מאמר שהתפרסם בימים אלו במגזין Nature Medicine מציג ממצאים מדאיגים לפיהם אנשים שחלו ב-COVID 19 נמצאים בסיכון לחלות במחלות כלי דם – מחלות קרדיו-וסקולריות ושבץ. ממצאי המחקר מעלים כי העלייה בסיכון נמצאת באלו שחלו בקורונה ולא בהכרח קשורה לכך באם נזקקו לאשפוז במהלך השלב החריף של המחלה.
הסיכון לתחלואה ולסיבוכים שקשורים במערכת הקרדיווסקולרית, מה שמכנים כ"לונג קוביד" (Long Covid), עולה ככל שהשלב החריף של מחלת הקורונה היה יותר משמעותי (קבוצה שכוללת חולים שלא אושפזו עד חולים שנזקקו לאשפוז ולטיפול נמרץ). הממצאים הושוו בין קבוצת המחלימים מקורונה לקבוצות הביקורת השונות ומהם התפרש באופן חד משמעי שהסיכון המוגבר למחלות קרדיווסקולריות לאחר תחלואה בקורונה הוא חד משמעי תוצאה של נגיף הקורונה. הסיכון המוגבר הזה נמצא קיים במשך כל תקופת המעקב שבמהלכה בוצע המחקר, כשנה לפחות, לאחר ההחלמה מהנגיף.
כותבי המאמר ממליצים למערכת הרפואה לשים לב לאסטרטגיות הטיפוליות הנדרשות כעת באותם אנשים שהחלימו מהשלב החריף של מחלת הקורונה, כאשר תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן למחלות כלי דם ולב וכן מחלות הנובעות מקרישיות יתר של הדם.
סיבוכים קרדיווסקולריים תוארו בספרות בשלבים החריפים של מחלת הקורונה. המחקר הנוכחי מראה כי הסיכונים למחלות לבביות ולמחלות כלי דם מוגברים וקיימים הרבה מעבר לשלב החריף של מחלת הקורונה, כלומר בשלבי ההחלמה.
מחקר זה מדגיש את הצורך להשקיע בדרכים למניעת הידבקות ראשונית בנגיף הקורונה, שהיא הדרך האופטימלית למעשה להימנע ממה שידוע כמחלת הלונג קוביד. יש לתת את הדעת על כך שבעולם כיום מדברים על מיליונים רבים של אנשים שחלו בנגיף, לכן יש להניח שרבים מהם גם יחוו את הלונג קוביד שתכלול תחלואה קרדיווסקולרית. ממשלים ומערכות בריאות צריכות להיערך להתמודד עם כך שלמחלת הקורונה יש תרומה משמעותית לתחלואה לבבית.
מה המנגנונים באמצעותם הדבקה בנגיף הקורונה מעלה את התחלואה הקרדיווסקולרית? ישנן מגוון השערות, חלקן הוכחו וחלקן עדיין לא. בין היתר הנגיף גורם נזקים לתאי האנדותל אשר מצפים את כלי הדם, הוא גורם להפעלת יתר של מערכת החיסון שזו גורמת בעצמה לנזקים, בנוסף הנגיף מביא להפעלת יתר של מערכת קרישת הדם. כל אלו ועוד נותנים הסבר להפעלה המסיבית והתסמינים המגוונים שרואים במחלימים מהנגיף.