בחודש מאי האחרון, מגזין הריצה "ראנרס וורלד" (Runner's World) פרסם גיליון מיוחד לציון מרתון בוסטון, שהמהדורה הראשונה שלו הוזנקה בשנת 1897 ונחשב למרתון השנתי הוותיק ביותר בעולם בעידן החדש. במגזין היתה כתבה גדולה על הרצה בובי (רוברטה) גיב, שעשתה היסטוריה כאישה הראשונה שהשתתפה במרתון בארה"ב בשנת 1966 בבוסטון, שעד כמה שזה ישמע תמוה היה איסור על נשים להתחרות בו.גיב התאמנה לקראת מרתון בוסטון, אך מספר חודשים לקראת המרתון, בפברואר אותה שנה, קיבלה מכתב בדואר מאיגוד האתלטים החובבים AAU ובו הודעה כי "נשים אינן יכולות מבחינה פיזיולוגית לרוץ מרחק מרתון וכי תחת החוקים של הספורט העממי שנקבע על ידי האיגוד, נשים לא מורשות לרוץ יותר מקילומטר וחצי תחרותי".
צ פ ו | הסיפור של בובי גיב
עוד כתבות בנושא
לכל הטורים של אשמורת משעל
האם יש הבדלים בריצה בין נשים לגברים?
מה הופך את מרתון בוסטון לכזה מיוחד?
גיב הבינה באותה עת שחשוב לה לרוץ כעת יותר, הרבה מעבר לאתגר האישי שלה, בעיקר בגלל המשמעות החברתית. "זה היה רגע מכריע בהתפתחות התודעה חברתית. זה שינה את הדרך שבה הגברים חשבו על נשים, וזה שינה את הדרך בה נשים חשבו על עצמן. זה החליף אמונה שקרית ישנה עם מציאות חדשה. איך את יכולה להוכיח שאת יכולה לעשות משהו, אם את לא רשאית לעשות אותו? אם נשים יכלו לעשות דבר שנדמה כבלתי אפשרי, מה עוד נשים יכולות לעשות? מה עוד אנשים יכולים לעשות שנתפס כבלתי אפשרי?" סיפרה גיב בראיון לאחר המרתון.
רגע מכריע בהתפתחות התודעה חברתית. בובי גיב | צילומסך: ג'ף ג'ונסון
חמישה עשורים מאז, בעקבות גיב וחלוצות נוספות כמו קתרין סוויצר, הסטטיסטיקה המגדרית באירועי הריצה למרחקים ארוכים בארצות הברית התהפכה, כאשר החל משנת 2010 האחוז היחסי של הנשים המשתתפות באירועי הריצה משתוות לעתים לאחוז הגברים. כך לדוגמה במרתוןן בוסטון בשנת 2015 כ-45% מהמשתתפים היו נשים. בנוסף, כיום חברות הספורט הגדולות ביותר בעולם יוצאות בקמפיינים פרסומיים הפונות ישירות לקהל הנשי הספורטיבי.
צ פ ו | סרטון מקמפיין "שוברות זיעה"
יותר מכך, מחקרים מצאו כי בקרב נשות עסקים בכירות במשק האמריקאי, 97% מתוכן הן בעלות רקע ספורטיבי ו-75% מתוכן שיתפו, כי בנוגע לקבלת החלטות לגבי העסקת מועמדים חדשים, הן מייחסות חשיבות רבה לרקע והעבר הספורטיבי של אותם מועמדים. הן אמרו כי הרקע שלהן בספורט השפיע מאוד על החלטתם החיובית של המעסיקים להעסיקן, כי הרי ידוע כיצד השתתפות בספורט יכולה להשפיע על מוסר עבודה. עקב הקשר המוכח בין הישגיות בספורט והצלחות בחיים, ועקב ההבדלים המגדריים בין נשים לגברים בעולם התחרותי, לפיהן גברים הם בעלי הערכה עצמית ורמת שאיפה גבוה משל נשים, וכן נשים לרוב מייחסות את הצלחותיהן לגורמים חיצוניים, ארה"ב מובילה מהלכים רבים לקידום מנהיגות נשית. קיימת תכנית לאומית הנקראת "העצמה נשית דרך ספורט", המעודדת נשים ונערות לעסוק בענפי ספורט ותכנית מנהיגות נשים בשוק העבודה.
