הזמנים העכשוויים מזמנים לנו ישיבה ממושכת בעבודה או בלימודים, שגורמת להרעה במצב הבריאותי ומביאה להשמנת יתר, ירידה בחילוף חומרים בסיסי, ירידה במסת השריר ובטונוס (מתח השריר) ועוד. אבל לא רק זאת, הוכח שבחלק ניכר מהמקרים, מי שצופה ממושכות בטלוויזיה מושפע אף הוא לשלילה והשפעה זו פוגעת לו בתוחלת החיים, בכמות הקלוריות היומית ומביאה להשמנה תחלואה ועוד. יושבנות הינה מחלה המוגדרת כיום כגורם סיכון מספר ארבע לתמותה בעולם ומהווה בעיה עולמית בעיקר בעולם המערבי.
נמצא קשר הדוק בין זמן הצפייה הממוצע ביום או בשבוע לתוחלת החיים | צילום: shutterstock
תזונה לקויה מול הטלוויזיה
כולנו מודעים לכך שצפייה בטלוויזיה כרוכה גם בעלייה במשקל הגוף וזאת לא רק בשל הישיבה שלא מצריכה כמעט כלל הוצאה קלורית, אלא גם בשל התזונה המתווספת לכך. נמצא קשר הדוק בין זמן הצפייה הממוצע ביום/שבוע לכמות הקלוריות אותה צורכים, כמות המזון המעובד והירידה בכמות ירקות ופירות ובכלל להשמנה. כמובן שהדבר נכון גם למסכים אחרים אך, נזכיר שצפייה בטלפון הנייד או במחשב לא בהכרח נעשה בסביבת הבית או מקום בו ישנה זמינות למזון כזה או אחר.
מיתוס לגבי צריכה קלורית ממזון הנה שאוכל בריאותי הנו עדיף ולא משמין ולכן מומלץ בכל מקרה. האמת, נכון, עדיף מזון בריאותי ללא ספק, אך גם אם מדובר בעודף קלורי יומי/שבועי וכדומה הרי שתחול השמנה. לא רק, גם אכילה של מזון בריאות לכאורה עלול להיות כרוך בתת תזונה – קרי, תפריט יומי חסר ברכיבי תזונה מסוימים, וכך הדרך מכאן לתת תזונה – קצרה מתמיד.
נזכיר כי תת תזונה יכול להתבטא במשקל תקין או גבוה, אך עדיין חסר במרכיבים איכותיים. לכן, בלי קשר לשעות צפייה בטלוויזיה או מסכים אחרים, חשוב עד מאוד להקפיד על איזון קלורי – הוצאה לעומת הכנסה קלורית ובד בבד – הרכב המזון. שלא ייווצר מצב בו יש חוסר עקבי של רכיב מזון חיוני במיוחד.
יושבנות ותוחלת חיים
לגבי ישיבה ממושכת ותוחלת חיים נציין מחקר שמצא שתוחלת החיים תעלה בשנתיים אם משך הישיבה יוגבל לשלוש שעות ביממה וב-1.38 שנים אם משך הצפייה בטלוויזיה יוגבל לשעתיים ביום (ראו מקור 2). אך לא רק, ישנו קשר כמובן בין אורח חיים יושבני לבין עלייה בסיכון לסוכרת מסוג 2, תמותה קרדיווסקולארית ותמותה כללית. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה ברמה נמוכה הוגדרה פחות משעתיים ביום, והרמה הגבוהה ביותר למעלה מארבע שעות ביום. ככל שמספר השעות עלה, כך גם בהתאמה היתה ירידה בתוחלת החיים.
פעילות גופנית גורמת לערנות ולאנרגיה | צילום: shutterstock
שלא נטעה, הבעיה זולגת גם למבוגרים ולא נמצאת רק בקרב צעירים וילדים. ב"כתב העת לרפואה תעסוקתית וסביבתית של אוניברסיטת הרווארד (ראו מקור 1) פורסם שאצל נשים שפרשו מעבודה לאחר הפנסיה, חלה עלייה חדה בזמן הישיבה – יותר מ-20 דקות נוספות בכל יום לעומת אותו הזמן בתקופה שעבדו. זה, כמובן דפוס התנהגות לא בריא שעלול להוביל לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. נמצאו הבדלים באורח החיים היושבני בין המינים אצל נשים, כאשר זמן הישיבה אצלן אחרי הפרישה עלה באופן דרמטי ומשמעותי לעומת הגברים.
לסיכום, חשוב להעמיק את תשומת הלב לגבי ההשלכות של ישיבה ממושכת על תחלואה, השמנה ובעיות מסוגים שונים בקרב האוכלוסייה בכלל ובקרב האוכלוסייה שיצאה ממעגל העבודה בפרט. זאת מכיוון שיש לכך השלכות על תוחלת החיים מחד ותוחלת הבריאות (מספר השנים שהאדם בבריאות טובה) מאידך. לכן ההתנהלות הן מבחינת הפעילות הגופנית היומיומית והן מבחינת התזונה ביום יום חשובה במיוחד.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. דוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה
מקורות:
1. "כתב העת לרפואה תעסוקתית וסביבתית של אוניברסיטת הרווארד
2. מאמר באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
.
אם זה היה נכון כל מפתחי התוכנה היו מתים מזמן