את זהר גלילי, המאמן/מנהל של קבוצת עירוני הוד השרון, אני מכיר 40 שנה. חוץ מזה שגלילי היה הישראלי הראשון לרדת מדקה ב-100 מטר גב בבריכת 50 מ', הוא עוסק באימון שחיינים מכל הרמות, כבר עשרות שנים. ראה הכל, מכיר את הרוב ועם ניסיון שלא יסולא בפז.
לכתבות נוספות בנושא:
מדריך למתחילים: איך לבחור קבוצת מאסטרס בשחייה?
פרויקט 30/60: כך החליטו שני טריאתלטים לפרוץ את תקרת הזכוכית שלהם בשחייה
לא רק יעד נחשק לשחיינים: 5 דברים שלא ידעתם על הים האדום
כשהוא הציע לי לנסות שיעור שיפור סגנון, קפצתי על ההזדמנות.
הגעתי ב-9:00 בבוקר לבריכת אגודת עירוני הוד השרון. על שפת הבריכה – זהר גלילי. במים – דניאל קריצ'בסקי, אלוף ושיאן ישראל הטרי ב-100 ו-200 מ' חופשי בבריכות קצרות, מסיים אימון בחתירה, סגנון ארוך עם זומרס. הסגנון – קרוב למושלם. הסתבכנו. (קריצ'בסקי, באדיבותו, צילם בדרכו למקלחת, 3-2 מהתמונות משפת הבריכה בכתבה הזאת).
זהר גלילי וחגי אשלגי | צילום: דניאל קריצ'בסקי
קריצ'בסקי בן 20 והכי מהיר שהיה בישראל בבריכה קצרה. עם פור של 35 שנה עליי ויכולת שגם בשיא לא התקרבתי אליה (פלוס עוד משהו שנראה כמו 6-8 ס"מ יתרון גובה). המדד ההשוואתי עומד להיות קשוח. Fuck it! – אתגר.
לגלילי ולי ברור שהתכנסנו לכבוד סגנון החתירה. ההעדפה שלי ב-100 הזדמנויות מ-100, היא לשחות בים על פני הבריכה (כשאפשר). בים, חתירה היא אמצעי התחבורה. סגנונות אחרים יחכו.
צוללים לתיקונים
גלילי הוא דוקטור לסגנון. הוא רואה מה שאני לא רואה, ויודע מה נדרש. המטרה שלו – ששנינו נראה את אותו דבר. הוא מצויד במצלמת GoPro על מוט, ובמסך טאבלט. הכל על שפת הבריכה. באופן נדיר, העובדה שמי הבריכה מחוממים לטובת מנויי קאנטרי, מתקבלת בברכה. לא באנו לטחון קילומטראז' או לעמוד בזמני יציאה. באנו ללמוד. שיעור שחיה ראשון מזה 50 שנה.
אחרי כמה בריכות חימום, הכרזתי שהסגנון שלי מושלם. לא היה לי ספק שגלילי וקריצ'בסקי מתאפקים לא למחוא כפיים. אז זהו… פחות. כמו לדולפין בתהליך אילוף לפעלולים, גלילי זרק לי דגיג – "מושלם איפה שאתה רואה אותו. הבעיה היא איפה שאתה לא רואה". חיזוק חיובי ראשון מאחורינו, התחלנו לעבוד.
הבעיות הראשונות שגלילי אבחן, היו שתיים: אחת – כמו אצל רובנו – הגריפה של היד המנוגדת לכיוון הנשימה (היד ה"משענת"). הנשימה מטה את הסגנון ואצלי אובחנה אובר רוטציה: היד המשענת גולשת פנימה מדי. (כשלא נושמים, או שוחים עם שנורקל, הסגנון לרוב מאוזן יותר).
חגי אשלגי. היד נשענת פנימה | צילום: זהר גלילי
הבעייה השנייה – תזמון. גלילי אומר שהיד הגורפת שלי מתחילה ליפול למטה מוקדם מדי. התוצאה – אחרי גלישה מטה עם כוח הכובד, הגריפה מתחילה כשהיד ירדה כבר כ-60-70 מעלות. מה שנשאר – דבר שמאפשר ניצול מועט מדי של האפשרות לגרוף בעוצמה והיעילות נפגעת. בראש שלי זה מיתרגם להליכה כשעל רגל אחת קב מעץ. אתה נשען על היד ומעביר את הגוף קדימה על בסיס האינרציה הקיימת (כמו קב עץ, שמייצר מעט מאד דחף). המטרה היא שהיד המשענת, בעצמה תייצר דחף (propulsion) על ידי משיכת הגוף קדימה.
אבל בעיות הסגנון שלי לא מעניינות אתכם. איך השיעור עובד?
גלילי מודיע מראש שנעבוד רק על שני דברים. שלא לבלבל. הוא מראה לי על מסך הטאבלט את הווידאו שצילם הרגע, משקף את הבעיות, מסביר איך לפתור, נותן תרגילים מותאמים, ושולח אותי לתרגל. אחרי כמה תרגילים והערות, הוא מצלם שוב.
זה הטיפול – אבחון, צילום, צפייה, תרגול, הערות, תיקון, צפייה. שיעור אחד – שתי בעיות לאיתור ותיקון. זהו. תאמינו לי, שאם שני באגים בסגנון נפתרים, עשינו המון! הוא אומר שיש עוד דברים פחות מאז'וריים – לשיעור הבא.
עם מה יצאתי? ראשית, עם הבנה מדויקת של שניים מליקויי הסגנון שלי, שגרעו עד כה הרבה מפוטנציאל הדחף (propulsion); שנית, עם כתפיים כואבות ושרירי בטן (Core) מאומצים. תיקון סגנון אחרי 45 שנה זה לא עניין של מה בכך. יש שרירים שצריכים להתרגל לפעול אחרת. לא טריוויאלי; שלישית, עם שיעורי בית – איך ומה לבצע. ועוד צ'ופר אחד קטן-גדול שזכיתי בו מיד. לראשונה שחיתי חתירה בלי שהרגליים מצטלבות מאחוריי. תיקון האובר-רוטציה, טיפל בהצלבת הרגליים. אה… וגם קיבלתי תמונות וסרטוני וידאו בווטסאפ.
התנועה לאחר התיקון. חגי אשלגי | צילום: זהר גלילי
שיעור הסגנון התקיים ביום רביעי. בימים שאחרי הספקתי לתרגל קצת בים וקצת בבריכה. המסקנות ברורות – יישום ההערות של גלילי מייצר שחייה יעילה יותר ומהירה יותר, על פחות תנועות. נקודה. תרגול עד הטמעה מלאה ייקח עוד זמן. יידרשו גם מנוחות בדרך. שרירי הכתפיים והבטן (ה-Core) נדרשים לדרך ומשך פעולה אחרים, ויצטרכו להתרגל.
אבל דבר אחד בטוח – אני והחתירה יצאנו לדרך חדשה. יעילה יותר. ברור לכולנו שמגיל 40-35 (שלא לומר מגיל 55+) גרף שיפור הכוח והכושר הוא על הטווח שבין מוגבל לשלילי. השיפורים העיקריים שעומדים לרשותנו עם התקדמות הגיל הם שיפורי יעילות. בשחייה, הדרך לכך היא בשיפור הסגנון.
אז זהר – תודה. היה תענוג, מלמד, מעשיר ומאתגר. כל מה שאנחנו מבקשים מהספורט שלנו. כיף ללוויתן מתבגר ללמוד דברים חדשים.
מחכה לפעם הבאה. אבל לפני כן נתראה בצ'אלנג' ישראמן ובגביע הים האדום באילת, בתקווה שאצליח להטמיע כמה שיותר עד אז. אחרי הכל, השלשה מחייבת.
