יחידה מובחרת של ספורטאים לא רק תפתור הרבה דילמות להרבה ספורטאים צעירים, היא תהיה נכס למערך יחסי הציבור וההסברה של צה"ל ומדינת ישראל
מאת:יאיר בן עמי
ציוץ אחד בטוויטר וקיבלתי הוכחה כי מחשבתי אינה הזויה לגמרי – הספורט חייב להיות חייל בעל חשיבות עליונה בצבא ההגנה לישראל. הוא חייב להיות חייל בעל חשיבות מקבילה ליחידות העילית, והמשרתים בו צריכים לקבל יחס מקביל לזה שמקבלים טייסים.
הציוץ שהבהיר לי את זה היה של רוכב האופניים פביאן קאנצ'לארה. הוא כתב/צייץ: "משחקי הצבא העולמיים הם אירוע הספורט השני בגודלו בעולם. כ-8000 ספורטאים משתתפים במשחקי הצבא העולמיים – רק המשחקים האולימפיים עצמם (משחקי הקיץ הנערכים פעם בארבע שנים) גדולים יותר".
העובדה כי ספורטאים רבים, במדינות רבות, מקבלים תנאים של מקצוענים אינה חדשה לי. יש צבאות המעניקים לספורטאים תנאים של מקצוענים רק כדי שייצגו אותם. גם גופי משטרה בעולם מעניקים תנאים דומים לספורטאים כדי שייצגו את המשטרה. לפני 23 שנים הכרתי רץ למרחקים שהיה שוטר איטלקי. הוא התארח אצל אנטוניו סנטורי בקיבוץ אדמית כמה פעמים ואף ניצח (וקבע את שיא המסלול) בחצי מרתון גליל מערבי ז"ל. אותו רץ היה בעל שיאים אישיים שגם כיום כל ישראלי היה חותם עליהם. רק אזכיר כי כדי לנצח, בחצי המרתון של הגליל המערבי בשנת 1988 הוא עבר ק"מ אחד (בו ברח לשלומי אזולאי אם אני זוכר נכון) בזמן של 2:45 דקות.
מדינת ישראל סובלת מיחסי ציבור גרועים מאין כמוהם. חלק מאותם יחסי ציבור גרועים מושתתים על תמונות של חיילים מול ילדים שנראים אומללים משום שהם תחת כיבוש. בלי להיכנס לצד הפוליטי של הנושא, הרי פרשת המרמרה טרייה מספיק כדי שכולם יזכרו במה דברים אמורים וכיצד יחסי ציבור יכולים להטות דעת קהל עולמית.
לו הייתה לצה"ל יחידה בה היו מעניקים תנאים של מקצוענים לספורטאים מצטיינים, אפשר היה לנצל זאת לשיפור יחסי הציבור. מצד שני, ייתכן שזה היה מוריד את כמות הספורטאים המעבירים שנתיים או שלוש בשירות חובה שאינו תורם מעבר לסוג של החתמת כרטיס שמאפשר לייצג את המדינה בעתיד (כי הרי משתמט משירות צבאי לא יכול לייצג את המדינה).
התמונה של שחר פאר, במדי צה"ל, הכתה גלים בכל העולם. נכון, היו מי שניסו לנצל את אותה תמונה להתנגחות בפאר, אך בשורה התחתונה, ברובו הגדול של העולם, התמונה העבירה מסר חיובי בו אפשר היה להבין כי צבא הגנה לישראל אינו רק פצצות חכמות הפוגעות בילדים תמימים שבמקרה נקלעו לרחוב בו עברה מכוניתו של רב מרצחים, שהוא עצמו בכלל תמים, צח וזך כאחרון העזים שאך נולדו בעדר אותו הוא מגדל למרגלות ביתו הקט בכפר הנכבש.
המציאות הישראלית מביאה את הספורטאים הצעירים שלה לשלב הגיוס עם בחירה וברירה קשה. מצד אחד הרצון לשרת את המדינה בדרך הטובה ביותר. מצד שני הרצון לשמור על הסיכוי להיות ספורטאי ברמה העולמית הגבוהה. להיות ספורטאי המייצג את צבא הגנה לישראל זו לא אופציה. לו הייתה כזו, ייתכן שכל הצדדים היו מרוויחים.
צה"ל עשה מהלכים מרשימים בכל הקשור לכושר בשנים האחרונות. טביעת האצבע של אבי מויאל ניכרת, ויסלח לי על שאיני מזכיר את דרגתו. עבורי הוא היה ויישאר ממקימי איגוד הטריאתלון הישראלי ומי שהיה השותף של עוזי רן (מייסד איגוד הטריאתלון) לארגון טריאתלון אילת במשך כמה מהשנים הראשונות. הגזרה המושקעת היא של אנשי הקבע ותרבות הפנאי שלהם. על כך הכבוד לצה"ל, אך לא בנושא זה באתי להציק.
סיפור ששמעתי באחת המרוצים: רצה מצטיינת בחרה בקורס קצינות. ביחידה שלה מאוד אהבו את הבחירה וכפי שמאוד אהבו את ההישגים שלה בתחרויות הריצה השונות. על פי עדות צד שלישי, של מי שסיפר לי על המקרה, בשיחה שלה עם מפקדי היחידה נאמר לה משהו בסגנון: "יופי של תוצאות, כל הכבוד על החשיפה, מעכשיו, כשבחרת לגשת לקורס קצינות, שכחי מהכל".
במרוצים השונים יש לא פעם נציגות אדירה של הצבא, בחלק, מאותם מרוצים, יש רוב של חיילים לעומת האזרחים. צה"ל לא רק צריך אלא שהוא יכול ויש לו את כל התשתית להעניק לחיל הראוי לכך תנאים של ספורטאי מקצוען.
הכדורגל והכדורסל של ישראל לא ירוויחו או יפסידו אם תהיה מסגרת של מקצוענות ספורטיבית, בצבא ההגנה לישראל. לעומת זאת אותם ענפי ספורט המכונית בתקשורת הישראלית כ:ענפים נוספים" או "עוד ספורט, או "ספורט אחר" יכולים לחזור למקום הראוי להם בתרבות הספורט הישראלית המידרדרת. במקום לזכות לשמות השייכים לעולם הצומח או כשונה ושולי הם יוכלו לחזור למרכז ההתרחשות כראוי.
יחידה צה"לית מובחרת של ספורטאים, אשר תייצג את מדינת ישראל, יכולה לפתור הרבה דילמות להרבה ספורטאים צעירים. ספורטאי יחידה כזו יכולים להעניק תרומת ענק לחברה הישראלית דרך עבודה עם ילדים ונוער ולא רק. ומי שחושב שלהיות לוחם עם רובה זה חשוב יותר מהסברה ויחסי ציבור, כנראה לא למד היסטוריה טוב מספיק.
תמונה עליונה בצד שמאל- רב סרן בצבא האמריקאי בו החשיפה לספורט היא ערך אדיר ובעל משמעות., צילום: United States Army
תמונה תחתונה מצד שמאל – חייל גבעתי במרוץ ההצדעה לצה"ל במסגרת אירועי מרתון ווינר טבריה הבינלאומי
יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת
