ביום שישי האחרון התקיימו מרוצי מרתון סמסונג תל אביב, בהשתתפות אלפי רצים במרחקים השונים. ביום חמישי לפנות ערב הגיעה אלי שיחת טלפון ובה בקשה לשמש כפרשן המרוץ בשידורי ערוץ הספורט. למרות ההתראה הקצרה – נעניתי בחיוב וביום שישי, אחרי השקמה בארבע בבוקר, התייצבתי באולפן החוץ שהוקם בפאתי מגרש החנייה שמדרום לגני התערוכה. יחד איתי בעמדת השידור שידר, הרץ והמאמן ידידי הטוב זוהר זימרו. בינינו, יש 11 אליפויות מדינה במרתון: 4 של זוהר ו-7 שלי ושיאים של 2:14 שע' של זוהר ו-2:17.34 שע' שלי (לפני 37 שנים) וכל זה באולפן אחד.
יאיר קרני וזוהר זימרו בעמדת השידור | צילום: ארן הרשלג
לאחר פטפוטי הבוקר ועדכוני מידע אישיים, ישבנו בשידור מהשעה 06:00 ועד 11:00 באולפן החוץ של ערוץ הספורט במזג האוויר הקר ששרר בשעות הבוקר המוקדמות. עשינו בינינו תחזית, באיזה זמן יסיים מנצח המרתון. אני אמרתי 2:13 שע', וזוהר אמר 2:10 שע'. בשעת הזנקת המרוץ היה קר מאד – 9 מעלות. בשעה 11:00 הגיעו הטמפרטורות כבר ל-17 מעלות (בצל) ויחד עם קרינת השמש הרגישו כמו 20 מעלות. לפי הטמפרטורות הנמוכות ניתן היה לחזות מספר נמוך של נפגעי חום, ואכן, בסיכום, מתוך אלפי הרצים היו רק כ-100 מטופלים על פי הודעת מד"א.
מספר המשתתפים העצום שאינו מובן מאליו: 14,123 מסיימים ב-10 ק"מ, 8,800 מסיימים בחצי המרתון, ו-2,319 מסיימים במרתון, מרשים ביותר. כשמסכמים את סך-כל מסיימי המרוצים מגיעים למעט יותר מ-25,000. עוד כ-3,000 רצים השתתפו במרוץ העממי למרחק 5 ק"מ או רצו במרוצים השונים ללא הרשמה מסודרת.
שיאים והישגים ישראליים
במרוץ למרחק 10 ק"מ, ירדו שלושה רצים מתחת ל-30 דקות, שזה פשוט נפלא. בקרב הנשים, סלאמוויט באיולין, חניכה של דן סלפטר קבעה 31.53 דק'. היא חברת אימונים של לונה צ'מטאי-סלפטר ומחכה לקבלת אזרחות ישראלית.
בין הגברים ניצח גודאדאו בלצ'או עם זמן של 29.27 דק'. בשנות השמונים, הספיקה לנו תוצאה של 31.00 דק' כדי לנצח. אתי איינר ניצחה בין הוותיקות בתוצאה של 39.36 דק'. תוצאה נהדרת.
ביטי דויטש מנצחת בחצי מרתון סמסונג תל אביב | צילום: דני בורשבסקי
את חצי המרתון ניצח טדסה גטהון עם תוצאה של 1:03.36 שע'. גטהון, חניכו של זוהר זימרו הוא רק בן 21 – תוצאה מצוינת באופן מיוחד, בהתייחס לגילו הצעיר. בשנות השמונים היה זמני הטוב ביותר בחצי מרתון 65.50 דק'. כיום – התוצאות הרבה יותר מהירות. בין הנשים, ניצחה ביטי דויטש בתוצאה של 1:17.23 שע'. אם תשפר את זמנה ל-1:15 שע' בחצי מרתון, תוכל לרוץ מרתון בזמן 2:40 שע'. ב-1984, תוצאה כזו הספיקה להביא את זהבה שמואלי למשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס. כיום – תוצאה כזו כבר איננה מספיקה כדי להגיע לטוקיו 2020.
מה שנראה כיום הוא שכמות הרצים והרצות מתורגמת לאיכות של תוצאות, מה שלא היה בעבר. זמנו של טדסה גטהון, שרץ בגיל 21 חצי מרתון ב-1:03.36 שע' יכול להיות מתורגם בעתיד ל-60 דק' בחצי מרתון ול-2:06 שע' במרתון. כאן, באה לידי ביטוי השפעת הכמות על איכות התוצאות, מה שבעבר כונה "מאלפים לאלופים". כיום יש לנו שני רצים ישראלים שרצים מרתון בזמן של 2:12 שע' ו-2:10 שע', ויש בסיס לצפות גם ל-2:08 שע' בעתיד הלא רחוק.
לעומת זאת, במרתון תל-אביב, בתוצאות של שאר רצי הצמרת הישראלים, נראית נסיגה בתוצאות הריצה לעומת העבר.
בשנות השמונים, היינו חמישה רצים מקיבוץ העוגן, שבמרתון הכנרת ירדנו מתחת ל-2:30 שע': דוד שמחוני, יאיר קרני, שלומי אזולאי, אמיתי אלמוג ואלי מידן. היה איתנו גם המתנדב והמתחרה התמידי שלי גינטר קוהל (ז"ל), שאף הוא ירד את ה-2:30 שע'. כדי לאתגר את הרצים הבכירים להשקיע יותר במרוץ הזה בתל אביב, אני מציע להעלות את רמת הפרסים הכספיים לרצים הישראלים במרתון ובחצי המרתון והתוצאות תהיינה בהתאם.
ארגון המרוץ
מבחינת הסדר והכוונת התחבורה – היה מצוין.
מבחינת פריסת המערך הרפואי – בית חולים איכילוב בשיתוף עם מד"א הקימו חדר מיון קדמי באזור מגרש החניה מול גני התערוכה (לא רחוק ממקום אולפן החוץ ממנו שידרנו), שהיה מאורגן לתפארת. צוותים רפואיים רכובים נעו לאורך מסלולי הריצה וטיפלו ודאגו לכל מי שנזקקו להם. אקורד צורם אחד היה כאשר בשני הקילומטרים האחרונים של המסלול, הרכב המוביל של המרתון התערבב עם רצי ה-10 ק"מ האחרונים והאיטיים ביותר – דבר שגרם להפסקת הסיקור הטלוויזיוני של המרתון.
