בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים על התרומה המשמעותית של עיסוק בספורט על איכות החיים של הלוקים בהפרעת קשב, ילדים ומבוגרים כאחד. בספרו "הניצוץ", הפסיכיאטר ג'ון רייטי, מציין מחקרים בהם נמצא כי פעילות גופנית משפיעה על תפקוד המוח. כך עולה רמת הערנות, הקשב, המוטיבציה, מצב הרוח לצד ירידה ברמות החרדה.
אם ישנה פגיעה בתיאבון ובשינה, יכולה להיות השפעה גם על מסת השריר | צילום: pixabay
לצד המידע הרב על היתרונות שבפעילות ספורטיבית ללוקים בהפרעת הקשב, ישנם מעט מידע על הקשר, בין הטיפול התרופתי שניתן להפרעות קשב ובין ביצועים או תפקוד ספורטיבי. עד לפני כמה שנים החיבור הזה, הופיע בעיקר במאמרים אשר עסקו בשימוש בחומרים אסורים בספורט. אגב, כיום ספורטאים רבים הלוקים בהפרעות קשב מטופלים תרופתית ושימוש בתרופות אלו מצריך אישור מתאים.
האם טיפול תרופתי בהפרעות קשב משפיע על מסת השריר?
במאמר שפורסם על ידי מומחים להפרעות קשב: ד"ר איריס מנור, ד"ר קובי כהן ושלומית רוזין, באתר קופת חולים כללית (עודכן במאי 2019), צוינו תופעות לוואי שכיחות לשימוש בטיפול תרופתי לקשיי קשב. תופעות כמו: פגיעה בתיאבון ובשינה, ירידה במשקל, עלייה ברגישות לגירויים, עצבנות, כאבי בטן, כאבי ראש ותחושה של דפיקות לב מהירות. התופעות אמנם שכיחות, אך חשוב לציין שבמרבית המקרים אינם מופיעות במלואן אצל אדם אחד וישנם אנשים שאינם סובלים מתופעות לוואי בכלל.
אם כן, לפי המחקרים והמומחים אין השפעה של הטיפול התרופתי על מסת השריר. לפחות לא באופן ישיר. אך באופן עקיף ניתן להסיק שאם ישנה פגיעה בתיאבון ובשינה, יכולה להיות השפעה על מסת השריר, כמו גם בתחושת דפיקות לב מהירות אשר אולי בעקיפין יכולה למנוע ממתאמנים להעלות דופק.
לשם בנייה של מסת שריר יש צורך בכמות חלבון מספקת | צילום: pixabay
נטילת רטלין משפיעה על ההתנהגות והשפעתה גם מתוחמת בזמן מסוים של שעות. עשויות להיות לכך השפעות על התנהלות מסוגים שונים בהיבט הספורטיבי. לדוגמה, תגובות ה-"ריבאונד" המוכרות המתרחשות כשהשפעת התרופה מתחילה לפוג. דבר שעשוי להביא בשעות המאוחרות של היום לרגישות יתר, עצבנות, תיאבון מוגבר ועוד. השינויים הללו עשויים להיות קשורים לעייפות וחוסר חשק להתאמן. כך למשל, אימון משקולות שנערך בחדר הכושר, ללא ריכוז ומיקוד באימון עצמו והרמת משקלים נמוכים במיוחד. איבוד הקשב באימון וביצוע הפסקות ארוכות במיוחד בין הסטים, צורך רב בגירויים שונים כמו הטלפון הנייד. כל אלה משפיעים באופן שלילי על אפקטיביות האימון. לכן, ייתכן שאותו אפקט ריבאונד שמתרחש לאחר שהתרופה כבר לא משפיעה ישפיע על איכות האימון.
נציין שלשם העלאת מסת שריר יש צורך בגירויים גבוהים דיים ועל בסיס קבוע. במידה והאימונים הנם קלים, או אין עלייה ברמת הגירויים על בסיס קבוע הדבר לא אפקטיבי. גם לתיאבון ורעב השפעה רבה על הפוטנציאל להעלות מסת שריר. ידוע שלשם בנייה של מסת שריר יש צורך בכמות חלבון מספקת. במידה והתיאבון לא טוב מספיק וישנן הפסקות רבות בין הארוחות, יש לכך השפעה גם על הפוטנציאל להעלות מסת שריר.
עייפות ואפטיות – נטילת מינוני תרופות גדולים יחסית (או תופעת הריבאונד), הרי שגם לכך השפעה רעה על איכות האימון. זו סיבה נוספת לכך שיחול קושי להעלות מסת שריר. אז הנה כמה המלצות יישומיות:
1. אימון: להתאמן, אם ניתן, בזמן שבו נוטלים את התרופה ויש הרגשה טובה, נוחה ואפקטיבית לאימון (מדובר בכל מקרה לגופו).
2. אורך האימון: במידת הצורך, לבצע אימונים קצרים יחסית וכך ייתכן שניתן יהיה להעלות את עצימות האימון באופן משמעותי יותר.
3. תזונה: לעשות יומן אכילה ולשים לב לכמות החלבון הנצרכת. במידה והנה נמוכה מדי מומלץ לפנות לאיש מקצוע לבניית תפריט מותאם.
4. זמן האימון: כדאי לבדוק באילו שעות של היום יש מצב רוח ורצון רב יותר להתאמן. באילו שעות האימון הנו האפקטיבי ביותר לשם כך.
5. להתאמן בזוגות: להתאמן עם בן זוג לאימון עשוי לתרום מאוד להגברת האפקטיביות. או לחילופין לשכור שירותים של מדריך אימון אישי.
6. תיעוד: חשוב לרשום את התרגילים, המשקלים, מינון לפעילות אירובית וכדומה. זאת על מנת שניתן יהיה להסיק מכך מה הזמן, או התרגילים, מינונים וכדומה שהנם האפקטיביים ביותר להשגת המטרות.
7. מתאמנים: עקרונית, במידה ומדובר על מתאמנים שאינם ברמה גבוהה ופוקדים את חדר הכושר או סוגי אימון אחר המיועדים להעלאת מסת שריר, ההעדפה הנה ביצוע תרגילים מורכבים בעיקר – רב מפרקיים. לדוגמה: מתח, סקווט, מכרעים, לחיצת כתפיים באופנים שונים, שכיבות סמיכה ורבים אחרים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט. עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ-30 שנה
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית, מדריכה ופסיכולוגית ספורט מהמכללה האקדמית בוינגייט
