והפעם בטור השבועי שלו, מספר רן שילון על ה"בילוי" שלו עם הקבוצה במחנה האימונים בניצנה. המעגל של שילון
מאת:רן שילון
את סוף השבוע האחרון ביליתי עם הקבוצה במחנה אימונים בניצנה. למי שלא מכיר, כפר הנוער ניצנה הוא מקום מופלא – מקום המשלב בתוכו את הנופים הנפלאים של בקעת ניצנה (סוף העולם שמאלה) וציונות אמיתית ללא ציניות. במקום חיים ולומדים קבוצות שונות של בני נוער – חלקם עולים חדשים ממדינות חבר העמים (פעם היו שם גם עולים מאתיופיה) בשילוב עם בני נוער בדואים, בני נוער אריתראים שהגיעו לארץ ללא משפחה בגילאים 13-14, מכינות קדם צבאיות מהפריפריה וכמובן, קבוצות כמו הקבוצה שלנו, שמגיעות לסופי שבוע לאימונים או לטיולים באזור. כמו כן, קבלת שבת במקום הזה, המנוצחת על ידי "השריף" של המקום – דוד פלמ"ח, תלמידו של לובה אליאב שהגה והקים את המקום, מרגשת אותי כל פעם מחדש.
קיימות גישות שונות בהכנה לשבועות האחרונים לפני תחרות מטרה. אני מעולם לא התחברתי לרעיון של ריצה מסכמת. מעולם לא הכנסתי אימון כזה בתוכניות האימון שלי וחוץ מהמאמן הראשון שלי – ג'י מרשל, מעולם לא עבדתי עם מאמנים שהאמינו בגישה. אז מה כן? אני והמאמנים שאיתם עבדתי מאמינים בעומס גבוה לקראת הסוף ולכן מחנה האימונים – אימונים קשים לאורך יומיים וחצי, תזונה טובה, ניתוק מוחלט מהחיים הרגילים ומנוחה מספקת בין האימונים ו… זהו!
מכיוון שיצאתי למחנה זה כמאמן ולא כמתאמן, תכננתי להשאר יומיים נוספים במקום לשם האימונים שלי, אבל כתוצאה ממגבלות של זמן נאלצתי לוותר. הריצות במחנה היו לי נהדרות. אני ממש מרגיש שאני חוזר לעצמי וליכולות שלי. אני לא יודע אם הסיבה היא המינון המוגבר של התרופות לבלוטת התריס מתחילות להשפיע או משטר התזונה העוד יותר מדוייקת שנכנסתי אליו.
בעקבות הטור האישי שכתבתי כאן לפני מספר שבועות, קיבלתי המלצה (תודה אפי) לנטורופטית המתמחה בתזונה לסובלים מבלוטת התירס. תאמינו או לא, התזונה החדשה שלי מופחתת גלוטן ואלרגנים אחרים (מה עוד נשאר לאכול???), דבר המשמח ביותר את ס. (מתאמנת שלי חולת צליאק). אבל.. בימים האחרונים אני מרגיש שינוי גדול – ההתאוששות שלי מהאימונים היא ברמה שמעולם לא הכרתי או חוויתי ובעיקר… המהירות שלי מתחילה לחזור.
האם אספיק להגיע מוכן לטבריה? יש רק דרך אחת לגלות. אני ממשיך להתאמן במרץ!
 |
רן שילון מאמן ראשי, אנדיור |
