השנים האחרונות מאופיינות בפריחה של הפעילות הגופנית לסוגיה בכלל ובד בבד – האימון בחדר הכושר. המתאמנים במועדוני הכושר השונים הנם בגילאים שונים: ילדים, מתבגרים , מבוגרים וקשישים. מעניין שלפי חוק מכוני כושר בישראל, ילדים מגיל 6 רשאים לפקוד את חדר הכושר, אבל בפועל הדבר כמעט לא קורה.
מי אמר שזה לא לילדים? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
מתאמנים בחדר הכושר? יתכן וגם אתם באים "לנוח"
מה ספורטאים פעילים יכולים לעשות כדי להיראות צעירים יותר?
עד כה אפקטיביים שיעורי הסטודיו השונים?
במרבית מועדוני הכושר והרשתות מאפשרים רק לילדים מגיל 14 או 16 (ולעתים 18) להתאמן בחדר הכושר. למרות הפוטנציאל העצום שיש באוכלוסיית הילדים (מאות אלפי ילדים בגילאי 6 ומעלה) עדיין במרבית חדרי הכושר לא יאפשרו להם להתאמן. וכאן גם עולה שאלה מעניינת בנושא: "האם אימון בחדר הכושר מומלץ לילדים מבחינות שונות? האם נכון שילדים מגיל 6 כבר יפקדו את חדר הכושר?".
נציין שחוק מכוני הכושר עבר שינוי ב-2005 ומאז ילדים מגיל 6 רשאים להתאמן בו. בחוק מכוני הכושר יש מספר התייחסויות לאימון הילדים לרבות: מספר הילדים שרשאים להתאמן יחדיו בקבוצה (ככל שגיל הילדים קטן יותר, כך גם פחות ילדים יהיו בקבוצה), מדריך חדר הכושר שאמור להיות בעל הכשרה מתאימה לאימון קטינים, מכונות הכוח שצריכות להיות מותאמות בגודלן לילדים ועוד.
להלן מספר נקודות המתייחסות לאימון בחדר הכושר לילדים עוד בטרם גיל ההתבגרות והאם הדבר כלל מומלץ ונכון עבורם:
1. האם אימון בחדר הכושר פוגע במערכות שלד-שריר ולא מומלץ בשל כך לילדים? – נהפוך הוא. אימוני משקולות והתנגדות בכלל יעילים בגילאים השונים של הילדים ומומלצים. נציין שמדובר במיתוס עתיק יומין שבגינו חוק מכוני כושר בעבר (לפני 2005) אפשר לילדים רק מגיל 14 להתאמן בחדר הכושר למרות שכבר אז היה ידוע שזה לא בעייתי באופן עקרוני. העומס המופעל באימוני משקולות על מערכות שלד-שריר אינו בהכרח גבוה יותר מסוגי אימונים אחרים שילדים מבצעים למכביר כמו: התעמלות מכשירים, אומנויות לחימה, אקרובטיקה, משחקי כדור, תרגילים שונים כנגד משקל הגוף שמבוצעים באופנים שונים בשיעורי חינוך גופני, באימונים שנערכים בחוץ (לדוגמה, אימון על קיר טיפוס), בחוגים ועוד.
2. ההפסקות באימון המשקולות – אימון משקולות מסורתי שנערך בחדר הכושר או מחוצה לו מאופיין בהפסקות בין הסטים. קרי, לאחר כל סט יש צורך לנוח 1-2 דקות בממוצע (תלוי בעומס המורם בתרגיל). חשוב להאיר הנקודה שכל סט באימון המשקולות משכו בממוצע 10-20 שניות לכל היותר כך שאימון המשקולות נטו (ללא הפסקות) משכו לכל היותר 12-13 דקות. השאר הן ההפסקות. לכן, באימון של 45 דקות סך הכל, רק 12-13 דקות הן נטו האימון עצמו ללא הפסקות. במרבית המקרים פורמט זה לא מתאים לילדים ומתבגרים. הוא יגרום לשעמום, אינו חוויתי, מהנה וכדומה. לכן, יש צורך למלא את ההפסקות הרבות באימון בפעילויות שונות, או לבצע אימון מחזורי ואז עוברים ממכשיר/תרגיל אחד לאחר עם הפסקות מעטות או ללא הפסקות כלל (תלוי ברמת הילד, מטרת האימון וכדומה.
3. החוויה וההנאה באימון ילדים הכרחית להצלחה והשגת מטרות – ילדים בפעילות גופנית שאינה תחרותית – חשוב מאוד שייהנו, שהאימון יהיה חוויתי ועוד. אילולא כן, האימון עשוי להיות מאוד אפקטיבי עבורם אך הוא, אולי, משעמם, לא מאתגר, יבש, ללא גירויים גופניים או פסיכולוגיים ועוד. במקרים כאלה הסיכוי שהילד יתמיד – קלושים.
4. הידע הרצוי להדרכת ילדים – לא מדובר על הכרת התרגילים המתאימים במיוחד לילדים אלא בכלל, בגישה. הרי תרגיל זה או אחר עשויים להיות מתאימים לילד, אך הגישה של מדריך הכושר כלל לא מתאימה לילדים. לכך חשיבות רבה במיוחד.
5. ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – במקרה זה אימון מסורתי בחדר הכושר הכולל הפסקות רבות בין סט לסט ובפועל – אימון שנמשך נטו לא יותר מ- 12-13 דקות, לא מתאים לסוג ילדים זה שצריכים גירויים על בסיס קבוע. אילולא כן, הם ישתעממו, יהיו חסרי סבלנות ולא יתאמנו לפי ההמלצות. במקרים אלה יש לבחור אימונים מתאימים יותר תוך קיצור זמן ההפסקות, ביצוע שיטות אימון שונות כמו: אימון מחזורי (אימון בתחנות), אימון על מחזורי (אימון בו מבצעים תרגילי כוח וגם פעילות אירובית לסירוגין ללא הפסקות כלל), משחקים שונים הכרוכים במאמץ פיזי ועוד.
6. המתודיקה של מדריך הכושר – חשובה במיוחד והיא זו שעשויה לקבוע אם הילד יתמיד בפעילות הגופנית מכל סוג או לא. המתודיקה להדרכת ילדים אינה זהה לזו הנחוצה להדרכת מבוגרים. נציין שבלימודי הוראה לחינוך גופני מושם דגש רב על המתודיקה (משמעותית יותר מאשר בקורסי מדריכי כושר לסוגיהם).
7. המתקנים עצמם ועיצוב חדר הכושר לא מותאם לילדים – גם כאן חשוב במיוחד שתהיה התאמה של חדר הכושר לילדים. מדבור על העיצוב של חדר הכושר, נראות המתקנים ועוד. אם כך, חדר הכושר לילדים אמור להיראות אחרת מאשר חדר הכושר המסורתי למבוגרים. בנוסף, כאמור, גודל המתקנים צריך להיות מותאם לילדים בגילאים השונים, מכיוון שייתכן מאוד שתהיה פגיעה בטכניקת הביצוע, עומס גבוה המופעל על מערכות המפרקים והשרירים בשל אי ההתאמה ועוד.
8. העלאת מסת שריר וטונוס (מתח) שריר והקשר למוטיבציה ולהתמדה של המתאמן – בגילאים צעירים במידה ולא מופרש עדיין ההורמון הגברי – טסטוסטרון, העלאת מסת השריר תהיה מוגבלת. לכן, המשוב על האימון המסורתי בחדר הכושר פחות משמעותי בהיבט האסתטי לעומת מתבגרים שאצלם מופרש טסטוסטרון ונהנים מעלייה מרשימה במסת השריר במידה והנם מתאמנים לפי ההמלצות וגם מקפידים על תפריט תזונתי מותאם. להעלאת מסת השריר השפעה גם על המוטיבציה לאימון. ברם, למרות שלא נצפה לעלייה מהותית במסת השריר, כן ניתן יהיה לראות שינוי בטונוס השרירי ולכך השפעה גם על האסתטיקה במידה מסוימת.
חשוב שחדר הכושר יהיה מותאם לילדים | צילום: pixabay
סוגי אימונים ודגשים לאימון ילדים עד גיל ההתבגרות
1. אימון חשוב שיהיה חוויתי, מהנה ומאתגר כך שהילד ירצה להגיע שוב ושוב ולהתאמן.
2. חשוב לשלב משימות ואתגרים ספורטיביים ברמות שונות המתאימות לילד או לקבוצה. כמובן, שרמת המשימות והאתגרים גם תעלה עם הזמן בהתאם לרמתו של הילד, גילו ועוד.
3. התאמה של האימון לגיל הילד חשובה במיוחד ובמידה ואם ישנה הטרוגניות בקבוצת האימון יהיה לא פשוט להעביר אימון אפקטיבי לאותה קבוצה (לדוגמה, ילדים בני 7, 9 ו- 12 שבאותה קבוצה).
4. הפרדה בין בנים לבנות במרבית המקרים – רצוי ובמיוחד, לקראת גיל ההתבגרות.
5. משחקים שונים ותחרויות חשוב שיהיו באופן כללי כחימום, או בסוף האימון (איך שהמדריך מוצא לנכון לעשות בכך שימוש). עם זאת, שכשמדובר בילדים "רגילים" שאינם ספורטאים, חשוב שהמשחקים יהיו כאלה שהניצחון הנו קבוצתי ולא אישי.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט
