אתלטיקה הנה ענף ספורט הכולל תחרויות ריצה, הליכה, קפיצה, זריקה ואף שילוב ביניהם (קרב רב). היא כוללת את מקצועות המסלול (ריצות קצרות, בינוניות, משוכות, מכשולים, שליחים, מרתון ועוד), מקצועות הקפיצה (רוחק, גובה, משולשת ומוט) והזריקה (הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש, זריקת דיסקוס והטלת כידון).
הבסיס להכל. ילדים מתחרים באתלטיקה | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
"ילדים עם עודף משקל נפגעים במיוחד בתקופת הקורונה"
האם יש קשר בין טריאתלון, לימודים והצלחה בחיים?
מה ההבדלים בין אימון טריאתלון לילדים ומבוגרים?
אתלטיקה היא הבסיס להצלחה במרבית ענפי הספורט. מדובר על שיפור יכולות גופניות פונקציונליות חשובות שהן הבסיס להצלחה לכל ספורטאי בענפים כגון משחקי כדור, משחקי מחבט, אומניות לחימה ועוד. אימוני אתלטיקה משפרים יכולות גופניות שספק אם ניתן להשיגן באימונים אחרים. זה קורה בזכות ביצוע מגוון רחב של תנועות ספורטיביות פונקציונליות שונות, אימונים בעצימויות בינוניות עד מרביות, ביצוע אימונים באופן אפקטיבי (בשל ההדרכה המקצועית של המאמנים וההתייחסות האישית) ועוד. כך שילדים, גם אם לא יהיו ספורטאים הישגיים באתלטיקה או בענפי ספורט אחרים, ייהנו מיתרונות רבים מעצם ביצוע האימונים מסוג זה על בסיס קבוע.
להלן מספר נקודות והארות בהתייחס לאימוני אתלטיקה לעומת סוגי אימונים אחרים:
1. חווית הקבוצה: בענפי הכדור האימונים שונים באופן עקרוני, ישנם משחקים וטורנירים שנערכים במהלך כל השנה ומהווים מוקד משיכה לילדים, יש קהל שפוקד את המשחקים (לרבות ההורים וחברים) ועוד.
2. מיתוג והכרה של ענף הספורט: כדורסל, כדורגל, ג'ודו, התעמלות אומנותית, שייט, שחייה ועוד, נמצאים בתודעה והכרה בדרך כלל יותר ממקצועות האתלטיקה הקלה בישראל (בשונה ממה שקורה בחו"ל). כך שמדובר בעיסוק בענף ספורט שהוא למעשה אנונימי במרבית ימות השנה, למעט מקרים של אליפויות ותחרויות קצה המפורסמות בתקשורת ומעלות מודעות רק במקרה של זכייה או הישג עולמי. זה כמובן משפיע על מוטיבציה של ילד להירשם לחוג אתלטיקה לעומת רישום לחוג משחקי כדור או אולי ג'ודו.
3. ספורט אישי: כל ספורטאי מתאמן ומתחרה לבדו למעט בתחרויות כגון מרוץ שליחים בריצה למרחקים קצרים, כך שההתמודדות לא פשוטה כלל מבחינת הגעה לאימונים, משברים והצלחות (גם אתן צריך לדעת להתמודד) ועוד. זאת בשונה מענפי ספורט שגם אם בחלקם אישיים, עדיין ייתכן שמדובר על מסות גדולות של ילדים שמתאמנים יחדיו (כמו ג'ודו או אומניות לחימה אחרות) מה שעשוי להקל על ההתמדה גם בפעילות ולהקל לפחות בפן הנפשי והאחריות האישית בתהליך.
4. הצורך בשיפור מרכיבי כושר גופני ייחודיים לאתלטיקה: כוח מתפרץ, קואורדינציה, שיווי משקל, סבולת מהירות, וכמובן כלל מרכיבי הכושר הגופני – סביר עד מאוד שיקבלו מיקוד רב במיוחד באימוני האתלטיקה לעומת ענפי הספורט האחרים שללא אימונים בסיסיים באתלטיקה לא בהכרח משפרים יכולות אלו. מה גם שמדובר על סוגי אימונים לא קלים מבחינה פיזית. כך שייתכן שאותו ילד מבצע אימוני איכות בגיל מוקדם יחסית (לא מומלץ עקרונית), הדבר מצריך גם אישיות מתאימה לביצוע אימונים כאלה והתמדה בהם.
5. חוסר הצלחה בספורט אישי לעומת קבוצתי: הבדלים גדולים. בספורט אישי (כמו משחקי מחבט, אתלטיקה קלה, שחייה וכו') ההפסד והניצחון הנו כולו של הספורטאי והאחריות היא אישית. בספורט הקבוצתי מדובר בכל מקרה על הקבוצה, כך שאופן ההתמודדות גם אינו זהה באופן עקרוני. מה גם שהתמודדות קבועה עם לחצים של תחרויות בתדירות גבוהה, טורנירים, ניצחונות והפסדים מצריכים יכולות מנטליות מאוד ספציפיות שגם חשובות להצלחה בספורט.
6. שעמום באימונים: אימוני אתלטיקה קלאסיים עשויים להיות סיזיפיים ולא חוויתיים במידה ולא עושים אותם כאלה. מה גם שחלק מהמאמנים באופן כללי (לא רק באתלטיקה) מאמנים ילדים ברמה והיקפים גדולים מדי תוך התמחות מוקדמת מדי בענף הספורט שהם מיועדים אליו. כשמדובר בילדים יש צורך למשוך ולאמן באמצעות ביצוע משימות חוויתיות, משחקים, גיוון ויצירת עניין. אילולא כן, הם עלולים לאבד עניין, מה שיגרום לנשירה ולבחירה בפעילויות אחרות.
7. נפח האימונים והשעות השבועי: באימוני אתלטיקה יש צורך בתרגול ואימון של מיומנויות ייחודיות המצריכות היקף גדול של אימונים במהלך השבוע והשנה. 2-3 אימוני אתלטיקה במהלך השבוע ממש לא יספיקו על מנת להשיג תוצאות טובות עד מצוינות ויש צורך ביותר. זה לא בהכרח קורה בחוגים האחרים, שיתכן שיש שם פחות לחץ ומחויבות מצד אנשי המקצוע. נתון זה מצריך מחויבות אישית, משפחתית ורב מערכתית על מנת לעמוד בנפח האימונים.
8. לימוד אתלטיקה במסגרת שיעורי חינוך גופני בבית הספר: בעבר בבתי ספר יסודיים וגם תיכוניים למדו אתלטיקה קלה לרבות: קפיצה לרוחק, גובה, ריצות קצרות ובינוניות ואף התעמלות מכשירים, תרגילי ג'ימנסטיק, משחקי כדור ועוד. הגיוון היה רב. סביר להניח שבשנים האחרונות היה קושי לאתר בבתי הספר השונים מסלולי קפיצה לרוחק או מזרן ורף מקצועיים לקפיצה לגובה, או כדורי ברזל (במשקלים המותאמים לילדים). וכך מבצעים אימונים מסוגים אחרים לגמרי כגון: אימונים עם אביזרי עזר, משחקי ילדים שונים ועוד. תלוי כמובן באיש המקצוע שמאמן בבית הספר או בחוג.
9. מעט מדי חוגי אתלטיקה בבית ספר או במקומות אחרים (אם בכלל): חוגים אטרקטיביים באתלטיקה ללא ספק היו מעלים המודעות לתחום מרתק זה. כמובן שהם אמורים להיות מספיק אטרקטיביים על מנת שילדים יירשמו אליהם ולא לחוג הבלט, כדורגל, כדורעף, אומנות לחימה ועוד רבים אחרים. זה תלוי מן הסתם במאמן שיעשה את ההבדל, בשם של החוג שימשוך את הילדים בגילאים השונים, במהות השיעורים/אימונים, רמת האינטליגנציה הרגשית המאוד ייחודית עם ילדים ועוד. הרי המאמן עשוי להיות מאוד מקצועי, אך בנוסף בעל גישה לילדים או מתבגרים, הבנה של המתודיקה הכה חשובה באימון בכלל ובמיוחד בגיל הצעיר ועוד. בנוסף נדרש שהמערכת בבית הספר ואפילו העירייה המקומית ידחפו ליצירת עניין בתחום ולסקרון של הילדים בתחום.
פעם היה נהוג לקפוץ לרוחק בבתי הספר | צילום: pixabay
10. הגנטיקה הנדרשת בענפי ספורט השונים: ללא ספק מרכיב חשוב. היכולת הגנטית הנה בעלת חשיבות עליונה וזאת ללא ספק לפני רמת האימון ואיכותו. ילדים בעלי מבנה גנטי שלא מתאימים לסוג הספורט (ריצות ארוכות, קצרות, קפיצות, הדיפות וכדומה), כמובן שלא יתאימו לעיסוק על בסיס קבוע במקצוע ספציפי באתלטיקה. זאת בדומה לענפי ספורט אחרים כמו: שחייה, משחקי כדור (כדורסל שבו יתרון לגובה השחקנים) ועוד. בנוסף יש צורך ברמת קואורדינציה וטכניקה טובות, כך שילדים שללא יכולות גופניות בסיסיות אלה מלכתחילה לא יפנו לחוגי אתלטיקה שונים בהם הסיכוי שלהם להצליח/להצטיין לפחות בנקודת ההתחלה אינו גבוה.
11. פרסים וחסויות ורווח כספי עתידי: בענפי ספורט מוכרים יש גם פוטנציאל להרוויח כסף וזו ללא ספק סיבה מספיק טובה שהורים ישלחו ילדים לחוג מסוים בו פוטנציאל ההשתכרות גבוה יותר לעומת ענפי ספורט אחרים. אך ישנן גם חסויות שניתנות דווקא לספורטאים בענפי ספורט מסוימים ולא באחרים – דבר שישפיע על המסוגלות של הילד להתפתח בסוג הספורט ולראות בו עיסוק לטווח ארוך.
12. התמחות בענף ספורט בגיל מוקדם מדי: התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מדי עלולה להיות בעוכריו של הילד שלא יצטיין, ככל הנראה, בגיל מבוגר יותר. זה קורה בשל "דחיפת" ההורים או מאמנים והרצון להתקדם ולהשיג תוצאות בגילאים צעירים מדי. ניתן להביא כדוגמה את ארצות הברית, בה הצלחה בגיל צעיר מדי הנה מדד די ברור שהאתלט לא יצליח בגיל מבוגר ברמה גבוהה (למעט כמובן מקרים יוצאים מהכלל). התמחות מוקדמת מלווה בדרך כלל בפרישה מהירה מהתחום, בפציעות ובאורך חיי ספורטאי קצרים יחסית.
13. אימונים בהיקפים ועצימות גבוהים טרם גיל ההתבגרות: לא ממש נחוצים. חשובה ההתנסות במגוון סוגי ספורט ואז בהמשך התמחות והעלאת היקפי אימון בגיל מבוגר יותר (לפחות 14). יש לקחת בחשבון שלא כל הילדים עטופים בצוות אשר יגבה אותם תזונתית, פסיכולוגית והדרכתית על מנת להימנע מפציעות מיותרות.
14. אימונים קשים והתמדה: הנאה הנה תנאי חשוב במיוחד באימון ילדים. זאת כמובן עוד לפני שלב בו מתמחים באופן מקצועי בענף ספורט ספציפי. לכן אימונים קשים עוד לפני גיל ההתבגרות אינם מומלצים עקרונים וחשוב הגיוון, הנאה, מוטיבציה, התמדה בפעילות ועוד. ללא יצירת חוויה באימונים השונים עם גישה מתאימה ותומכת, יחול קושי ליצור התמדה.
15. אימוני אתלטיקה והשמנה: כ-29% מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל (לפי נתוני משרד הבריאות). פעילות ספורטיבית וגם אתלטיקה לא תסייע בטיפול בהשמנה ללא אימוץ תפריט תזונתי מתאים (כמובן היפוקלורי המותאם לילד באופן אישי). כמובן שהצטרפות למסגרת כזו או אחרת, הקפדה על ביצוע האימונים על בסיס קבוע, תוביל גם להעלאת המודעות לשמירה על אורח חיים בריא, הרכב גוף תקין (אחוזי שומן/מסת שריר) וכדומה. חשוב לזכור שעקרונית פעילות ספורטיבית הנה הפתרון לטיפול בהשמנה מכיוון שגם אימון עצים לא יקזז מזונות עתירי קלוריות ואי שמירה על מאזן קלורי שלילי לאורך היום לא תוביל בסופו של יום לירידה במשקל.
16. אימונים מפרכים לשם העלאת פוטנציאל הגביהה והגדילה של הילדים: לא ממש. החשוב הוא לא ביצוע אימונים ברמה גבוהה-מרבית אלא אורח חיים ספורטיבי המותאם ונכון לילד. לדוגמה, לתפריט התזונתי חשיבות רבה ויש לו השפעה על תהליך הגדילה, גובה, התפתחות גופנית ומוחית. לכן שילוב של תפריט מאוזן על ידי איש מקצוע יחד עם תכנית אימון מקצועית, מנוחה ראויה ושמירה על עקרון ההדרגתיות יניבו תוצאות מצוינות.
17. אימוני כוח: חשוב להתחיל כבר בגיל צעיר. בהתאמה אישית לילד, סוג הספורט תוך התחשבות בשאר האימונים השבועיים, ציוד מותאם והדרכה מותאמת . לכן אימוני כוח ישולבו על בסיס קבוע (לפי חוק מכוני כושר בישראל ניתן כבר מגיל 6 לפקוד את חדרי הכושר, למרות שהלכה למעשה הדבר כמעט ולא קורה מסיבות שונות). אזי ישולבו אימוני הכוח במהלך האימונים האחרים ולא באופן ספציפי. קרי, במהלך משחק כזה או אחר, אימוני כוח ומשחקים בזוגות, משיכת חבל, מעגל כוח, אימון חוויתי בתחנות ועוד. במידה ומבצעים סטים של תרגילי כוח שונים ההמלצה הנה 10-15 חזרות לסט בתרגיל (בהמשך טווח החזרות בסט יהיה נרחב יותר) על 2-3 סטים. זאת לקבוצות שרירים גדולות ובהתאמה ליכולות שחשוב לשפר אצל הילד/ים. ייתכן שאותם ילדים בני 10 יבצעו אימוני כוח שונים בשל מטרות, יכולות, מצב גופני או בריאותי שאינו זהים.
18. אימון אתלטיקה או אימונים אחרים לילדים כבדי משקל או כאלה עם הפרעות אכילה: למרבית הצער ישנם לא מעט ילדים עם עודף משקל ברמות שונות והפרעות אכילה. לכן במידה ובוחרים חוג אתלטיקה או חוג אחר חשוב לבחור זאת בהתאמה ברורה גם לאיש המקצוע (מאמן) שיהיה עם הילד בכל המפגשים במהלך השבוע והשנה. לניסיון המקצועי חשיבות רבה ובהתאמה ההתמודדות עם הבעיות הללו. ישנה חשיבות בטיפול המערכתי ולא ספציפי. קרי, האימון לא יהיה מספיק ויש צורך בעירוב אנשי מקצוע נוספים.
באתלטיקה אפשר לפתח יכולות חשובות שקשה לפתח בחוגים אחרים | צילום: pixabay
שיקולים בבחירת החוג לילד
1. שיתוף הילד: בבחירת החוג ולא בחירה עבורו. העיקר שייהנה בחוג שנבחר תוך יצירת גיוון וחשיפה לסוגי ספורט שונים ותנועתיות שונה .
2. אישיות הילד: ילד בעל אישיות אקסטרוורטית (מוחצן) חשוב שיבחר חוג כושר מתאים הכולל פעילות חברתית ואינטרקציה. לעומתו הילד האינטרוורטי (מופנם) יעדיף דווקא חוג בו יש פחות אינטרקציה חברתית ופחות גירויים שפחות מתאימים לו.
3. גנטיקה: למשל מבנה גוף משפחתי שהנו מזומורפי (שרירי), או שני ההורים שהנם גבוהים משמעותית מהממוצע וסיכוי רב שגם הילד יהיה גבוה, וכן גם אם מדובר על משפחות בהן יש עודף משקל, חשוב לבחור חוג בו הילד יבוא לידי ביטוי. גם באתלטיקה ישנם מקצועות שונים שעשויים להתאים לילדים בעלי יכולות וגנטיקה שונים.
4. היכולת הכלכלית של המשפחה: במידה ומדובר בחוג או פעילות ספורטיבית מקצועית שמצריכה הוצאה כספית של אלפי שקלים בשנה (השתתפות במחנות אימון שונים, הסעות רבות למקומות רחוקים ועוד) – לחלק מהמשפחות זה בעייתי וחשוב להביא זאת בחשבון על מנת לא ליצור תסכול אצל הילד.
5. מקצועיות ורמת אינטלגנציה הרגשית של המדריך/מאמן: מקצועיות אינה מספיקה אם אין לאיש המקצוע את הגישה, הכלה, אמפטיות, חום, נתינה, הקשבה ועוד שכה נחוצים לאימון ילדים (אך לא רק). בטרם מתחייבים לתקופה ארוכה חשוב להתנסות ולבדוק את אופן העברת האימונים והתאקלמות הילד בהתאמה.
6. מקום החוג/אימון: מרחקים גדולים המצריכים נסיעה ארוכה (הלוך וחזור) מקשים ללא ספק על יכולת ההתמדה. במקרים בהם יש לנסוע שעה על מנת להגיע לאצטדיון אתלטיקה במרכז או בחיפה או בראשון לציון, עלולים לגרום לאי התמדה של הילד בפעילות. הן מצידו או כמובן גם מצד ההורים שהם המסיעים, במרבית המקרים, לחוגים/אימונים. דבר שיכול להפוך את הפעילות לנטל ולפתח סיבות להתחמק מפעילות זו או אחרת.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט. מנהל תחום הסברה בסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט
מורן נחמני (MPH;MPE;EP-C(ACSM | פיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט. בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. דוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה
