בראיון לפודקאסט הזווית באפריל 2020, עת מגיפת הקורונה היתה בראשיתה, סיפר מולי אפשטיין, (מנהל מדעי בוועד האולימפי בישראל) שלאורך כל ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים מאז חודשו, בוטלו משחקים אולימפיים רק 3 פעמים: ברלין גרמניה 1916 1940 טוקיו, ולונדון אנגליה 1944, כל האולימפיאדות בוטלו על רקע מלחמות עולם.
בשנת 2020 היתה זו הפעם הראשונה שבוטלה אולימפיאדה על ידי גורם אחר. ואומנם ביטול המשחקים האולימפיים הוא אירוע היסטורי ולמעשה שיקף את מה שעתיד לבוא: ביטול מרבית התחרויות בשנת 2020 וראשית 2021. שנת 2020 היא שנה שתיזכר על ידי כל הספורטאים והמתאמנים כשנה היחידה בה לא רק שלא ניתן היה להתחרות, אימונים התקיימו באופנים שונים ולעיתים במנותק מענף הספורט (כדורגלנים, כדורסלנים ועוד ספורטאים קבוצתיים שהתאמנו בבית ב"בעיטות לקיר" או ספורטאים מענפי אומנויות הלחימה שבפועל ניהלו קרבות מול עצמם או מול יריבים וירטואליים ואפילו רוכבי אופניים שהתחרו בטריינרים בבתיהם במקום במרחבים הפתוחים).
שנת האימונים והתחרויות ב"כאילו" וב"וירטואלי". ההשפעה של המגיפה ושינוי בפלטפורמת האימונים והתחרויות השפיעה על כלל העוסקים בספורט ובפרט על ספורטאי העילית וספורטאים אשר הספורט מהווה את מרבית עיסוקם או מהווה חלק גדול משגרת יומם וחייהם. בעוד שברמת האימונים נמצאו והומצאו חלופות במהירות, וספורטאים רבים הצליחו להסתגל לשיגרה החדשה, הרי שלתחרויות אין למעשה תחליף וירטואלי. תחליף וירטואלי מדובר ב"מאני טיים" הזמן והמקום בו הספורטאי אמור להביא לידי ביטוי את כל תרגל באימונים. תחרות היא הפסגה, תחרות היא אדרנלין ואנרגיה והדרך להגשים את החלומות הספורטיביים, להתאתגר, להביא לידי ביטוי את כל החלקים האישיותיים התחרותיים וגם לזכות במדליות ופרסים. תחרות היא "עוגן" מטרה ושאיפה בו זמנית, בה במידה שהיא שוברת שיגרה. תחרויות הן קטליזטור- גורם מניע ומאיץ אצל מרבית הספורטאים, הן עומדות בבסיס המוטיבציה.
ובהעדר תחרויות?
כנגזרת הנפגעת הראשונה היא המוטיבציה, ההנעה. מוטיבציה היא גורם מרכזי להצלחה של ספורטאים הישגיים, פעמים רבות יותר מנתונים גנטיים, וכישורים פיזיים וטכניים. מחקרים לאורך השנים מצאו כי יחד עם אמונה-עצמית, זהו הגורם הכי חזק שמנבא הצלחה של ספורטאים הישגיים, ונרהיב עוז ונאמר גורם מנבא להצלחה בכל תחומי החיים. בספרות מקובל לדבר על מוטיבציה פנימית- הנעה של האדם את עצמו, ומוטיבציה חיצונית- הנעה לביצוע על ידי גורמים חיצוניים כגון חיזוקים וכן תחרויות ופרסים. ספורטאים תחרותיים לרוב מונעים חיצונית ופנימית. פנימית בכל האמור באימון התמדה ואורח חיים ספורטיבי וחיצונית בכל האמור בתחרויות, הישגים, תהילה, פרסום ויצירת קשרים חברתיים. בהעדר פלטפורמה לקבלת חיזוקים חיוביים חיצוניים משמעותיים, נדרש הספורטאי להישען על מוטיבציה פנימית בלבד, דבר המצריך מאמץ רב, תעצומות נפש, ומכאן התעייפות. התעייפות יכולה לגרום להאטה ולהימנעות עד כדי פרישה. היות ותחרויות הן כאמור גם עוגנים- נקודות בלוח הזמנים המאפשרות התגייסות "משהו לתכנן ולשאוף אליו", דחיית המשחקים האולימפיים בשנה וחצי הביאה לכך שספורטאים רבים היו צריכים "לחשב מסלול מחדש" חלקם ביצעו זאת בהצלחה וחלקם שילמו את המחיר.
מוטיבציה היא גורם מרכזי להצלחה של ספורטאים הישגיים, פעמים רבות יותר מנתונים גנטיים, וכישורים פיזיים | צילום: shutterstock
ספורטאים תחרותיים אחרים היו "תלויים באוויר" זמן רב היות והחלטות לגבי תחרויות התקבלו פעמים רבות בסמיכות לתחרות ובכפוף להנחיות ושינויים בנהלים. ומכאן שפעמים רבות ההכנות המרובות ל"נקודת השיא" הסתיימו במפח נפש או אכזבה, דבר אשר יכול לפגוע באופן משמעותי (וגם אנוש) במוטיבציה הפנימית, ביכולת של אדם לסמוך על עצמו ועל האחרים, היות והשנה "נשחתו פרות קדושות" בוטלו אירועים ספורטיביים ש"חקוקים בסלע" אירועים ששנים קדימה ידוע בדיוק מתי והיכן יתקיימו. ספורטאים תחרותיים חובבים מצאו לעצמם פתרונות ותחליפים יצירתיים לתחרויות, בדומה לפתרונות שנמצאו בשלב האימונים.
עבור ספורטאים מקצועיים שכל הווייתם, פרנסתם ועתידם תלויים בהישגיהם וכפופים לכללי התנהלות וקריטריונים ברורים ונוקשים (ששומרים עליהם לרוב) לביטול התחרויות לא ניתן היה למצוא תחליף הולם. מרבית הספורטאים המקצועיים צריכים היום לחזור לשגרה ולמעשה להתחיל מאפס לפעמים מינוס (פציעות או התבגרות) ולשם כך זקוקים למוטיבציה חיצונית חזקה מעבר לפנימית- מערך של תמיכה, עידוד ויחס אישי הרבה מעבר למה שהיה טרם המגיפה. אימונים מונעים גם מכח האינרציה והאינרציה נעצרה, להתניע מחדש זו החוכמה וזה גם הקושי- זה האתגר העומד בפני כל העוסקים בספורט מנהלים, מאמנים וספורטאים.
דגנית גלסמן- פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט
