לשאלה מתי הוא הגיל הנכון להתחיל, טרם נמצאה תשובה אחידה בסקר שערכתי בין מאמנים ומאמנות. מה שקרה הוא דווקא חידוד של התהייה שהפכה לסוגיה- אילו כישורים פיסיים ומנטליים צריכים להיות לילד על מנת שיוכל ללמוד ספורט מסוים?
האם מדובר בחיקוי "תינוקי" או שמא הגוף כבר מוכן? | shutterstock
בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר ילדים צעירים פעילים ספורטיבית בענפים שונים שנחשבו כנחלתם של מבוגרים. ביולי 2015, התפרסם במגזין של מאקו מאמר על ילדי "דור הקרוספיט" מאמר שדיווח על ילדים המתאמנים בקרוספיט מגיל 4, מתעמלות מכשירים שהחלו להתאמן בגיל 4 ואפילו מרימי משקולות בני 6. ברשתות החברתיות מועלים סרטונים של ילדים בני 3 גולשי סקי, רוקדים ריקודים סלוניים, משחקים כדורגל ומבקיעים שערים, או חובטים כדורי בייסבול בהצלחה רבה. מרבית הילדים המצולמים הם ילדיהם של ספורטאים שהפכו להיות שותפים לעיסוק של הוריהם. עיסוק בספורט בגיל צעיר או בכלל הינו לרוב תוצר של מודל הורי ספורטיבי. הורים ספורטאים, בפרט מקצועיים מעודדים פעמים רבות את ילדיהם לעסוק בספורט בגיל צעיר "מהמקובל" דבר המשקף פעמים רבות את תחושת השליטה והביטחון שלהם במיומנויות הספורטיביות המאפשרת להם ללמד גם את ילדיהם תוך שהם יכולים אף לדאוג לביטחונם.
במאמר מספטמבר 2019, של ד"ר שון פורטל פיזיולוג מאמץ הדן באימוני כח בילדים, הוא מונה 3 פרמטרים "גילאיים" אליהם יש להתייחס בקבלת החלטה האם ילד בשל להתחיל באימון, וקביעת עומסי האימונים.
גיל כרונולוגי– הגיל "האובייקטיבי" של הילד/ה. גיל זה אינו מעיד בהכרח על שלבי ההתפתחות של הילד, אולם הוא נותן אינדיקציה של מיקום יחסי ברצף ההתפתחותי.
גיל ביולוגי– בשלות על פי גיל עצמות או התפתחות הורמונלית. הגיל הביולוגי חשוב בתכנון תוכנית עומסים המותאמת לשלבי ההתפתחות והגדילה של הגוף.
גיל אימון- משך הזמן שהילד/ה מתאמנים, הוותק.
ואני אציין קיומו של "גיל נוסף", גיל מנטלי – במקור מונח שהגה אלפרד בינה (אבי מבחני המשכל) אשר טען שילדים להם כישורים קוגניטיביים גבוהים יבצעו משימות התואמות קבוצות גיל בוגרות יותר ואילו ילדים להם כישורים קוגניטיביים נמוכים יותר, יפעלו כמו ילדים צעירים יותר כרונולוגית. ואוסיף ואומר שמעבר לכישורים הקוגניטיביים גיל מנטלי משקף גם יכולת לפתור בעיות, להפעיל אסטרטגיות, לקבל החלטות ויעילות בלמידה. גיל מנטלי גבוה ביחס לגיל כרונולוגי משקף יכולת התמודדות גבוהה יותר ומה שמכונה "בגרות".
כלומר לא בכדי לא נמצאה תשובה אחידה לגבי הגיל שבו אפשר להתחיל, שהרי גיל הוא לא רק מספר כרונולוגי הגיל הוא רב ממדי. ולכן מומלץ להורים ומאמנים לא רק לשאול מה גילו של הילד אלא לנסות להעריך את המרכיבים הגילאים האחרים טרם קבלת החלטה, זאת בנוסף להערכת מרכיב ה"כישרון" והגישה הטבעית של הילד אל הפעילות הספורטיבית.
מהו הגיל שאפשר להתחיל? | צילום: shutterstock
גם כאשר ילדים נמצאים מתאימים לאימון וגילם המנטלי והביולוגי לפעמים גדול מזה הכרונולוגי חשוב לזכור כי הם עדיין ויהיו עוד שנים ארוכות ילדים. מחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על כך שילדים יתמידו ויתפתחו ספורטיבית אם יבנו עבורם אימונים "של ילדים". אימונים בהם החוויה, ההנאה וה"כיף" עומדים בבסיס האימון. חשוב לתת לילדים לשחק הרבה, להתנסות בעצמם ולמנן את כמות התרגילים או האלמנטים שמלמדים באימון.
חשוב שמאמנים של ילדים יהיו מקצועיים ומעבר לתוכן המקצועי ישלטו גם בדרכי הוראה והקנייה המותאמות לילדים. נדרשת גמישות רבה ויכולת של אימון דיפרנציאלי בעבודה עם ילדים. חשוב מאוד להקפיד על מתן משוב בונה לילדי על מנת שיוכלו להרשות לעצמם לטעות וללמוד מטעויות. למידה מטעויות מאפשר קבלת החלטות מדויקות יותר "בזמן אמת". כפי שכתבתי במאמר קודם, חשוב גם כאן לציין את החשיבות של התנסות בענפי ספורט שונים, בתפקידים שונים במשחקים קבוצתיים בגיל צעיר. ילדים לא צריכים להתחייב, רצוי שימשיכו להינות וללמוד דברים חדשים.
למרות שמקובל לחשוב שגיל הוא דבר אובייקטיבי וחד ממדי, מסתבר שכמו כל דבר בחיים כמעט, גם גיל הוא דבר מורכב ורב ממדי. ולשאלה מהו היל שבו אפשר להתחיל התשובה המתבקשת היא איזה גיל..
דגנית גלסמן– פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט
