מה הקשר בין ריצה ומנדלה בודהיסטית טיבטית?

למה כל כך חשוב להקדיש עוד 20 שניות בסוף אימון הריצה להתבוננות פנימית? דניאל קרן מסביר את זה דרך הבודהיזם הטיבטי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מנדלה טיבטית
מנדלה טיבטית

בבודהיזם הטיבטי נהוג ליצור תמונות מורכבות ביותר מחול צבעוני. תמונה כזו נקראת מנדלה ולה יש בדרך כלל צורה של עיגול המסמל את היקום. יצירת המנדלה כרוכה בהרבה מאוד ימים בהם שוקדים מספר נזירים, בסבלנות מדיטטיבית ובדיוק של מנתחי מוח, על היצירה הססגונית והמדויקת הזו. לאחר העמל הרב שנדרש להשלמת היצירה, היא מיד נהרסת ונמחקת בעזרת מטאטא הגורף את החול המושלך לנהר. הטקס הסימבולי הזה מייצג את חיי החומר הזמניים ובני החלוף.

ואיך זה קשור לריצה? | צילום: pixabay

עוד טורים של דניאל קרן 
מדוע הריצה משולה לשתיל שרק נשתל באדמה? 
כיצד רצים במזג אוויר חם? 
מדוע עליכם למדוד את השיפור ביחס לעצמכם ולא לאחרים? 

יש דברים שחשוב להשליך ואחרים שחשוב לשמר. מכירים את האינסטינקט שבו אדם מביט לאחור לכיוון הרצפה על הדבר הזה שהוא מעד עליו? שאלתם את עצמכם למה מביטים לאחור? ובכן, האינסטינקט הזה נועד לאפשר לנו ללמוד מהניסיון. לזהות את המכשול באופן כזה שבפעם הבאה ניזהר ממנו. הנקודה שכבר הוכחה במחקרים רבים היא שהמוח צורב בקלות חוויות שליליות, כדי שנמנע מהם בעתיד, אבל לא "טורח" לצרוב בנו חוויות טובות, כי הערך ההישרדותי בהם הוא נמוך יותר (כמה פעמים צריך להיכוות מאש כדי להפנים את הסכנה?). כדי להפנים את התחושה החיובית צריך לתת לה זמן לחלחל לתודעה ולעשות זאת באופן מודע ורצוני. השהות הזו בתחושה החיובית יוצרת את הקישורים הנוירו-פיזיולוגים במוח, וחיווט המעגל ייתן השפעה ארוכת טווח.

בסיום ריצה, אחרי אימון שבו התמודדנו עם מאמץ פיזי והתגברנו על קושי מנטלי, אנחנו שלווים יותר, שמחים יותר, אנרגטיים יותר, כולנו יודעים זאת על בשרינו. את התחושה הזו שהשגנו בעמל רב, אין אנו רוצים לבזבז בהיסח הדעת. אנו רוצים שהיא תיטמע בהווייתנו. לכן, בסיום אימון, כחלק משגרת השחרור והמתיחות, הקדישו פרק זמן של כ-20 שניות לעמידה בשקט, ללא תנועה. 20 שניות שיוקדשו להתבוננות עצמית – מה הן תחושותיי, מה הן הרגשותיי, ולהכיר תודה על הרגע הזה. 20 שניות לא יותר. כמו אמן המצייר ציור שמן וחייב לשמור על הציור מכל מגע עד אשר הצבעים יתייבשו. כל נגיעה שאינה בכוונה  ברגע קריטי זה, תמרח את הצבעים ותהרוס את הציור. ולכן, שנייה לפני שאתם רצים לטלפון הנייד, למרוץ היומיום, למתחים, כעסים, טרדות החיים, ניצרו את הרגע של סוף האימון, שימרו עליו מכל משמר, תנו לצבעים להתייבש.



דניאל קרן | מייסד מועדון רצי תל-אביב ומחבר "ספר הריצה השלם"




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג