הבעיה בחיפוש האנושי אחרי נוחות
חלק גדול מהזמן, הקשב, והכסף שלנו מושקע בשיפור הנוחות הבסיסית שלנו. באופן מודע ולא מודע אנחנו הולכים ומרפדים את עצמנו בשלל אמצעים, שירותים, דרכים, ומכשירים שכל תפקידם הוא שיהיה לנו יותר קל, נעים, ונח. מסכים למיניהם, אפליקציות למיניהן, מזגנים למיניהם, רכבים אוטונומיים, ועוד המון המון דוגמאות. הכל כדי שנוכל "לא להתאמץ" וכדי שלא יהיה לנו קשה. שלא נתמודד, שלא נצטרך לסבול חלילה. ככל שהמצב הסוציואקונומי של מישהו משתפר כך התהליך הזה בדרך כלל הולך ומואץ.
לכתבות נוספות בנושא:
חוויות מהאוכף: סיכום תחרות הג'ירו דל דולומיטי באיטליה
הפסיכולוגיה של המספרים בשעון: מתי הוא מגביל אותנו?
"נהניתי מהסבל ממש": סיכום תחרות טריאתלון אקסטרה בצ'כיה
בטווח הקצר כל העטיפה הזאת שאנחנו הולכים ועוטפים בה את עצמנו עושה לנו קל ונעים. אבל מבלי שאנחנו שמים לב ייתכן ובטווח הארוך היא מזיקה לנו. לחיים בכלל, וספציפית ליכולות הפיזיולוגיות והמנטליות שלנו כספורטאי סבולת.
אנחנו רוצים להתחרות בתחרויות ארוכות וקשות שמצריכות חוסן פיזיולוגי ומנטלי ברמות הגבוהות. התחרויות עצמן בעיקרון לא השתנו. הן עדיין ארוכות וקשות. חלקן עם מסלולים קשים, חלקן עם תנאים קשים, ובחלקן גם המסלולים קשים וגם התנאים לא נוחים. ואם אנחנו עוטפים את עצמנו ומנסים להימנע מקשיים והתמודדות במהלך ההכנה לאותן תחרויות-נוצר פער. פער שעלול "להתנפץ" עלינו בתחרות.
ליאור זך מאור רץ בישראמן | צילום: טלי שיינברג
להתאמן גם במסלולים מאתגרים
הכי קל לשחות רק בבריכה קצרה, לרכוב רק במשולש, ולרוץ רק בשבילי פארק הירקון. יהיה לך קל יחסית ואתה תהיה מהיר יחסית. זה כיף כשאתה מרגיש טוב ומתקדם מהר. וזה נראה טוב בגארמין ובסטראבה וכדומה. אבל סיכוי גבוה שבתחרות שאתה מתכונן אליה המסלולים פחות נוחים ומישוריים ואם אתה לא מתכונן לזה אתה עלול להתקשות פיזיולוגית ומנטלית. וגם אם המסלולים בתחרות כן מישוריים יחסית ונוחים, עדיין להתאמן גם במסלולים יותר מאתגרים ישפר את סיכויי ההצלחה שלך בתחרות. יחזק לך את הרגליים ויחזק לך את הראש. לשחות בים, לרכוב בעליות, ולרוץ בהרים או לפחות במסלולים הרריים יחסית. כן זה יותר קשה, כן זה נראה אולי פחות טוב על השעון ובאפליקציה, ובכל זאת זה שווה את המאמץ. גם אם צריך לנסוע קצת וזה לא נח כמו לצאת לצאת מהבית.
להתאמן גם בתנאים פחות נוחים
חם מדי, גשום מדי, קר מדי, לח מדי, רוח מדי. המון סיבות לא לצאת להתאמן כשהתנאים לא מושלמים. אבל בכמה תחרויות שהשתתפת בהן התנאים היו מושלמים? קורה לפעמים, אבל לא הרבה. בדרך כלל חם או קר או יש רוח. בישראמן קר, באפיק חם, באיירונמן באירופה יכול לרדת גשם, וכדומה. לנסות להימנע מלהתאמן כשהתנאים פחות נוחים זה קצת לקבור את הראש בחול. במיוחד אם אתה יודע מראש שבתחרות הספציפית שאתה מתכונן אליה סיכוי גבוה שהתנאים יהיו קשים ולא נוחים.
ליאור זך מאור רוכב בשטח | צילום: פרטי
אני בעד להתאמן גם על טריינר ומסילה בתנאים מבוקרים ואופטימליים בבית או בחדר כושר. חורף, קיץ, סתיו או אביב. אבל לא רק ולא כל הזמן. לרכוב קצת בגשם למשל משפר את מיומנות הרכיבה שלך והשליטה באופניים וכדומה. לרוץ מבוקר בעומס חום מסויים משפר את היכולת הארובית ואת האיקלום שלך לחום. החוסן המנטלי שלך משתפר ותחושת המסוגלות מתעצמת. יהיה גשם, יהיה חם, הכל בסדר, יש לי את הכלים להתמודד ואני אהיה בסדר לא משנה התנאים.
להתאמן גם לבד
יותר קל לשחות, לרכוב, או לרוץ עם אנשים. יותר כיף ויותר נעים. אני בעד. אבל לא רק ולא כל הזמן. אמנם בתחרות תהיה מוקף במשתתפים אחרים אבל הם יתחרו בך ולא באמת יהיו איתך כמו באימון. תלמד לקום ולצאת לבד לאימון. תפתח את היכולת הזאת. תלמד לעשות סט מאתגר רק אתה לבד בלי אנשים אחרים. לדחוף את עצמך. בתחרות עצמה לא יהיה אף אחד שידחוף אותך. אם לא פיתחת את המיומנות העצמאית-עצמית הזאת אתה עלול להתקשות. אני מאמין בשילוב בין אימונים קבוצתיים ובין אימונים עצמאיים. והעובדה היא שגם מרבית טובי הספורטאים בעולם מתאמנים ככה.
להתאמן גם בלי גירויים והסחות דעת
תוכנות, אפליקציות, מסכים, אוזניות, המון מכשירים וגאדג'טים שאמורים לשעשע אותנו במהלך האימון ולהסיח את דעתנו מהמאמץ. אני בעד, אבל לא כל הזמן ולא כל אימון. אם יש לך סט קשה במיוחד על הטריינר ואתה חושב שמוסיקה תסייע לך לייצר את ההספק הנדרש-לך על זה. זה עובד. מוסיקה היא דבר אפקטיבי ויעיל. אבל אל תפתח בה תלות. הרי ברכיבה בתחרות למשל לא תוכל להאזין למוסיקה, ומה אז?
גם במים קרים | צילום: פרטי
סיכום-קשה באימונים-קשה בתחרות
בצבא אומרים "קשה באימונים-קל בקרב". אני אומר "קשה באימונים-קשה בתחרות". אני לא מצפה שיהיה לי קל בתחרות, אפילו אם היה לי קשה באימונים וחשפתי את עצמי לשלל אתגרים פיזיולוגיים ומנטליים. אני מצפה, ובמידה רבה רוצה, שיהיה לי קשה גם בתחרות. במיוחד אם זאת תחרות סבולת ארוכה שהמסלולים ו/או התנאים בה בדרך כלל קשים. כנראה שבשלב מסוים בתחרות כבר יהיה לי קשה, ואם המסלול והתנאים לא ייצרו את הקושי הזה, אני אגביר, ואז יהיה לי קשה בגלל מידת המאמץ. כלומר אצור בעצמי את הקושי.
אז אם אני יודע מראש שיהיה לי קשה בתחרות אין לי מה להימנע מקשיים בהכנה. להפך אפילו. כדאי שיהיה לי קשה לפחות בחלק מהאימונים בהכנה לתחרות. מסלולים, תנאים, לבד, ובלי הסחות דעת.
מדוע כולם מחנכים? גם סרוגים פרסם: במקום לטייל – תלמידי ישיבות התבקשו ללמוד: "לא נשתזף בחוף כשחיילים בעזה". ספרטה הייתה כזאת: לחנך להיות חייל גיבור. וזה כאשר המציעים להיות ספרטאי וחייל גיבור, נחים ונהנים על חשבון הפריירים.
אנג'לו איידן
האמת שציפיתי לנימוקים יותר עמוקים מזה שזה יעזור בתחרויות. לא חסר סיבות למה להקשות על עצמנו עוזר לנו להיות אנשים טובים יותר.
כתבה טובה מאוד! אהבתי. תודה ליאור