לכל הפרקים בבלוג של דן אלתרמן

למרות הרצון העז שלי להיות תמיד ראשון, אני יוצא מנקודת הנחה שהפעם אני חלק מהנורמה, ובטוח לא זה שהמציא את הפטנט.

אימונים בענף הטריאתלון בכלל ולאיש ברזל בפרט, דורשים בעיקר זמן. בין שעה וחצי לשש שעות ויותר ביום, בין חמישה לשבעה ימים בשבוע. נוסיף לזה את משימות היום יום, ילדים, זוגיות, עבודה ובקלות נקבל לו"ז עמוס (מאוד).

בשנים האחרונות, תחומי ההתחייבויות רק מתרחבים:

4 ילדים, ברוך השם, שלכל אחד מהם אני רוצה להעניק את המקסימום שאפשר. חוגים, לימודים, זמן אישי.

דן אלתרמן והמשפחה | צילום: באדיבות דן אלתרמן

העסק שלי, חנות האופנים והטריאתלון, שתופסת חלק משמעותי בשעות היום יום שלי. עבודה מול עובדים, ספקים ולקוחות, תוך מחויבות ומתן שירות אישי לכל אחד על הצד הטוב ביותר. סוג עבודה, שלא כמו עבודת משרד, עבודה שאיננה מוגדרת בזמן ובמקום אחד.

עוד בייבי שלנו – הגלידריה שגם בה אני משקיע רבות.

קבוצות האימון שלי והמתאמנים האישיים, שהצלחתם והגשמת המטרות שלהם כל כך חשובים לי ומתוך כך היחס וזמן התגובה שלי לכל אחד מהם, יקר ומשמעותי.

וכמובן, זוגיות שמניעה קדימה ומטעינה מצברים…

הרבה דברים, תודה לאל, ואת כולם אני רוצה להספיק ולעשות הכי טוב שאפשר. כולם נמצאים גבוה בסדר החשיבות ואת רובם קשה לדחות.

ויחד עם כל אלה אני רוצה להתאמן, אני רוצה לקחת את עצמי עוד קצת קדימה, לשבור כל יום את תקרת הזכוכית ולנפץ עוד שיא אישי שלי.

דן אלתרמן בישראמן | צילום: צלמי שוונג

המלחמה היא הרצון להספיק הכל, לא לוותר על כל אותם הדברים החשובים, להעניק לילדים שלי, ללקוחות, לעובדים, ליהל המלכה, את כל אותם הדברים שאני מאמין שצריך. אבל גם למצוא את הזמן האישי שלי, לתחושת מיצוי והגשמה.

יש מצבים בהם אני אומר לעצמי "זהו, מספיק! למה אני צריך את זה? כמה אנרגיות זה שואב וכמה צריך לנסות ולהילחם בכל החזיתות?! " אבל אז אני מצליח שוב לצאת לעוד אימון איכותי, נצמד לתוכנית, עושה את זה טוב ומרגיש סיפוק אדיר.

שנים שאני חי את זה.

אפילו רוב שנות חיי.

בסופו של יום אני מוצא את האיזון, נראה לי שדי טוב אפילו, לצד תחושת המלחמה הזו של לנצח בכל החזיתות.
בראיה בוגרת יותר, היום אני מבין שזו זכות ענקית לעשות את זה, וכל יום שאני חי את האתגר הזה שבין כל משימות החיים, לבין המטרות הספורטיביות שלי – הוא מתנה.

אז תודה

ולחיי המלחמות הנכונות בחיים.