נפוצה האמונה בעולם האתלטיקה ובקרב מאמנים כי ירידה במסת הגוף הכללית בכלל, וירידה בפרט במסת שומן עשויה להועיל ולשפר ביצועים ספורטיביים אפילו שמדדי והרכב הגוף הוא בתחום הנורמה. האמונה הזו בייחוד נכונה בספורט הסיבולת שההישגים והביצועים בו תלויים מאוד במשקל הגוף, כמו ריצה למרחקים. כאשר מסתכלים על רצי סיבולת ניתן להיווכח שיש להם מסת גוף כללית ומסת שומן נמוכה משמעותית בהשוואה לנבדקים בריאים. אין הבדלים משמעותיים מבחינת הרכב הגוף בין רצי עילית לבין רצים בקטגוריות פחות מעילית. נוסף על כך, צריך להתחשב בעובדה שישנן השלכות שאינן רצויות כאשר ספורטאי גורם לכך שמאזן האנרגיה הינו שלילי על מנת להוריד במשקל, מה שעשוי להוביל להשפעות שליליות בריאותיות וגם על הביצועים שלו.

זמינות אנרגטית מוגדרת כ "אנרגיה שנכנסת פחות אנרגיה שמבוזבזת בפעילות גופנית" והיא מייצגת את כמות האנרגיה שמגיעה מן התזונה ונשארת לאחר כל התהליכים המטאבוליים, פרט לפעילות הגופנית, ולכן היא מהווה תשתית חשובה למצב הבריאותי.

זמינות אנרגטית הינה גורם חשוב עבור בקרת המחזור החודשי בנשים, יש לה חשיבות רבה לגבי מניעת פציעות, שיפור ביצועים ספורטיביים אצל ספורטאי סיבולת. הרבה מאוד ספורטאי סיבולת, כולל רצים, מקטינים את הזמינות האנרגטית שלהם מתוך מטרה להקטין את מידותיהם ולשנות את הרכב הגוף כשהמטרה הינה לשפר את הביצועים. הקטנת הזמינות האנרגטית עשויה לפגוע בתפקודים הפיזיולוגים ויכולה להשפיע כמובן על הקצב המטאבולי, על הפוריות (מחזור חודשי), בריאות העצמות, מערכת החיסון, השפעה על קצב יצירת חלבונים ועל בריאות לבבית. הרבה קבוצות מחקר מקדישות מאמץ רב ומתמקדות בפיזיולוגיה של נשים אתלטיות, כך שכל נושא בריאות האישה בהקשר לספורט סיבולת מקבל תשומת לב רבה וחלה התפתחות גדולה בהבנה שלו. בייחוד, ההשלכות של זמינות אנרגטית מוגבלת על מחזור חודשי נבדקת בהקשר למצב הבריאותי הכללי של הספורטאית ולביצועיה הספורטיביים. המטרה של המחקר הנוכחי לקבוע את הרכב הגוף, זמינות אנרגטית, עומס אימונים, ומצב המחזור החודשי באתלטיות צעירות מקצועניות, אשר רצות סיבולת למעלה משנה.

המטרות היותר מפורטות של המחקר הן ללמוד כיצד המשתנים השונים נבדלים בין הנשים האתלטיות לבין נשים מאותה קבוצת גיל שנמצאות בקבוצת הביקורת, משתנים אשר קשורים למדדי תחלואה, פציעות, ושיפור ביצועים. 8 נשים מהקבוצה של האתלטיות היו ללא מחזור חודשי, כך שמטרה נוספת היתה ללמוד על ההבדלים בין האתלטיות ללא ועם מחזור חודשי.

בקבוצת האתלטיות אשר השתתפו במחקר היו 22 נשים, המשתייכות לקטגוריית "רצי עילית" למרחקים ארוכים, בטווח הגילאים 16-22. 8 רצות מהן אובחנו עם העדר מחזור חודשי (amenorrheic), 5 אובחנו כבעלות וסת eumenorrheic). בנוסף, 13 נשים בריאות בגילאים תואמים לקחו חלק כקבוצת הביקורת.
זהו מחקר פרוספקטיבי אשר התבצע על פני שנה אחת. במאמר המקורי ניתן לקרוא פרטים נוספים לגבי המשתתפות במחקר ולגבי האופן שנעשה המעקב אחריהן.

הממצאים העיקריים של המחקר הם שרצות סיבולת הן בעלות מסת גוף כללית נמוכה יותר ופחות שומן מזו של נשים בקבוצת הביקורת, יחד עם זאת לא נמצאו הבדלים מבחינת ערכים אנרגטיים: EI = Energy Intake ו- EA אנרגיה שארתית שהוא ערך מחושב לפי האנרגיה המוכנסת פחות האנרגיה שמוציאים ע"י פעילות גופנית, בין קבוצת האתלטיות הרצות לבין קבוצת הביקורת.

אנרגיה שארתית שהוא ערך מחושב לפי האנרגיה המוכנסת פחות האנרגיה שמוציאים ע"י פעילות גופנית | צילום: shutterstock

8 מתוך 13 נשים מקבוצת הרצות היו ללא מחזור חודשי, בעוד שכל הנשים מקבוצת הביקורת היו בעלות מחזור חודשי. אנליזה המבוססת על סטטוס המחזור החודשי בקבוצת האתלטיות הראתה שאותן נשים ללא מחזור חודשי היו בעלות ערכי BMI (Body Mass index) נמוכים יותר ורצו מרחקים גדולים יותר, היו להם ערכי LEAF-Q* גבוהים יותר, ואחוזי פציעות גבוהים יותר וכל זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. אלא שרק הנשים האתלטיות שהמחזור החודשי שלהן לא נפגע אכן שיפרו את הביצועים הספורטיביים. מסת הגוף הכללית ומסת השומן גדלה בקבוצת הנשים שללא המחזור תוך שנה ממהלך המחקר, אך לא ברור האם העלייה הזו במסה היתה כתוצאה מחוסר יכולת שלהן להתאמן בעקבות פציעות או בעקבות שינויים תזונתיים.

דרוג LEAF-Q גבוה בקבוצת הנשים האתלטיות לעומת הביקורת, ובקבוצת הנשים חסרות המחזור החודשי לעומת אלו בעלות מחזור תואם לממצאים אשר הושגו במחקרים קודמים. שעור ההארעות של מצבי אובדן ווסת בקרב נשים אתלטיות במחקר הזה עומד על 62%, וזה שעור שנחשב גבוה יחסית לשעור שהיה במחקרים קודמים. יש לציין שגודל המדגם במחקרים קודמים וכולל המחקר הזה נחשב לקטן, מה שאומר שהנתונים עשויים להיות מוטים לכיוון מסוים. השוני בתוצאות המתקבלות ממחקרים שונים עשוי בין היתר לנבוע מגיל משתתפות שונה, למשל ידוע שבקרב אתלטיות רצות למרחקים ארוכים שעור העדר ווסת גבוה ועומד על 75%.

העדר ווסת, או בשמה amenorrhea ידוע כסמן מובהק לתצרוכת אנרגטית נמוכה עד כדי חסרים, זו תופעה שיש לה השלכות רבות בנוגע לתפקודים פיזיולוגיים, מצב בריאותי, ביצועים ספורטיביים ולכן ישנה חשיבות רבה להיות ערים לתופעה ולמנוע אותה בקרב אתלטיות צעירות.

ידוע כסמן מובהק לתצרוכת אנרגטית נמוכה עד כדי חסרים | צילום: shutterstock

באופן שתואם עם מחקרים בעבר, המחקר הנוכחי מראה כי צריכה אנרגטית נמוכה מידיי יש לה השלכות פיזיולוגיות מהותיות כגון פגיעה בווסת, כך שהיעדר מחזור חודשי בנשים מהווה "כלי" חשוב להערכת מצב בריאותי כללי של האתלטית ויש לו משמעות גדולה יותר מאשר מדידת אנרגיה שארתית באמצעות יומני אכילה. הוצע כי חידוש של המחזור החודשי יתקבל ע"י איזון מסת השומן בגוף מעל לסף מסוים. החוקרים מצאו עליה מסוימת במסת הגוף הכללית ובמסת השומן אצל הנשים ללא ווסת במהלך תקופת המחקר. ישנם שני הסברים לכך, אחד שיתכן ואותן נשים ניסו לנרמל בחזרה את תפקוד המחזור שלהן על ידי העלאת מסת הגוף או שבעקבות כך שהן נפצעו ונמנעה מהן פעילות גופנית נגרמה עלייה במסת השומן. בכל מקרה ראוי לציין שלא נמצאו הבדלים בין נשים אתלטיות עם ווסת ואלו שאין להן ווסת מבחינת תצרוכת האנרגיה שלהן במאמץ.
ניתן היה להבחין שבקבוצת הנשים ללא ווסת היו יותר ימי פציעה, נפחי ריצה נמוכים יותר שכמובן כל אלו הביאו לירידה בביצועים.

המחקר הנוכחי מדגיש לא רק את השעור הגבוה של הפרעות במחזור חודשי בקרב נשים רצות, אלא גם את העובדה שהעדר ווסת הינה תופעה שעל פי רוב מנבאת פגיעה בביצועים ספורטיביים.
התוצאות הללו תואמות למחקרים שנעשו בעבר, בקרב שחייניות שהראו כי התערבות תרופתית שגורמת לעיכוב פעילות שחלתית מביאה לירידה בביצועים בהשוואה לנשים עם מחזור חודשי תקין.
מספר מגבלות יש למחקר הנוכחי: למשל דיווח עצמי שנעשה ע"י המשתתפות לגבי מצב המחזור החודשי שלהן, לגבי תזונה, אימונים וכן מספר מצומם יחסית של משתתפות. המצב שבו אישה מדווחת על מצב המחזור החודשי שלה הוא בעייתי היות וייתכן מחזור הורמונלי אך ללא תסמיני דימום. העובדה שנשים מדווחות על עצמן מצב אימונים ותזונה בעיתי גם הוא. ולכן נדרשים מחקרים נוספים בנושא בקרב מדגם אוכלוסיתי רחב יותר.

המסקנות:
אף על פי שלא נמצאו הבדלים בין נשים מקבוצת האתלטיות לקבוצת הביקורת מבחינת מאזן אנרגטי, נשים בקבוצת הרצות המיקצועיות האתלטיות היו בעלות מסת גוף כללית ומסת שומן נמוכה יותר. בניגוד לקבוצת הביקורת, בקרב קבוצת הרצות שעור תופעת העדר ווסת היה גבוה יותר. חשוב מאוד לציין שישנם ענפי ספורט שבהם מסת גוף כללית מינימלית ומסת שומן הינם קריטיים עבור ביצועים ספורטיביים טובים יותר. העדר מחזור חודשי הוא בבחינת דגל אדום שמבשר תחילת ירידה בביצועים. בקרב נשים אתלטיות בעלות מחזור חודשי תקין, שעור הפציעות נמוך יותר, נפחי הריצה גבוהים יותר לעומת הרצות ללא מחזור חודשי. באופן מעניין הביצועים הספורטיביים במהלך תקופת המחקר השתפרו אך ורק בקבוצת האתלטיות שיש להן מחזור חודשי תקין.

• LEAF-Q Low Energy Availability in Female Questionnaire – זהו שאלון אשר מולא ע"י המשתתפות במחקר בנקודת התחלת המחקר, במהלך 4 נקודות זמן שונות במהלך השנה.

המחקר מתבסס על מאמר שהתפרסם Menstrual Status Female Runners
ב International Journal of Sports Physiology and Performance במרץ 2021