את המפגש היא פתחה בשיקוף של המצב בשנה האחרונה, המורכבות, הקשיים, המחירים שניגבו מכולם: חרדות, עייפות, אובדן מוטיבציה הן ברמת המאמנות והן ברמת הספורטאים. כחלוף מספר דקות אמרה לה אחת המאמנות, "אבל למה אנחנו מדברות על קושי? לא באת בשביל לעודד אותנו? בשביל מה זה טוב לדבר על הקושי, אנחנו בסדר התמודדנו כל השנה נתמודד גם הלאה אנחנו חזקות והוכחנו את זה"… ואז שתיקה ארוכה מילאה את החדר.
ד"ר ירדן לוינסקי פסיכיאטר, כתב בטור שלו "דברים שעוברים לי בראש" (ב-17 בנובמבר 2020 ) שאחת הטענות המרכזיות בנוגע לפסיכולוגיה (ולפסיכולוגים כנגזרת כמובן) נגעה להתמקדות בקשיים ובבעיות ולא ביכולות ובהיבטים החיוביים. כאנטיתזה לפסיכולוגיה הקלאסית החלה לצמוח הפסיכולוגיה החיובית, המקושרת למצב רוח טוב ואושר.
בין הפסיכולוגיה הקלאסית הממוקדת קושי לפסיכולוגיה החיובית המתמקדת במחשבות חיוביות נמצאת החשיבה המציאותית, ההכרה בעובדות וחיבור אינטגרטיבי לכלל המציאות המורכבת על כל הטוב וכל הרע והקשה.
אחת המסקנות אליה הגיעה ד"ר גבריאלה אטינגן שלאורך שנים חוקרת את נושא הפסיכולוגיה החיובית, וביצעה עשרות ניסויים אמפיריים, היא שמחשבה חיובית ופנטזיה בלבד על תוצאה רצויה, לא רק שאינה מסייעת בהשגת מטרה היא אף מקטינה את הסיכוי להשיג אותה!! ההסבר המוצע לתופעה זו הוא שהחשיבה החיובית והדמיה של עתיד בו המטרות מושגות, מבלבל את התת מודע שלנו. כאשר אנחנו מדמיינים שהמטרה הושגה דווקא הרצון שלנו לנקוט פעולה ולהשיג את המטרה קטן.
הדרך הטובה ביותר להפיק את המירב מחשיבה חיובית, היא לשלב אותה עם חיבור למציאות.
אחת הדרכים לבצע את החיבור הוא באמצעות "הנגדה מנטלית". ד"ר אטינגן מציעה לחשוב קודם בצורה חיובית על תוצאה רצויה אבל להוסיף גם את המכשולים והקשיים שבדרך.
הניסיון (שלי) מלמד שאין חשיבות לסדר בו מוצגים הדברים, חשיבה חיובית לפני חשיבה מציאותית. חשוב השילוב.. ואם נחזור למפגש המאמנות, הכנסת המציאות לחדר ולמפגש הפכה אותי בתחילה ל-party pooper "מחריבת מסיבות", הפסיכולוגית ששוב מחפשת את הקושי…
הכרה בקושי ובמורכבות של מציאות משקפת חוזק ולא להפך | צילום:sutterstock
אבל מדוע הכנסת המציאות היא הכרחית? מדוע אינה סותרת חשיבה חיובית? אלא דווקא משלימה אותה? השילוב בין חיוביות ומציאות מונעת "אופטימיות רעילה". במצב של אופטימיות רעילה, הכל חיובי ואין מקום למגוון מחשבות או מספר תסריטים אפשריים שאינם רק חיוביים. במצב שהכל חיובי ואין קושי לא ניתן למעשה להתכונן לקשיים. במצב שהכל חיובי לכאורה הכל בשליטתנו, אבל מה עם דברים שאינם בשליטתנו? קרי, אופטימיות רעילה היא חשיבה חיובית טוטאלית, מקום שבו כל הקשיים והרגשות השליליים מוכחשים.
ומה עשתה הכנסת המציאות לחדר במקרה של סדנת המאמנות? היא הפכה את המפגש למציאותי: עצוב ושמח ופסימי ואופטימי ובעיקר מאפשר הבעת קולות שונים. וכמו אמרה אחת המשתתפות, "אני הבנתי" פסיכולוג לא אומר לך מה לעשות, הוא גם לא יעודד אותך, זה כמו לדבר מול מראה, את שומעת את עצמך, ואז את מבינה מה קורה לך…
הכרה בקושי ובמורכבות של מציאות משקפת חוזק ולא להפך. בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב פעם, בעיקר בעולם הספורטיבי שהסתרת רגשות, והדחקת רגשות יובילו לתוצאות כיום התפיסה היא רחבה והוליסטית יותר ושואפת להחצנה שימוש ותיעול של רגשות.
