עשר שנים בדיוק חלפו מאז האליפות הראשונה של התאומים אלתרמן. הישג נדיר, מעורר השראה וגם אבסורדי. שתי השאלות המתבקשות הן והכיצד? ועד מתי?

מאת:יאיר בן עמי

דן ורן אלתרמן הם הדוגמא הטובה ביותר לספורטאי על. בתחילת דרכם הם היו מהטובים אך לא מהבולטים. באליפות הנוער של 1996 הם סיימו במקומות 2- 3 כשאורי אורן נוטל את תואר אלוף ישראל לנוער. בשנה הראשונה שלהם בבוגרים הם כבר היו מהטובים אך את האליפות הראשונה השיגו כמה מהדורות לאחר שהחלו להתחרות בבוגרים, בשנת 2001. מאז לא יכול להם איש. דן ורן אלתרמן השיגו, מה שאף ספורטאי או קבוצה ישראלים לא השיגו בענפי הספורט האולימפיים. עשר שנים של שליטה מוחלטת באליפויות ישראל.

העובדות הבולטות, בכל האליפויות שלהם, היא הזהות המשתנה של הסגנים והפער הגדול בניהם לבין המקום השני. ששה ספורטאים שונים חילקו בניהם את מה שפעם הגדיר טריאתלט כ"סגן של האחים אלתרמן". דן ורן אלתרמן הגיעו להישגים שאף ישראלי לא הגיע, בטריאתלון העולמי. זו ההוכחה כי הם חצו את רמת אלופי ישראל שהיו לפניהם. גם מיכה כגן, אשר היה אלוף ישראל במשך חמש שנים הראשונות, לא השיג את אשר הם השיגו ברמות הקצה של העולם. אחרי כגן היו עוד ספורטאים שניצחו באליפות ישראל יותר מפעם אחת. עידו מאורי היה אלוף ישראל, התגייס ליחידה קרבית וחזר לנצח באליפות ישראל עוד כמה פעמים בעודו חייל וגם לאחר השחרור. אילן ברסלר היה פעמיים אלוף ישראל והמשיך לשירות ביחידה מובחרת. שי פיפמן היה אלוף ישראל שלוש פעמים טרם עידן האחים אלתרמן.

ההבדל בין כל אלו לבין האחים אלתרמן היה בעקשנות. באותו שלב בחיים בו כל אחד מתחיל לחשוב על מאיפה באתי ולאן אני הולך הם המשיכו באותה הדרך, באותה הנחישות. כל השאר הגיעו למסקנה כי המקצוע, טריאתלט מקצוען, לא יתגמל אותם כפי שלימודים לתואר או מעבר לתפקיד המאמן/מנהל/בעלי קבוצה יכול לתגמל. דן ורן אלתרמן הצליחו לשלב מקצענות טוטאלית עם לימודים. שניהם בעלי תואר ראשון, במנהל עסקים, אותו סיימו על אף ותוך כדי היותם ספורטאי עילית. הם בעלי קבוצת אימון אלתרמנס' כשדן הוא מאמן טריאתלון מוסמך ורן מדריך.

על העקשנות של התאומים אלתרמן ועד כמה היא משתלמת אפשר לראות בקו ההתקדמות שלהם כשחיינים ורצים בעיקר אך גם כרוכבי אופניים. אם נביט על התוצאות שלהם בקטע הריצה של אליפויות ישראל באילת נקבל את התמונה השלמה:
2002 – רן = 37:33 דקות, דן = 38:19 דקות.
2003 – רן = 35:58 דקות, דן = 35:56 דקות.
2004 – רן = 34:19 דקות, דן = 33:13 דקות.
2005 – רן = 33:01 דקות, דן = 33:25 דקות.
2006 – רן = 33:01 דקות, דן = 33:07 דקות.
2007 – רן = 32:18 דקות, דן = 32:18 דקות.

בשנים הבאות התוצאות יהיו דומות מאוד ולשם בדיקת ההתקדמות מספיק לראות את ההתקדמות הזו. משנת 2002 ועד לשנת 2007 הוריד כל אחד מהם יותר מחצי דקה לכל ק"מ בריצת ה- 10 ק"מ. אם היינו בודקים את ההתקדמות במהלך כל השנים שהם מתחרים בבוגרים זה כבר יהיה קרוב לשיפור של דקה לק"מ.

מה שמוכיחה ההתקדמות של רן ודן אלתרמן הוא את מה שידוע לכל בעל וותק באחד מענפי הספורט האירובי. התקדמות של ספורטאי נמדדת לאורך שנים רבות ולא במהלך של חצי או רבע עשור. הכישרון הוא מרכיב חשוב, בהישגים, אבל הספורטאים הטובים ביותר הם אלו שעל הכישרון יש להם את האופי המתאים.

מכאן אפשר גם להסביר את הפער שלהם מהספורטאים שסיימו במקום השלישי באליפויות ישראל. שי פיפמן היה הוותיק ביותר בו פגשו וגם היחיד אשר היה מבוגר מהם המבוגר מהם. הוא אכן היה ספורטאי מהזן העקשן, המתמיד ובעל אורך הנשימה. פיפמן סיים שלישי בשלוש הניצחונות הראשונים של התאומים והוא גם היה בפער הקטן ביותר מהם, פחות מדקה וחצי גם בשנת 2001 ושוב בשנת 2002. הוא גם היה האלוף שהודח כשהם ניצחו בפעם הראשונה. בשנה האחרונה של פיפמן על דוכן המנצחים (2003) של אליפות ישראל הוא כבר היה מרוחק ביותר מ- 4 דקות מאלתרמן.

הבאים אחרי פיפמן סיימו בפערים גדולים יותר:
2004 – אורי זילברמן – למעלה מ – 4 דקות.
2005 – אור ברגר – למעלה מ – 6 דקות מדן אלתרמן, למעלה מ – 4 דקות מרן אלתרמן.
2006 – אורי זילברמן – כמעט 4 דקות פער.
2007 – סבב גביע העולם, אלתרמן היו הישראלים היחידים שסיימו במגבלת הזמן. אור ברגר סיים יותר מתשע דקות אחריהם.
2008 – עידן סנדק – למעלה מ – 5 דקות.
2009 – יהונתן מלכא – למעלה מ- 4 דקות מדן ולמעלה מ – 6 דקות מרן.
2010 – רון דרמון – למעלה מ – 5 דקות.

"עוד לא תלינו את הנעליים ויש לנו עוד כמה שנים" אמר לשוונג דן אלתרמן כמה ימים לפני הזינוק לאליפות ישראל. כרגע גם נראה כי הם ימשיכו להתחרות ולצבור ניקוד במטרה להיות על קו הזינוק של הטריאתלון האולימפי בלונדון 2012. "אף פעם לא זלזלנו במתחרים ומעולם לא הגענו שאננים" אומר דן אלתרמן על כל השנים בהן הם חלקו את אליפות ישראל במשפחה.

עכשיו, כשאומרים משפחה,זה כבר לא רן ודן הנערים אלא ההורים. כמה ימים לפני האליפות אמר דן אלתרמן: "חשבתי הערב על זה שערב האליפות רן ואני נהיה מתחרי העילית היחידים שנעשה אמבטיה לילדים שלנו". דן אלתרמן מציין את המשפחה כגורם הכי חשוב להצלחה שלהם ומדגיש כי בלי התמיכה הרבה לה הם זוכים, הכלכלית ולא רק, מכל הגורמים סביבם הם לא היו יכולים להיות היכן שהם במשך כל כך הרבה שנים. העובדה כי עכשיו הם מתחרים כשהם הורים מעניקה ערך מוסף מאוד משמעותי. "אחרי שנת 2008 והאכזבה שלא הגענו למשחקים האולימפיים, החלטנו להמשיך רק בגלל החלום האולימפי. ההחלטה הייתה של כל המשפחה ועם איגוד הטריאתלון הישראלי" אמר דן אלתרמן השבוע.

כששאלתי את דן אלתרמן על השנים הבאות, על האליפות בשבת הקרובה ועל רון דרמון, שעושה סימני סגירת פערים, הוא אמר: "רון מאוד מאוד כשרוני, הייתה לו שנה מעולה והוא בדרך הנכונה" והוא מוסיף התייחסות לכלל דור העתיד: "ייחלנו כל השנים שיהיה דור המשך, לא רק רון, יש עוד צעירים שאני מקווה שלא רק יגיעו אלינו אלא ימשיכו הרבה מעבר למה שאנחנו הגענו".

נראה כי זמנו של רון דרמון בפתח אך ספק אם השנה הוא יוכל להדיח את האחים אלתרמן מתואר אלופי ישראל. לסכן אותם הוא יכול ולא יהיה זה מפתיע לראותו עומד בניהם על דוכן המנצחים של אליפות ישראל 2011. אם הוא ינצח תהיה זו הפתעה אך לא בסדר גודל של רעידת אדמה או סיום עידן אלא יותר כהוכחה להעמקת איכות הצמרת הישראלית בטריאתלון.

דרמון רק בן 19 וכעובדה הוא התרכז השנה במרחק של הנוער ולא של הבוגרים. הוא עצמו אמר השבוע: "המקצה האולימפי הוא לא החזק שלי. הספרינט הוא עדיין מקצה המטרה שלי ובעיקר הייתה אליפות העולם שאכן הייתה התחרות הטובה ביותר בחיים למרות המקום הרביעי". למי שאינו מבין אז התרגום לדבריו של דרמון הם כי הוא לא מתבייש במקום הרביעי בעולם אבל זה לגמרי לא מקום ראשון.

רון דרמון השבוע בבית (צילום משפחתי)

הוא עצמו אומר כי המטרה שלו אינה ניצחון באליפות ישראל של השנה או בתחרות כזו או אחרת במרחק האולימפי גם כשזו אליפות ישראל מול שליטת העשור של התאומים אלתרמן: "ברור שאני אשמח לעבור אותם אבל המטרה שלי זה פשוט להשתפר בשלוש, ארבע השנים הקרובות ולהכין את עצמי ב צורה הטובה ביותר למשחקים האולימפיים בברזיל 2016" הוא מוסיף: "מאז ומתמיד זו הייתה המטרה שלי, כל הישג בדרך הוא בונוס".

על התכנון שלו לאליפות באילת הוא אומר: "אני רוצה להגיע לסיום מפורק לגמרי ולדעת שנתתי את הכל, המקסימום, כמו בכל תחרות". כשסייגתי את זה בשאלה על עד כמה הוא מוכן לאליפות בשבת הוא ענה לי את אחת התשובות המדהימות שקיבלתי מספורטאי: "אם הייתי יודע איך מוכן מרגיש לפני תחרות הייתי מגיע מוכן לכל תחרות ועושה אותה מושלמת".

לסיום הייתי שמח לחזור על שני המשפטים האלו:
דן אלתרמן – "חשבתי הערב על זה שערב האליפות רן ואני נהיה מתחרי העילית היחידים שנעשה אמבטיה לילדים שלנו".
רון דרמון – "אם הייתי יודע איך מוכן מרגיש לפני תחרות הייתי מגיע מוכן לכל תחרות ועושה אותה מושלמת".

אותי הם שולחים לטריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת עם חיוך.

צילום שער: עופר ביידה

קישורים: טריאתלון, טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת, אלתרמן