והפעם בטור שלו, חושף בפנינו רן שילון מדוע החליט להפוך לטבעוני לפתע באמצע החיים ואיך הוא עושה זאת. המעגל של שילון
מאת:רן שילון
אתמול התחריתי בחצי המרתון המדברי. אירוע נפלא העובר במדבר מצפון לעיר, בינות לסלעים צהובים ושחורים. מרוץ המטפס לו בעדינות עד הקילומטר השמיני ומשם מתגלגל חזרה לעיר. אבל הרגשתי שחסר לי הילוך (וסליחה על התיאורים המכניים מעולם הרכב), הרגליים עובדות, אנרגיה יש, הנשימה סדורה אבל… הגוף פשוט לא מצליח לייצר עבודה – לכל אחד מאיתנו יש מגבלות!
שילון. "הרגשתי שחסר לי הילוך"
חלקנו לא מספיק חזקים פיזית (רוב הרצים) והגוף מתפרק כל פעם שאנחנו מעלים עומסים, חלקנו מפחדים מחוסר האוויר בריאות ומפחדים שפשוט ניפול ו… לא נוכל להמשיך, חלקנו בעודף משקל, חלקנו לא אוכלים מספיק ונמצאים בתת אנרגיה וכדומה. אצלי הגורם המגביל הוא בלוטת התריס שלי.
תקלה בבלוטת תריס שלי
למי שלא מכיר, בלוטת התריס אחראית בגוף לתהליכים רבים הקשורים בחילוף החומרים – מפירוק הכולסטרול והשומנים, מייצור הכולסטרול הטוב, דרך הפיכת הברזל להמוגלובין, דבר החשוב לנו, ספורטאי הסיבולת יותר מכל דבר אחר ועוד תהליכים רבים ואחרים.
עוד כתבות בנושא
> הטור של רן שילון: "למה אני צריך את זה?"
> הטור של רן שילון: האימונים למרתון טבריה
אצלי, כמו אצל רבים אחרים, התגלתה לפני 15 שנה תת פעילות של הבלוטה. תופעות הלוואי? לא חסר, החל מהשמנה, חוסר אנרגיה, נשירת שיער ובעיקר עבורי… חוסר בהילוך הגבוה בזמן הריצה. למי שמכיר קצת את המחלה הזו, התוקפת כ-10% מהאנשים מעל גיל 40, הפתרון די פשוט – קיימת תרופה, אותה ניתן לקחת באופן שוטף והיא אמורה לאזן את הגוף.
למי שמכיר קצת את ההסטוריה מסביב לתרופה, לפני מספר שנים הוחלפה התרופה המגיעה לישראל והתוצאה – אלפים רבים של אנשים חוו תופעות לוואי רבות, וזאת משום שהתרופה החדשה פשוט לא ביצעה יותר את העבודה. במשך כשנתיים ניסיתי לאזן את עצמי באמצעות התרופה החדשה, אך ללא תוצאות.
ואז… מצאתי את הפתרון. הפתרון הגיע לא מתרופה נוספת ובטח שלא ממינונים גבוהים יותר, אלא מבחינה מדוקדקת של מה שאני מכניס לגוף. לפני כשמונה חודשים הפכתי לטבעוני. הפכתי לטבעוני לא מסיבות מוסריות, אם כי אני לא יכול להתעלם מהן יותר. הפכתי לטבעוני לא מסיבות אקולוגיות של פגיעה בכדור הארץ, אם כי גם מסיבות אלה אני לא יכול להתעלם. הפכתי לטבעוני מסיבות בריאותיות.
למה הפכתי לטבעוני?
חיפשתי מחקרים ומאמרים מקצועיים והופתעתי לגלות כי לא קיימים כלל מחקרים בנוגע לספורט ולתזונה טבעונית. אפילו לא אחד. קיימים הרבה ספרים, קיים הרבה ניסיון של ספורטאי סיבולת אחרים – חלקכם מכירים את אריאל רוזנפלד ואת יעל שמש (כותבת הבלוג "טבעונית למרחקים ארוכים" בשוונג), חלקכם שמע על סקוט ג'ורק – רץ האולטרה מרתון האמריקאי , אחד מרצי האולטרה החשובים בעולם, לחלקכם כבר יש חברים שהפכו לטבעונים (ולא מפסיקים להטיף בנושא) ולחלקכם יש חברים שנשבעים בבשר שלהם שהטבעונות שינתה לחלוטין את הצורה בה אני תופס את המזון – במקום לחשוב בכל רגע נתון על מה אני צריך לוותר ומה אסור לי לאכול, אני חושב כל הזמן על איך לגוון, איך לוודא שאני מקבל את כל הצרכים שלי ואיך לאכול מספיק.
התוצאות אצלי לא אחרו לבוא – השלתי כ-6 ק"ג ממשקלי (שומנים בלבד, ללא ירידה של מסת שריר), רמות הכולסטרול הרע שלי ירדו ב-80 יחידות (!) והכולסטרול הטוב שלי צמח ב 20 יחידות (אין תרופה בעולם המסוגלת להגיע לתוצאות כה גבוהות) והשומנים והסוכרים אצלי בדם ירדו פלאים.
קרו לי בדרך עוד הפתעות רבות אחרות. לדוגמה, גיליתי שאני זקוק לפחות חלבון מאי פעם, וזאת ללא כל איבוד של מסת שריר, פחות צורך במתוק ובכלל, גיליתי שקל יותר להיות ספורטאי טבעוני מלא טבעוני.
אבל עדיין חסר לי הילוך בריצה. אני יודע שאני עדיין חייב לאזן את בלוטת התריס שלי, מכיוון שרמות ההמוגלובין שלי עוד לא חזרו לשיאן. אני יודע שזהו הגורם המגביל ביותר שלי בדרך למרתון שלי. אני ממשיך להתאמן במרץ, למרות התסכול של ריצה בהילוך ביניים וממשיך לחפש את הפתרונות שלי.
לא נשאר לי זמן רב עד מרתון טבריה. מקווה למצוא עד אז פתרון יאה. בכל מקרה, שנת ה-50 שלי רק מתחילה. אני בטוח שאמצא פתרון, גם אם זה יהיה קצת יותר מאוחר.
 |
רן שילון מאמן ראשי, אנדיור |
