העובדה כי זה לא היה מרוץ של ממש אלא מופע ראווה, של קונטאדור, מרגליות ושאר הדבוקה לא פגעה ביופי והרומנטיקה של מרוץ קריטריום על חומות העיר העתיקה. מופע ראווה מהסוג הזה היה צריך למשוך הרבה יותר מכמה מאות הצופים שהגיעו לאירוע

מאת:יאיר בן עמי, תגובות הרוכבים: תמר ברניס

ירושלים היא עיר המשרה את ייחודה וקסמה כבר כשחשים את הכביש מתפתל במעלה הישובים בינות ליערות העולים ועוד לפני הכניסה בשעריה. הנשאר אדיש מול חומת העיר ייתכן ולוקה הוא בחסך רומנטי או רגישות נמוכה מים המלח. מופע הראווה עם רקע חומות העיר הינו דבר מלהיב ואין זה משנה אם במוזיקה, תיאטרון או כל אומנות אחרת הקהל צופה. הפעם היה זה מופע ראווה של רוכב האופניים הגדול בדורו לצד ישראלי פורץ דרך ודבוקה מלהיבה. בדיוק כפי שזמר ולו המדהים בתבל יכול לזכות ברקע אשר יעיף אותו אל על כך גם אלברטו קונטאדור ורן מרגליות לא יכלו להביא מופע כה מרהיב ומלהיב בלי הדבוקה שיצרה את האוויר לסולו שלהם.

העובדה כי הכל נקבע מראש והמהלכים היו צפויים, כאוויר המקפיא של ירושלים בדצמבר, לא פגעה באיכות המופע. הדבוקה יצאה ל- 40 דקות של סיבובים, בני 2.8 ק"מ, כשחומות עיר הבירה הן התפאורה ומעט מדיי צופים זוכים לראות את מה שכנראה היה המופע הספורטיבי היפה, האיכותי והמלהיב ביותר בישראל 2011.  אף משחק כדורגל או כדורסל ולא טניס או כל ענף ספורט אחר, אשר נערכו השנה בישראל, לא יכול להתמודד ברמת היופי והרומנטיקה מול מופע ראווה בו מנצח ששה גרנד טורים, בארבע שנים, מפגין את יכולות הטיפוס שלו על רקע העיר העתיקה ואפילו כשכמעט כל אחד המבין בתחרויות אופניים ידע מראש מה הוא יראה. גם במופעי הרוק של פארק הירקון או הפילהרמונית מציגים מוזיקה מוכרת ולמרות זאת הם מושכים אלפי אנשים לצפות ביופי הטהור תוצרתם של האמנים.

אלברטו קונטאדור הוא אמן במושגי ספורט וכל מי שצפה בו מטפס בעליות של העיר העתיקה בירושלים יזכור את זה כל חייו. מופעי הראווה מהסוג הזה, קריטריום בערים בכל רחבי העולם, מוצגים על פי תסריט קבוע והם נערכים בדרך כלל לאחר הגרנד טורים. בשלב ראשון של המרוץ מאפשרים לכמה רוכבים מקומיים לצאת לבריחה. גם בקריטריום של ירושלים יצאה חבורה שכללה את אילן קולטון וניב ליבנר לבריחה אך כצפוי היא נסגרה מספיק זמן לפני הסיום כדי לאפשר את המופע המרכזי. המופע המרכזי נערך בסיום ולכן המרוצים האלו מתוכננים על פי זמן מרוץ. במקרה של קריטריום העיר העתיקה בירושלים זה היה 40 דקות. לאחר הזמן המוגדר יש עוד סיבוב או אפילו שלושה סיבובים אחרונים (נקבע לפי אורך כל סיבוב). בשלב זה יוצא הרוכב הבכיר לרכיבת סולו וכדי לנצח את המרוץ. במרוצי הפוסט טור דה פראנס או ג'ירו ד'איטליה ייצא המנצח וכשהוא לבוש בחולצה הצהובה או הוורודה של המנצח באותו גרנד טור. במקרים אחרים זה יכול להיות מנצח קטגורית ההרים כשהוא לבוש בחולצה המנוקדת של הטור או מנצח קטגורית הנקודות כשהוא לבוש בחולצה הירוקה של הטור.

הקריטריום של העיר העתיקה בירושלים לא נערך לאחר גרנד טור אלא בתחילת העונה. לכן המנצח היה הרוכב הבכיר וזהו גם המופע המלהיב ביותר עבור הקהל. אלברטו קונטאדור הראה לקהל כיצד מטפס רוכב הגרנד טורים הטוב של הדור הנוכחי ובדיוק כפי שסולו גיטרה של ג'ימי פייג' או אריק קלפטון מלהיב גם כשהוא מוכר לגמרי כך גם מפגן המגה וואטים של קונטאדור מלהיב גם כשהוא צפוי מראש.

רן מרגליות היה השני להפגין סולו והוא גם סיים שני לקונטאדור. ניב ליבנר וגיא גבאי הישראלים זכו בכבוד לסיים במקומות 3 – 4 בהתאמה. אפשר לבוא מהמקום הספורטיבי, התחרותי הטהור ולחפש את מה שרואים בתחרויות אופניים אך תהיה זו טעות המקבילה להגעה למסעדת גורמה עם כריך או למופע של הפילהרמונית עם MP4 מחובר לאוזניות התחובות עמוק באוזן. למופע הראווה שראינו בירושלים צריך היה להגיע כמו לכל מופע אומנות ומה שהפגין בפנינו אלברטו קונטאדור היה לא פחות מאומנות הרכיבה על אופניים על כל האסטטיקה הכוחנית, של יצור המגה וואטים מרגליו השריריות, הנושאות את גופו הצנום במהירות קשה לעיקול, כשהאספלט מקבל את הזוויות המרשימות של עליות. בירושלים יש עליות אשר אפשרו לו להפגין את מלוא עוצמתו.

חלק לא מבוטל מדבוקת העילית של ישראל זכתה לחוויה אשר עבור החלק הגדול של הרוכבים תשאר כפעם בחיים. דווקא שניים בעלי סיכוי עתידי לחוויות נוספות מהסוג הזה סיפרו לנו על תחושתם.

אליעד דניאל: "אמרתי לכולם שאם אני עוקף את קונטאדור אני פורש. לא קרה. הכל היה מכור מראש פה. ניסיתי הכל כדי לעשות הבדל אך לא הצלחתי, הרי פרו טור זה פרו טור. הם רכבו בצורה קבוצתית יוצאת דופן וזה היה אירוע יוצא דופן ומיוחד. ירושלים היא עיר הבירה ולכן מתאימה לקיום אירוע שכזה. ההקפה הייתה קשה ומאוד טכנית ורכבתי מקדימה רוב המרוץ למרות שאיני בכושר".

אילן קולטון, בעל הטור קולטון בדרכים, סיפר לנו על החוויה: "זו הייתה הפעם הראשונה שלי ומקווה לא האחרונה, לרכב עם רוכבים מן השורה הראשונה. הגעתי למרוץ כדי לקחת חלק בחגיגה. אני רוכש להם כבוד רב ומדמיין את עצמי יום אחד בעתיד כמוהם. זה היה מרוץ אופניים בכל זאת ובאתי לעשות ככל יכולתי. הבריחה שלי לא הייתה מתוכננת אלא זה היה בסיטואציה הנכונה וזה הלך. הרכיבה בירושלים, בערב באמצע השבוע עם קבוצת פרו טור, אפשר להגיד שמעולם לא התרגשתי כך כמו היום וזו הייתה התחרות הכי מעניינת עבורי".

תחושת החגיגיות לא נפגעה בגלל מספר הצופים הנמוך אשר הגיעה לצפות בה. אך השאלה על פוטנציאל אפשרי, של מספר הצופים, באירוע כזה אינה יכולה לחמוק מהמחשבות בערב כה חגיגי. לפני כארבע שנים, במסגרת טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת 2007, התקיים סבב גביע העולם. 13,000 צופים מסביב למסלול התחרות היום שם. המתחרים האיכותיים והעובדה כי כל ענף הטריאתלון, על משתתפים הקבועים בתחרויות בארץ, העיר אילת ואיגוד הטריאתלון הקרינו החוצה את האירוע וזמן רב לפני שהתקיים גרם לאלפי הצופים להגיע לחזות בתחרות. משום מה אותה התלהבות לא דבקה באירוע שאינו נופל וברמת המשתתפים, אף עולה, על התחרות שהייתה אז באילת.

מדינת ישראל קיימת 62 שנים והיה זה הביקור הראשון של מנצח טור דה פראנס בישראל, כשהוא בשיא הקריירה שלו. כשגדול הרוכבים בהיסטוריה,אדי מרקס, הגיע לישראל הוא בא לטריאתלון אילת ולא לתחרות אופניים. מאות מתחרי הטריאתלון באילת קמו אז והריעו לו במשך זמן הנראה, במרחק השנים, כאין סופי. כשאלברטו קונטאדור עמד על דוכן המנצחים של הקריטריום בעיר העתיקה, לצד רן מרגליות וניב ליבנר, הריעו לו עשרות צופים וזו הגדרה נדיבה. רוב הצופים בתחרות נעלמו וגם אם היו מגיעים לטקס היו שם מאות בודדות. זה היה כמעט עצוב לראות ספורטאי, ברמה כה גבוהה ואשר התקבל בצהרי היום אצל נשיא המדינה ובדרכו למשכן עבר אצל מפכ"ל המשטרה, מול פחות נוכחים מאשר בטקס סיום של מרוץ שכונתי. יפה לראות את ראש עיר הבירה של ישראל רוכב לצד מנצח טור דה פראנס אך זה אינו המהלך השיווקי שיביא אלפי צופים לצפות במופע. מהלך נכון היה מביא אלפי צופים שהיו אוכלים במסעדות העיר, קונים קפה או משקה קל ואולי אף יותר מכך. בערים הגדולות בעולם מבינים את זה כחלק מהתרבות והיסטוריה. בישראל עוד אין היסטוריה מהסוג הזה וזה לא מובנה בתרבות הספורט. אפילו דוכני מזכרות עם בגדי סאקסו בנק, חולצות צהובות עם חתימות של קונטאדור או ריס או ציוד כזה המשמש את רוכבי סאקסו בנק, לא נראו באזור המופע. אלו כל כך נפוצים במרוצים מהסוג הזה ולא נראו באירוע.

בדרכי חזרה, מעיר הבירה למדינת תל אביב, התנחמתי בתקווה כי הביקור של קבוצת סאקסו בנק בישראל הוא התחלה. התנחמתי בתקווה כי נזכה לעוד אירועים מהסוג הזה בעתיד ועוד קבוצות מהדרג הבכיר יבחרו בישראל כמקום למחנה אימונים של פתיחת עונה. יצאתי מהמופע בתקווה כי חזונה של רעיה שטראוס, להפוך את הגליל למרכז עולמי של רכיבה על אופניים, לא יתאדה. קיוויתי בשביל רן מרגליות כי החזון שלו, אשר בתקופה כה קצרה, הצליח להביא לישראל את גדול רוכבי הדור לא יהיה כזיכרון עבר. מצאתי בליבי תקווה גדולה כי אלון ניסן יזכה לראות את בית הספר לאופניים, אותו הקימו רוכבי סאקסו בנק בעכו, יהיה רק התחלה של מפעל ציבורי יקר ערך. אבל גם הייתי מאוכזב, אולי אף עצוב, כשחשבתי כמה התפספס הביקור של קבוצת סאקסו בנק בישראל. הייתה זו חוויה שיכולה וצריכה הייתה להגיע להרבה, הרבה יותר, אנשים. הייתה צריכה להיות זו חוויה אשר היית גורמת, כבר מחר בבוקר, לנהגי ישראל להתייחס בכבוד הראוי לשותפיהם על כביש, רוכבי האופניים הישראלים.

תוצאות:
1. אלברטו קונטאדור, ספרד,סאקסו בנק
2. רן מרגליות, ישראל,סאקסו בנק + 17 שניות
3. ניב ליבנר, ישראל, אמורה א'אוויטה + 21 שניות
4. גיא גבאי, ישראל, ישראל גו פרו, זמן זהה
5. חוסוס הרננדז,ספרד, סאקסו בנק + 29 שניות
6. דניאל נאוורו, ספרד, סאקסו בנק, זמן זהה
7. סרג'יו פאולינו, פורטוגל, סאקסו בנק + 30 שניות
8. שלומי חיימי, ישראל, פוקוס גרמניה, זמן זהה
9. עידו זילברשטיין, ישראל,רוכבי תל אביב + 32 שניולת
10. אנדרס לאונד, דנמרק, סאקסו בנק, זמן זהה
11. רועי גולדשטיין,ישראל, טימישגב + 33 שניות

שוונג מלווה את סאקסו בנק בישראל:

כתבה 1 – קבוצת סאקסו בנק בגליל המערבי

כתבה 2 – שוונג מלווה את ביקור סאקסו בנק בישראל

כתבה 3 – קבוצת סאקסו בנק הקימה בית ספר לאופניים בעכו

כתבה 4 – מאות רוכבים הגיעו לרכיבה עם סאקסו בנק

כתבה 10 – קבוצת סאקסו בנק בישראל – הסרט

-left: 10px; float: right;" src="../../../App_Themes/he-IL/Upload/Content/catavot/credit/Yair%20Ban%20Ami%20Credit.jpg" alt="יאיר בן עמי – מציאות נושכת" />יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת

[email protected]

תמר ברניס

כתבת ועורכת משנה באתר שוונג.
רצה, רוכבת ובעיקר רוכבת ורצה.
[email protected]