מרוץ האופניים שחנך את הכביש הייעודי במועצה אזורית מגידו העניק תמונת מצב בהירה וחדה על תרבות האופניים בישראל 2013, הפעם עם הרבה תקווה

מאת:יאיר בן עמי

כשלגמתי את הקפה של הבוקר למדתי כי נבואתם של הגששים התגשמה והם (לא הגששים) סוף סוף שרפו את המועדון. כשנכנסתי למכונית שמעתי שוב על אשפוזו של שמוליק קראוס ואת שירו המצמרר "רואים רחוק רואים שקוף". הלחן הכל כך יפה של יענקל'ה רוטבליט, מעניק למילים מעטפת היכולה להשכיח את יופיין ורב משמעותן.

כשטיפסתי במעלה הכביש הנושק לחורשת המ"מים המיתולוגית, מקיבוץ משמר העמק בואכה ג'וערה וקיבוץ עין השופט, התערבבו לי המילים של השיר עם זיכרונות ממרוצי האופניים האדירים שהתקיימו באזור. הרי הייתי בדרכי לתחרות אותה ינהל אילן אידלסון ולא הייתה אפשרות כי לא אזכר בניצחון שלו באליפות ישראל אי שם באמצע שנות התשעים, ביום גשום וסוער, לאחר שהוא חזר מתקופת רכיבה ארוכה באירופה. שאלתי עצמי עד כמה התקדם מאז ענף האופניים הישראלי. הוא אכן עשה צעד ענק קדימה, אך הותיר הרבה זנבות של פיגור תרבותי בעבר.

ממש כמו בשיר: " הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף" היה צריך ענף האופניים הישראלי להתרומם לגבהים. במובנים מסוימים הוא עשה זאת. מספר קבוצות האופניים כיום גדול משמעותית ממספר רוכבי האופניים שהיו מזנקים לתחרות ממוצעת בישראל של אמצע שנות התשעים. איני בטוח כמה קרוב הענף למקום בו הוא יכול היה להיות, חשבתי לעצמי כשחציתי את המקום בו היה קו הסיום של אותן תחרויות, אך כשפניתי מבית הספר האזורי לכיוון המועצה נפרשה לפניי פיסת ארץ חמדת שהבהירה שאני לפחות הגעתי "אל מקום שבו,  אולי כמו הר נבו,  רואים רחוק רואים שקוף" וקיוויתי כי האירוע אליו הגעתי מסמל את דרכו הנכונה של ענף האופניים התחרותי של ישראל.

שדות ירוקים, שמש אביבית, אשר עד לשעות הצהריים עוד הייתה שקרנית ורוחות אופייניות לאזור קיבלו את פניהם של באי מרוץ מגידו הראשון ובתקווה שיהיה פורץ הדרך במושגים התחרותיים של אופני הכביש בישראל. המרוץ התקיים על המסלול שנפתח כבר בחודש ספטמבר האחרון בתוככי הכביש המחבר את קיבוצי האזור: עין השופט, רמת השופט, רמות מנשה ודליה. אם תמשיכו מזרחה לדליה תמצאו את הכביש המחבר את המסלול הכל כך אהוב על רוכבי הכביש – בא"ח גולני ומשם לגבעת עדה. בצד השני של אותו כביש אופניים תוכלו להגיע ל"שביל חומצת החלב" – פארק הזורע המשמש גם לתחרויות אופניים מזה כמה שנים.

אי אפשר שלא להתרגש באירוע מהסוג הזה. ייתכן ואני חוטא להיסטוריה, אבל ככל שניסיתי לא הצלחתי להעלות בזכרוני עוד כביש בישראל שנסלל עבור רוכבי האופניים. זה לא מקרה שכזה נסלל דווקא במועצה האזורית מגידו. מנהל מחלקת הספורט של המועצה הוא יובל גולן (חבר טוב, ובזאת השלמתי חובתי לגילוי נאות ושאר ירקות), שאופניים בפרט וספורט בכלל הם דרך חיים עבורו ולא רק במובן של רכיבה בשבת, או של עברו כרוכב אופניים וטריאתלט מצטיין. עבור גולן העשייה והתרומה לספורט הם דרך החיים. העובדה כי הוא ממלא את תפקידו במועצה אזורית מגידו מוכחת כמסייעת לקידום תרבות הספורט ותקוותי כי עוד אספר על ההתרחשות הספורטיבית באזור אשר אין שני לו בכל הנוגע לתרבות ספורט הפנאי, אנה שלא תביט תמצא סיפור ספורטיבי שיכול לפרנס עוד כמה מדורי מציאות נושכת ולא רק.

אני משער כי בשלב זה יהיה מי שישאל עצמו איפה הסיפור על המרוץ עצמו. מצטער, לא יהיה כאן כזה. התחרות שהתקיימה ביום שישי אומנם סיפקה כמה רגעים ספורטיביים מרנינים, בעלי סיכוי לא רע להיטמע בחלקת אלו שלא יישכחו בתודעתי, אבל הוא לא היה הסיפור המרכזי של יום שישי, 8 בחודש פברואר 2013. רשמו את התאריך, יש סיכוי לא רע שהוא יהווה נקודת מפנה היסטורית.

כשבאירופה ובארה"ב מדווחים על חורף קיצוני, מהסוג שישאיר את רוב רוכבי האופניים על המתקן הביתי במקרה הטוב או מתחת לפוך במקרה טוב מסוג אחר, בארץ זבת זכינו ליום שמש מהסוג החגיגי ביותר ששום רוח צפונית לא תקלקל. זהו אחד הנכסים הגדולים ביותר של ארץ ישראל – חורף המציע ימי שמש אביביים לרוב. באמצע חודש פברואר אפשר לקיים מרוץ אופני כביש בעל פוטנציאל לקהל רב.

מסלול המרוץ הוא כביש היקפי באורך 4,600 מטרים (יש עדיין וויכוחים על אורכו המדויק). קו הסיום מוקם בסמוך לבניין המועצה האזורית מגידו ובית הספר היסודי של ישובי האזור. החנייה ממוקמת מרחק הליכה של שניות ספורות. חלקו המרוחק של הכביש ההיקפי מקביל לכביש בין צומת רמות מנשה לקיבוץ דליה והוא מישורי למדיי. מאותו מישור מתחבר הכביש לחלקו העליון של המסלול בעלייה השבורה במישור קצר, ירידה מפותלת וממנה למקטעי עליות קצרות ושוברות רגליים אל קו הסיום. צידו השני של המסלול היא ירידה ארוכה ומפותלת ממנה חוזרים אל המישור.

הרוח היא שחקנית מרכזית על המסלול. בין קיבוץ דליה לרמות מנשה ממוקם חירבה של ישוב אשר נקרא "דליית אל רוחה" וכשמו כן הוא. פרחי הדליה שצמחו במקום והרוחות החזקות האופייניות לו זיכו אותו בשמו. זו גם הרוח שתכה במסלול האופניים החדש ולא תמיד בכיוון קבוע. יש ימים בהם הרוח תקשה על הגלישה בירידה צפון מערבית של המסלול, ויש, כמו ביום התחרות, ימים של רוח צפונית חזקה שתעניק עוד דרגת קושי לעליות מהמישור הדרומי שלו אל עבר קו הסיום ליד בנייני המועצה ובית הספר.

הרבה קהל לא הגיע למרוץ שכלל חמישה זינוקים של 14 קטגוריות. בשעה שמונה וחצי בבוקר הוזנקו רוכבי המסטרס פרו, עם רוכבי מסטרס גילאי 20-29 ורוכבות העילית. בשעה 13:00 הוזנקו רוכבי העילית ונוער עד גיל 19 ובשעה 15:15 הוזנקו הקדטים. מי שרצה לצפות בכל המקצים הזדקק ליום עבודה מלא, מעטים עמדו בזה.

לאורך כל היום פגשתי פחות מ-20 צופים שהגיעו ממש כדי לצפות במרוץ וגם אם לא אשים נפשי על רמת הדיוק בספירה הרי שאפשר לגזור ממנו את מעט המימוש של פוטנציאל הצופים. אירוע מהסוג הזה יכול למשוך מאות צופים, בזכות שיווק נכון ומציאת המכנה המשותף לתושבי האזור ואירוע מהסוג הזה. מצד שני היה זה המרוץ הראשון על המסלול וגם הוא תוכנן בזמן קצרצר של כחודש וחצי.

אידלסון, שארגן את המרוץ יחד עם מועדון CCC ומועצה אזורית מגידו, אמר שבכוונתו לארגן לפחות עוד ארבעה מרוצים כאלו השנה. יובל גולן הודיע, ולא בפעם הראשונה, שכל מי שירצה לארגן מרוץ יקבל את ברכת ועזרת המועצה. בצד עמד רוכב מסטרס שאמר: "חובה לארגן כאן רכיבה יום שבוע אחד בכל שבוע". אחר אמר: "פעם בחודש תחרות אופניים וזה יעשה את העבודה". שופט בתחרות הגיבה בשאלה: "ארגנו ליגה בחריש, מי בא?"

נכון, הליגה בחריש הייתה הצלחה כה מוגבלת עד כי כישלונה היה ידוע מראש. מצד שני, המסלול במגידו מלהיב יותר והנכונות של מי שצריך (מועצה כדוגמה אחת) לתמוך גדולה יותר. אסור להחמיץ את ההזדמנות שנוצרה כאן. יש מסלול, יש מוכנות, יש התלהבות, נותר רק לארגן נכון.

תחרויות אופניים לילדי האזור, במקביל לתחרות כפי שהתקיימה בשישי, יכולה למשוך קהל חדש גם לענף, אולי אפילו כמה רוכבים שימשיכו מהתנסות כזו לדבוקה התחרותית. דוכנים לממכר שתייה ואוכל הם חובה, גיוס אמני האזור לשוק מכירות יביא צופים נוספים. גם אם אלו יהיו מזדמנים הם יסייעו ביצירת האווירה.

בסוף היום כבר הרגשתי את נזקי השמש שקפחה על ראשי לכל אורכו של היום, רגליי סיפרו לי כי עמדתי הרבה יותר מדיי ואז שמתי לב כי הרוח נרגעה במעט. מרוץ הקדטים המלהיב סגר את היום ואני חזרתי למכוניתי והדלקתי את הרדיו בדיוק כשהחל השיר "האיש מהבקעה". גם במילותיו של חיים חפר מצאתי חיבור לתרבות הספורט שאך חוויתי ובעיקר לתקוותי לגבי דרכו העתידית של ענף האופניים. מצד שני, חשבתי לעצמי, כנראה שהייתי יותר מדיי שעות בשמש, בלי מים ואולי רק נדמה לי, הרי: "האגדות יפות הן, עד שפתאום עפות הן, רק אלוהים ידע לאן" ובתקווה כי "אם תרצו אין זו אגדה".

מנצחי הקטגוריות:
• עמיר כלפה (פוקוס סייקלינג) במסטרס פרו
• איתמר דשא (CCC) בבוגרים
• אור ציון (TNT) בבוגרות
• הילה יצחק (500 וואט) בקדטיות
• גיא זסלר (מסטרס חיפה) בג'וניורס בנים
• טלי ינאי נשים 50
• יפעת ספריאל (500 וואט) נשים 40

• עידו זילברשטיין(TACC) גברים עילית

• דניאלה לוי (500 וואט) עילית נשים

• נורית אנגלמייר (TACC) ג'וניורס בנות

• רן צחור (CCC) במסטרס 40

• אריאל ונטוררו במסטרס 30

• עומר מור (500 וואט) בקדטים

• דונטו גלנטוצ'י (NCC) (מימין) מנצח המסטרס +50 עם סגנו רוני לוי