומה בהתייחס לשלוש מחלות: השמנה, יתר לחץ דם, וסוכרת.

עוד כתבות בנושא 
מהם המזונות שהגוף זקוק להם לפני ואחרי האימון? 
איך משפיעה מחלת הסוכרת על הריצה? 
למה האנשים שרוצים לחיות בריא מקופחים כשמוצר מזון חדש יוצא לשוק?

השמנה

הגישה הסבילה: לאורך שנים הטענה הנפוצה בעולם הרפואה היתה שלשמנים קשה ומסוכן לבצע פעילות גופנית ולפתח כושר גופני סביר, אין להם יכולת לעמוד בפיתויי המזון המודרניים ולכן צריך להציע להם פתרונות בבתי החולים.
הפתרונות המוצעים היו ונשארו: ניתוח קיצור קיבה, טבעת, שאיבת שומן ומלתעות. שיעור ההצלחה של הטיפולים הללו נמוך יחסית, קיים סיכון כלשהו לחיי המטופל (במיוחד באלה המערבים הרדמה מלאה) ועלויותיהם גבוהות מאד. למשל, עלות ניתוח קיצור קיבה היא 35 אלף שקלים.

הגישה הסבילה הנפוצה: דיאטה דלת קלוריות. שיטה זו גורמת לירידה בקצב חילוף החומרים, עובדת בטווח הקצר ונכשלת בשיעור של 97% לטווח הארוך. כישלון במצב הזה פירושו עליה במשקל אל מעבר למשקל ההתחלה.

הגישה היזומה: המטופל לוקח אחריות על עצמו ללא תלות במשקלו ההתחלתי. הוא מבצע בדיקת לב במאמץ, אבחון הרכב גוף (מדידת אחוזי שומן), מקבל ייעוץ תזונתי ומבצע פעילות גופנית עם מד דופק בהדרכה ובהשגחה, או באופן עצמאי לפי הנחיות שקיבל. שיעור ההצלחה של השיטה הזו עולה על 60% בטווח הארוך ואין כאן כמעט סיכון לחיים.
העלויות לתקופת ההרזיה הן כ-1,500 שקלים לחודש למשך חצי שנה עד שנה בתכנית הרזייה ו- 300-500 שקלים לחודש בשיטת הייעוצים האישיים.

תאור מקרה: בגיל 54 שקל ע.מ 127 ק"ג וכדי לעלות מקומת הקרקע לקומה השניה בקוטג' בו גר הוא נזקק לשתי הפסקות מנוחה. באותה תקופה הוא טופל בתרופות נגד סוכרת, יתר לחץ דם, גאוט ונוגדי צרבות. במשך כשנה בטיפולי, ירד ע.מ. 30 ק"ג בעזרת תזונה נכונה והליכות, לאחר שנה זו עבר לריצה קלה ובשנה שאחריה ירד עוד 30 ק"ג. אז החל להתאמן בריצה בקבוצת הריצה שלי והתמקד בריצות למרחק 10 ק"מ. בגיל 62 החליט לעבור לריצה למרחקים ארוכים יותר ובגיל 63, במשקל 67 ק"ג, הוא רץ בכנרת את המרתון הראשון בחייו והשלים אותו לאחר כ-4 שעות. מזה 11 שנים אין הוא נזקק לאף תרופה מכל התרופות להן נזקק כל השנים. גם יותר זול, גם יותר בריא, גם יותר מצליח וגם יותר מהנה.

יתר לחץ דם

הגישה הסבילה: ברשויות הבריאות מציינים כיום שכ-30% מהאוכלוסייה המבוגרת מאותרת כבעלת יתר לחץ דם. 90% מבין בעלי יתר לחץ דם הם אנשים הנמצאים בעודף משקל. הטיפול הנפוץ הניתן ליתר לחץ דם הוא טיפול תרופתי במינונים יומיים הניתן על ידי הרופאים וזה בדרך כלל למשנתם טיפול למשך כל החיים. העלויות המצטברות יקרות מאד. חלק מהתרופות להורדת לחץ דם, למשל מסוג חוסמי בטא (בטא בלוקרס) מורידות את קצב פעימות הלב בדקה ומורידות את קצב חילוף החומרים בגוף ובכך מקשות על תהליך של הרזיה בעזרת פעילות גופנית. בנוסף, נאסר על המטופלים לאכול מלח והם מקבלים הנחיות להימנע מהרמת חפצים כבדים.

לא חייבים למהר לתרופות להורדת לחץ דם, מה עם להיכנס לכושר? | צילום: thinkstock

הגישה הפעילה: קודם כל צריך להוריד משקל ולהיכנס לכושר. כבר אחרי ירידה של עשרת הקילוגרמים הראשונים מתרחשת ירידה בלחץ הדם ואם לא מעדכנים את הטיפול התרופתי יירד לחץ הדם (בעקבות השילוב של פעילות גופנית ונטילת תרופות) לערכים נמוכים מדי והמטופל עלול להתעלף. מכיוון שהמטופל מזיע תוך כדי הפעילות הגופנית הוא מאבד עם הזיעה גם מלחים ולאנשים העוסקים בפעילות גופנית אין צורך להפחית המלחה באוכל. אחת הסיבות לעליה בלחץ הדם היא היצרות של כלי הדם, ואי יכולתם להתרחב בשעת הצורך עקב איבוד גמישותם. קיימות תכניות אימון מיוחדות בחדר הכושר המגמישות את כלי הדם ומאפשרות מעבר דם ביתר חופשיות. לכן יש צורך לאפשר הרמת משקולות בחדר הכושר בתרגילים מיוחדים המותאמים לצורך זה.

תאור מקרה: אצל א.ג., מטופל שלי, התגלה יתר לחץ דם בגיל 25 והוא קיבל הנחיות לקחת תרופות להורדת לחץ דם תוך הבטחה מהרופא שאת התרופות הוא עתיד לקחת למשך כל חייו. בגיל 45 ירד א.ג. במשקל בעזרת תזונה נכונה ופעילות גופנית. הוא עבר לרכיבה על אופניים ולאחר תקופה מסוימת התחיל להתלונן על סחרחורות והגעה לסף עילפון. בברור שערכתי אתו התברר כי הוא עדיין לוקח את אותן תרופות להורדת לחץ דם. מיד שלחתי אותו לרופא שלו עם הנחיות לבקש הורדת מינונים ובדיקת האפשרות להפסיק את השימוש בתרופות. הרופא הורה לו להפסיק לקחת את התרופות למשך שבוע ואז ביצעו בדיקת לחץ דם והתברר שלחץ הדם שלו תקין לחלוטין. כיום, 30 שנה אחרי שגילו אצלו יתר לחץ דם בגיל 25, א.ג אינו צורך תרופות והוא מתאמן ורוכב על אופניים מספר פעמים בשבוע. גם יותר זול, גם יותר מצליח, גם יותר בריא וגם יותר מהנה.

סוכרת

הגישה הסבילה: למטופל ניתנות תרופות שמזרזות הפרשת אינסולין בלבלב או תרופות שמגבירות רגישות לתאים או שהוא מזריק לעצמו אינסולין. עלויות התרופות הללו גבוהות מאד, דורשות ניטור (בדיקות רמת גלוקוז בדם) יומיומי ומעקב רפואי צמוד. חולי הסוכרת מקבלים הנחיות לאכול פחמימות אחת לשעתיים בערך, על מנת למנוע מצבי היפו (תת רמת גלוקוז בדם) הנגרמים עקב התרופות אותן הם מקבלים. עליהם לשמור על איזון ברמת הגלוקוז בדם לאורך כל היום, ונוצר מצב שעקב הצורך הנ"ל הם אוכלים כמעט כל היום ורק משמינים. לפי נתוני משרד הבריאות, חיים כיום בישראל 450,000 חולי סוכרת סוג 2 (עקב השמנה). עלות הטיפול בחולה כזה היא כ-20 אלף שקלים לשנה. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 יהיו בישראל כ-3 מיליון חולי סוכרת. הטיפול בהם יגזול את כל תקציב הבריאות של המדינה.

בעזרת פעילות גופנית, חלק מחולי הסוכרת יכולים להימנע לגמרי מתרופות | צילום: thinkstock

הגישה הפעילה: המטופל מקבל תכנית אקטיבית לירידה במשקל, בעזרת תזונה דלת פחמימות ופעילות גופנית בדופק שורף שומן. אחרי תקופה מסוימת של התחלת ירידה במשקל, הוא מקבל תכנית אימון בדופק גבוה – שורף סוכרים. רמת הגלוקוז בדם יורדת בדרך כלל כאשר המטופל אוכל תפריט מוגבל בקלוריות מפחמימות. השילוב של הגישה האקטיבית עם תזונה מתקנת פותרת סוכרת מסוג 2 ב-80% מהמקרים.

תאור מקרה: מ.מ. הגיעה אלי מניו יורק בגיל 62 בעודף משקל של יותר מ-35 ק"ג, סוכרת סוג 2, מוזרקת אינסולין. בעלה רופא, ושתיים מבנותיה גם הן רופאות: 3 רופאים במשפחה. מ.מ. לקחה תרופות מרבית חייה, היתה מגיעה למצבי היפו גליקמיה (תת רמת גלוקוז בדם) והיתה מאזנת את עצמה בעזרת אכילה נוספת של פחמימות וסוכרים. כך קורה בדרך כלל אצל חולי סוכרת. מספר שבועות לאחר התחלת השתתפותה בתכנית ההרזיה, החלה מ.מ. באישור בעלה הרופא, להוריד מינונים בתרופות נגד הסוכרת, עד שהפסיקה לחלוטין שימוש בתרופות. מ.מ. שוקלת כיום 56 ק"ג, מטפסת 40 קומות ביום בניו יורק, היא בכושר הכי טוב אי פעם בחייה (בגיל 66) לא מזריקה אינסולין ולא לוקחת שום תרופה אחרת. הדבר היחיד שהיא לוקחת זה אחריות אישית. גם יותר בריא, גם יותר מצליח, לא עולה פרוטה וגם יותר מהנה.

מניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער

השמנת ילדים בישראל כיום היא פי ארבעה מאשר לפני 10 שנים. ילדי ישראל נמצאים במקום הרביעי בעולם בקצב ההשמנה ובמקום השני בעולם בצפייה במסכים. 18% מהילדים בישראל שמנים כיום לעומת 4% לפני עשור. על פי דו"ח האו"ם משנת 2002, נמצאים ילדי ישראל בתחתית סולם הכושר הגופני בגילאי 11, 13, ו-15. בקצב הנוכחי, אחד מכל שני ילדים יהיה אדם שמן בעוד 15-20 שנה. בעזרת חינוך לתזונה נכונה ולפעילות גופנית ניתן יהיה למנוע מהילדים ובני הנוער לגדול ולהיות מבוגרים שמנים. השאלה העולה היא מדוע הטיפולים היזומים לא מוצעים למטופלים כאפשרות?

זה המקום הטבעי שלהם, לא מול המסכים בבית. ילדים במרוץ אייל | צילום: צלמי שוונג

בכל שלושת המדדים: בריאות, עלות, ותועלת לטווח הארוך, מוכיחה הגישה היזומה עדיפות מובהקת על הגישה הסבילה. האם לא הגיעה השעה לאפשר לאלה שרוצים לא לקחת תרופות אבל רוצים לנהל את בריאותם כמה שאפשר באופן עצמאי, לעשות זאת בחסות קופות החולים וביטוח הבריאות? מדוע לא לפתוח בפניהם את אפשרות הבריאות היזומה והפעילה?

עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו קבלו את כל התכנים הכי מעניינים

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו וקבלו את ריכוז הכתבות המובילות של השבוע

יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]