ההצהרות על אי זימונו של לאנס ארמסטרונג לחגיגות המאה של הטור דה פראנס היא צביעות ובריונות, לא הפקת לקחים

מאת:יאיר בן עמי

כל רוכב אופניים שסיים אי פעם את הטור דה פראנס קיבל זימון לחגיגה בקטע האחרון, בשדרות הניצחון בפריז. רק לאנס ארמסטרונג לא קיבל.

כבר שבועות שאני מנסה להבין את ההתנהלות, או שמא ההתעלמות ואי זימונו של
ארמסטרונג לאותה חגיגה. רק בשכונה ללא חוקים ברורים, בה הכח הוא השולט,
אפשר להשלים עם הבריונות שהפגין ארמסטרונג במשך שנים ואחרי נפילתו של
הבריון השכונתי למצוא בו את כל החולי והרעות שהיו בשכונה.

הטור דה פראנס אינו שכונה. זה אירוע הספורט השנתי הגדול בעולם מזה עשרות
שנים ושלישי בגודלו רק למשחקים האולימפים ומשחקי גמר גביע העולם בכדורגל.
זהו אירוע שמגיע לעשרות מיליוני בתי אב בכל רחבי העולם ורבים מהם הכירו את
האירוע בזכות הסיפור המדהים של ארמסטרונג.

נפילתו הייתה כואבת, לו כמו למעריציו וכמעט
כל רוכביהאופניים. היא הייתה צפויה למי שלא היה נאיבי והבין כי השינוי
גדול מהפרטוהזיכרון. אבל ההתנהלות של ראשי ASO  מהפיצוצים המקדימים, עד
לווידוי אצלאופרה  ובעיקר לאחריו ועד היום מבישים, לא מידתיים ומוכיחים רק
דבר אחדה –הבריונות שלטת שלא לומר משתלמת.

ההתחלה הייתה בהתבטאות האומללה של קריסטיאן פרדומה כי באותן שנים בהן ניצח ארמסטרונג אין מנצח לטור דה פראנס. בבקשה שיסביר מנהל הטור דה פראנס מה יש באותן השנים? מה היה שם, רכיבה מנהלתית של כ- 3,500 ק"מ? ואם בוטלו כל הניצחונות של ארמסטרונג הכיצד מופיע (בתוכנייה הרשמית ש הטור 2013) כשיא המהירות במרוץ נגד השעון בטור הזמן שקבעה קבוצת דיסקברי בשנת 2005? הרי ההודאה הייתה על סימום מובנה, קבוצתי ושיטתי.  באותה תוכנייה רשמית מופיע שמו של ארמסטרונג כמנצח כל שבע המהדורות בין שנת 1999 לשנת 2005 כולל, כשקו מתוח לכל אורך השם. המהירות הממוצעת של אותה מהדורה לא הותאמה למקום השני. שמו של ארמסטרונג הוסר לגמרי מהמקום השלישי בשנת 2009, בדיוק כפי שהועלם שמו של פלויד לאנדיס מהמקום הראשון בשנת 2006, למה לא כתוב שמו של לאנדיס עם אותו קו המופיע על שמו של ארמסטרונג?

שכחו מזה – אין מנצח באותה השנה (צילום: Gawain78)

האקורד האחרון בהתנהלות הבריונית ילדותית הייתה באי
זימונו של ארמסטרונג לטקס שיהיה בקטע האחרון של הטור דה פראנס.
איני יודע אם הם יהיו שם, אבל שורה ארוכה של רוכבי עבר שהודו בשימוש
בחומרים אסורים באותן שנים, עליהן אמרו רוב המנצחים באותה התקופה כי אפשר
היה לנצח אז ללא סימום ספורטיבי לא הורחקו בהצהרה פומבית כפי שנעשה במקרה
של ארמסטרונג.

הצביעות באי זימונו של ארמסטרונג אינה רק בעובדה שחלק מאלו שהודו בסימום
ספורטיבי יהיו שם, אפילו כאלו שנכשלו במהלך הטור בשימוש בחומרים אסורים
כנראה יהיו שם. חלקם אפילו כגיבורי האומה הצרפתית ומעבר לה כלורן ז'אלבר
שרק לאחרונה הודה שגם הוא היה מסומם ספורטיבי (נכון לרגע כתיבת שורות אלו
לא ידוע על הרחקתו על ידי המארגנים מהאירוע).

שיא הצביעות הוא באי הענקת הכבוד מיוחד למי שבאמת מגיע שיבקשו מהם סליחה.
פליפו סמיאוני יהיה שם בזכות שתי הפעמים בהן נכנס לפריז כמסיים הטור דה
פראנס. גם במהדורת 2004 וכמה ויומיים לאחר שארמסטרונג מנע ממנו בבריונות
שכל כך אפיינה אותו להצטרף לקבוצת בריחה וכעונש על עדותו של סמיאוני נגד
ד"ר פרארי. מזמן כולם כבר יודעים מי היה האיש הרע ומי הצדיק בסיפור ההוא.

אבל יש רוכב אחד שרק בגלל הבריונות של ארמסטרונג לא יהיה בטקס אליו יוזמנו
כל מסיימי הטור  שעוד בחיים. זהו קריסטוף בואסון. בטור של שנת 1999,
כשארמסטרונג רק החל לבנות את מעמדו כשליט הדבוקה והאיש החזק ביותר בענף
האופניים, בואסון העז לומר לעיתונאים כי למרות פרשת פסטינה בטור של השנה
הקודמת מאום לא השתנה והדבוקה נגועה בסימום ספורטיבי.

למחרת הדברים שאמר בואסון לתקשורת ואותם כתב בבלוג אישי שלו, נצמד אליו
ארמסטרונג בשלב די מוקדם של הקטע ואמר לו "בשם כל הדבוקה" כי אין לו מה
לחפש שם ושילך הביתה.

בואסון היה אז בהופעת הבכורה שלו בטור, ילד שאך מלאו לו 26. לאחר ההטחה של
אמרסטרונג הבין בואסון את המציאות הפשוטה של החיים בכלל אבל בעיקר בדבוקה.
החזק (זה עם הכסף והתהילה) יכול למחוק אותך באחת (בעיקר אם אתה לא בדיוק
עשיר וכוכב עתיר תהילה).

בואסון גילה כי אין לו חברים לא רק בדבוקה אלא אפילו בקבוצתו שלו הוא הרגיש
עוינות מופגנת. הוא לא החזיק מעמד ופרש ביום שלמחרת. גם בואסון לא יהיה
ביום ראשון 21 ביולי בחגיגת הסיום של מהדורת המאה. זה רוכב עליו העידו
שניים מבכירי קבוצת פסטינה (כריסטוף מורו וארמן מאייר) כי היה היחיד בקבוצת
שלא עשה שימוש בסימום ספורטיבי.

יותר מ – 13 שנים חלפו ורק לפני שנה (אוקטובר 2012) התפרסם כי בואסון סירב
לשכר של 270,000 פרנקים צפרתיים לחודש אם יסכים להשתמש באי פיאו (EPO). אם
זה לא ספורטאי הראוי להיות דוגמא ומופת, גם 14 שנים אחרי, אז מה בדיוק
השתנה?

אילו היו סמיאוני ובואסון מקבלים מעמד מיוחד בזכות אומץ ליבם זה היה מוכיח כי מארגני הטור דה פראנס וענף באופניים בכלל עושים מאמץ של ממש להודות בטעויות שנעשו אז וכוונה כנה לתיקון. לאחר המופע המדהים של כריס פרום בסיום פסגה הראשון של הטור 2013 חווינו שוב את גלגול העיניים הסקפטי לביצועי על. זו תמשיך להיותך התגובה של הרוב כל עוד לא יעשה תיקון אמיתי וכנה של ההתייחסות לרמאות (הסימום) הספורטיבית. ולפני הכל צריכים המובילים להיות כנים, אמיצים ולא צבועים. כל עוד מנהל הטור מחזיק בהכרזתו כי אין מנצחי טור משנת 1999 ועד 2005 כולל, הוא לא מכיר בטעויות שנעשו. כל עוד סמיאוני ובואסון לא זוכים למעמד על של צדיקים כנראה שעדיין יש רמאות כזו או אחרת בתוך הדבוקה. כל עוד לא זומן ארמסטרונג לטקס החגיגי המגוחך ההוא אין רצון של ממש ללמוד מטעויות. כל עוד ארמסטרונג לא מוביל את המלחמה בסימום ספורטיבי יישארו פתחים לרמאות – רק פושע ורמאי בריון כמו ארמסטרונג יכול לפושעים אחרים.

סמיאוני במדים של אלוף איטליה (צילום: Enrico.Fonte

ובכל זאת הטור דה פראנס שובה אותי כמדי יולי. בעיקר כי אני יודע לעשות את
ההפרדה בין המגעיל והיפה שיש בטור, ליהנות מהאירוע השנתי המלהיב ביותר בלי
להתעלם מהגועל שיש בתוכו. דברים לא יפים יש גם בדברים היפים ביותר.