רדיותרפיה (הקרנות) בחולות סרטן שד שעברו הליך כירורגי כלשהו שבו התבצעה הסרה חלקית או מלאה של רקמת השד ושל בלוטות נגועות, מקטינה את סיכויי ההישנות של הגידול וכן את התמותה. אלא שלטיפול הרדיותרפי ישנן תופעות לוואי שבאות לידי ביטוי מבחינה פיזית וגם פסיכולוגית. הביטויים כוללים בין היתר עייפות, כאבים ואבדן חוזק שרירי. תופעת לוואי נוספות כוללת למשל ניוון רקמת הכתף, אשר עשויה להביא לרעילויות לריאות ולשריר הלב וסיבוכים שיכולים להופיע אפילו אחרי שנים מהטיפול עצמו.
כיצד פעילות גופנית משפיעה על חולות סרטן שד? | צילום: Photo by Peter Boccia on Unsplash
עוד כתבות בנושא
מהם שברי מאמץ ואיך נמנעים מהם?
על כאבי שרירים מאוחרים ופציעות בתקופת הקורונה
מה כואב לכם? כך תקטינו את הסיכוי לפציעה
תיאור ההתערבות
9 מחקרים מתוך כלל המחקרים שנאספו, עסקו בשאלה כיצד פעילות גופנית משפיעה על חולות סרטן שד שעברו טיפולי רדיותרפיה. כל חולות סרטן השד אשר השתתפו במחקרים, פרט למחקר אחד בודד, עברו הליך כירורגי לאחר השלמת הטיפול הרדיותרפי. הזמן שחלף מאז הפרוצדורה הכירורגית נע החל מ-45 לבין 70 יום. 4 מחקרים היו רנדומליים ואחד שאינו רנדומלי. הקבוצות שבהם עשו את ההתערבות באמצעות "הכנסת" פעילות גופנית כדרך חיים, הושוו לקבוצות שבהן נעשו פעילויות מסוג אחר כמו מתיחות, פעילות של הרגעה – הן היו קבוצות הבקרה. הפעילות הגופנית "ההתערבותית", השוותה פעילות גופנית אירובית בהשוואה לפעילות של אימון התנגדות, או שילוב של שניהם יחדיו. תדירות האימונים הגופניים נעו בין פעמיים לחמש פעמים בשבוע למשך 5 עד 12 שבועות. במהלך פעילות גופנית אירובית, החולות ביצעו הליכה, או רכיבה במשך 20-45 דקות בעצימות נוחה עד בינונית כאשר גבול המאמץ היה עד 40-70% מדופק המאמץ שלהן. ניתן למצוא פרטים נוספים על האימונים במאמר הסקירה המקורי:
ההשפעה של הפעילות הגופנית ההתערבותית
חשוב לציין ששלושה מחקרים דיווחו על תופעות לוואי קלות כמו סחרחורות, עייפות, קשיי נשימה במהלך האימונים האירוביים ודלקת של גידי הכתף (Shoulder Tendonitis). אלא שחשוב לשים לב שאף מחקר לא דיווח על החמרה בתופעת הלוואי לימפואדמה (Lymphoedema), לאחר פעילות גופנית במהלך טיפולי רדיותרפיה. ממצאים אלו תואמים למחקרים אחרים בתחום שגם הם מצאו כי אימוני התנגדות בנשים שמטופלות ברדיותרפיה אינם מגבירים לימפואדמה.
בארבעה מחקרים בדקו את תופעת העייפות המוגברת ונמצא כי פעילות גופנית אירובית, או פעילות התנגדות וגם שילוב של שתיהן יחד משפרות בנשים הנ"ל את דרגת העייפות ממנה הן סובלות בעקבות הטיפולים. המושג הזה של עייפות שקשורה לגידול הסרטני (Cancer related fatigue CRF), ככל הנראה קשור במגוון גדול של מנגנונים ביולוגיים.
עייפות בחולות סרטן שד
ממצאים מעניינים שעלו במחקר: בדקו את הקשר של עייפות הנובעת בעקבות גידול בקבוצת הבקרה (אלו שמטופלות ברדיותרפיה ללא פעילות גופנית התערבותית), בהשוואה לאלו שמטופלות ברדיותרפיה וגם מתעמלות אימוני התנגדות. לצורך העניין מדדו ציטוקינים מתווכי דלקת: אינטרלאוקין 6 וחוסם הקולטן לאינטרלאוקין 1 (Il-6/IL1ra ratio). מצאו שאימוני התנגדות בקבוצת הבקרה גרמו לעלייה משמעותית ביחס הנ"ל שבין שני החלבונים, לעומת קבוצת המטופלות שכן עשתה אימוני התנגדות. העלייה הזו ביחס בין Il-6/IL1ra ratio היתה קשורה באופן משמעותי סטטיסטי לעלייה בעייפות שחוו החולות. ככל הנראה מתווכי הדלקת הנ"ל מתווכים את ההשפעה החיובית שיש לאימוני התנגדות על העייפות הפיזית במהלך טיפולי רדיותרפיה, אבל ככל הנראה ישנם מנגנונים נוספים.
כשמדברים על עייפות בחולות סרטן שד, ישנה סיבה נוספת שצריך להתייחס אליה והיא אנמיה. האנמיה היא בייחוד תוצאה של טיפולים כימותרפיים. יש לציין שטיפול התערבותי על ידי הליכה הראה השפעות מיטיבות על מדדים הקשורים לאנמיה: נמצאה עלייה קלה לא משמעותית סטטיסטית ברמות המוגלובין, המטוקריט* ובמספר כדוריות הדם האדומות בקבוצה שהלכה כטיפול התערבותי לעומת קבוצת הביקורת שלא הלכה. בקבוצת הביקורת נמדדה ירידה משמעותית וסטטיסטית ב-3 המדדים הנ"ל, מה שמצביע על החמרת האנמיה. הממצאים הללו מחזקים שפעילות גופנית כמו הליכה בחולות סרטן שד במהלך תקופת הטיפולים שלהן מונעת החמרה של האנמיה.
הפרעות שינה
סימפטום נוסף שהוא תוצאה בהרבה פעמים ונלווה לטיפולים בחולות סרטן השד הוא הפרעות שינה. תופעות הלוואי שנגרמות בעקבות רדיותרפיה, לרוב הן עייפות, כאבים, דיכאון ותפקוד פיזי לקוי. תופעות אלו הראו שהם כשלעצמם תורמות להחמרה בהפרעות שינה. מחקר שנעשה והתפרסם בשנת 2017 סרטן שד ושיפור תופעות לוואי באמצעות פעילות גופנית. במחקר הנ"ל השוו את ההשפעה של אימוני התנגדות על איכות השינה בחולות סרטן שד המטופלות ברדיותרפיה. מצאו שאכן הפעילות הגופנית במטופלות הביאה לירידה בחומרת הפרעות השינה מהן סבלו. ההשפעה וההטבה על הפרעות השינה היו משמעותיות ביותר ככל שתקופת הפעילות הגופנית ההתערבותית היתה ארוכה יותר.
לסיכום, ניתן ליצור "התעמלות התערבותית" בחולות סרטן שד המטופלות ברדיותרפיה, זה בטיחותי וישים ונעשו ונעשים לא מעט מחקרים והתוצאות מרשימות. הפעילות הגופנית עשויה להפחית עייפות רבה בעקבות טיפולים, יכולה לשפר את חוזק השרירים, להועיל ולהפחית הפרעות שינה ובכלל לשפר את איכות החיים של החולות המטופלות, בין אם הן תוך כדי סדרת הטיפולים ובין אם הן סיימו אותה. פעילות גופנית אירובית עשויה למנוע ירידה בספירת כדוריות דם אדומות, ואילו אימוני התנגדות יכולים למנוע למעשה את אבדן מסת השריר שהרבה פעמים קורית בחולות סרטן.
פעילות גופנית על בסיס קבוע הינה דרך בטוחה ויעילה בחולות סרטן שד שעשויה להקל באופן משמעותי תופעות לוואי שנגרמות בין אם בעקבות הגידול עצמו ובין אם בעקבות הטיפולים בו. כמובן שנדרשים מחקרים נוספים בעתיד בכדי לקבוע מהי פעילות הגופנית האופטימלית, מהי התדירות והעצימות הנדרשת בכדי להגיע להשפעה מיטיבה מקסימלית.
מושגים באדיבות ויקיפדיה
רדיותרפיה – הקרנות: היא טיפול רפואי במחלה באמצעות קרינה מייננת, כגון קרני רנטגן או קרינת איזוטופים בדרך כלל באונקולוגיה.
משתמשים בטיפול קרינתי כטיפול מקומי בסרטן, כאשר הקרינה עוברת דרך רקמת החולה הורסת או מאטה את ההתפתחות של תאים לא תקינים על ידי פגיעה בחומר התורשתי שלהם. השינויים הביו-פיזיים של התא גורמים לתיקון במנגנון הבקרה על חלוקת התא. הבעיה העיקרית בשיטת טיפול זו היא הסכנה של גרימת נזק לרקמות בריאות.
לימפואדמה (Lymphoedema): זוהי תופעת לוואי כרונית שבאה לידי ביטוי בהתנפחות של רקמות הגוף, בדרך כלל ידיים ורגליים. בגוף ישנה מערכת לימפטית שמורכבת מרשת של "צינורות", כלי לימפה, ובלוטות לימפה. תפקידה של המערכת הלימפטית הוא בעיקר להיות חלק מרכזי ממערכת החיסון, היא נלחמת בפתוגנים ומסלקת עודפי נוזלים. לימפואדמה מתפתחת כאשר מערכת הלימפטית בגוף נפגמת.
המטוקריט HCT: הוא מדד לנפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח כלל דגימת דם המבוטא באחוזים (נפח כדוריות אדומות כפול מאה לחלק לנפח דגימה). כאשר רמת ההמטוקריט אינה תקינה זוהי עדות להימצאותה של בעיה כלשהי.
