פעילות גופנית המתבצעת על בסיס קבוע משפיעה ותורמת למגוון משתנים והעיקריים שבהם: שיפור מצב בריאותי, שיפור יכולת תנועתית מסוגים, הגברת צפיפות עצם או מניעת נסיגת עצם עם העלייה בגיל, שיפור דימוי עצמי, קוגניציה, הפחתת משקל, הגברת חילוף חומרים בסיסי, העלאת מסת שריר, שיקום מפציעות ומחלות שונות ועוד. נקודה נוספת היא הגברת המודעות לשמירה על אורח חיים בריא.

אז מה היתרון של הרצים שלא מפספסים אימונים? | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
כיצד האפליקציות, הפייסבוק והאינסטגרם גורמים לפציעות ספורט? 
האם בדיקת משקל באמצעים דיגיטליים עלולה לייאש ספורטאים? 
מתי פעילות ספורטיבית הופכת להתמכרות? 

שמירה על אורח חיים בריא הנה משימה לא פשוטה היות ומדובר במכלול של דברים: ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע, שמירה על תזונה נכונה ומותאמת אישית, שינה איכותית ועוד. רבים מתקשים בכך ולא בכדי. הדבר מצריך השקעה לצד מודעות רבה. ממפגש ארוך שנים עם ספורטאים ומתאמנים עולה כי ספורטאים מתמידים הם אלה שבסופו של דבר מגיעים לרמת המודעות הגבוהה ביותר בכל האמור באורך חיים בריא, מגיעים לאינטגרציה ולהפיכת אורח חיים בריא מסיסמה או אידיאל לאורך חיים בפועל.

התמדה יוצרת שגרה וקביעות ומכאן שפעמים רבות הדבר "זולג" גם לתחומים אחרים בחיים כגון תזונה. פעמים רבות הרוטינה של מתאמן כוללת גם את כל "מה שמסביב": אכילה לקראת האימון ואחריו למשל. חיים עמית, באתר הבית שלו "מנהיגות בחיים", מציג את המשפט: "לעשות את מה שראוי, גם אם הוא קשה, ולא לעשות את מה שקל אם הוא לא ראוי". לפי חיים עמית העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים. אנשים שרצונותיהם ומה שחשוב להם מוגבלים בצורה מכרעת על ידי מה שקשה להם, קרי אנשים שאם נתקלים במכשול או בקושי יוותרו או שמלכתחילה לא יבצעו היות ומעריכים כי המשימה קשה או בלתי אפשרית מבחינתם גם אם הם מאוד רוצים לבצע או את התוצאה, והסוג האחר הם אנשים שמונעים על ידי מה שחשוב להם בלי קשר למה שקשה להם – גם אם לאדם קשה לקום מוקדם בבוקר או שהוא עייף, הוא יקום כי חשוב לו להתאמן ולכן הקושי לא יעצור אותו.

את המתאמנים המתמידים ניתן לשייך לקבוצה השנייה – אנשים שעושים את מה שראוי גם אם הוא קשה, ומכאן ההתמדה, מה שמנחה ומוביל אותם ככלל סביב האימון הוא החשיבות, המודעות והתוצאות. מרכיב הקושי אינו נכנס במסכת השיקולים האם להתאמן או "לצאת לאימון" אלא רק תוך כדי ביצוע וגם אז אם הקושי אינו מהווה פגיעה בעצמם (ולעתים לצערנו גם אם מהווה ומשקף פגיעה עבורם) לא יוותרו ויתמודדו. ועל כן נראה אך הגיוני שמתאמנים מתמידים יהיו הרבה יותר מודעים לאורח חיים בריא ומאשר מתאמנים "מזדמנים" או מתאמנים שמגיעים לאימון בשל הפן החברתי.

המתמידים נוטים להיות אלה שעושים את "מה שראוי" ואורח חיים בריא הוא מטרה ראויה. הסבירות שגבר בן 45 שרץ זה עתה 50 דקות על המסילה בחדר הכושר או אישה בת 25 שסיימה זה עתה שיעור קיק בוקס עצים בסטודיו, יתנהלו ללא מודעות כלל ויאכלו למשל קינוח עתיר קלוריות, או חבילה של שוקולד שלמה (530 קלוריות בממוצע וכמובן מדובר במוצר המכיל פחמימות פשוטות ושומנים לרוב) נמוכה. סוגי אימונים שונים משפיעים באופן שונה על גוף האדם ובד בבד בהיבט הפסיכולוגי. לדוגמה, ריצה בקצב לב /של 8-% מדופק מרבי ממש לא דומה בהשפעתה לשחייה בבריכה בסגנון חזה בקצב של של 50% מדופק מירבי. אמנם שני סוגי הפעילויות מיועדות לשיפור מערכת קרדיווסקולרית אך מידת ההשפעה על כלל המשתנים – אינה זהה. לדוגמה, הפרשת אנדרופינים הגבוהה משמעותית יותר בריצה בדופק הגבוה, מערכות שרירים ושלד שמעורבות הרבה יותר בריצה, היעדר כוח המשיכה כמעט בכלל בשחייה והשפעה מינורית על חוזקה של העצם, הקואורדינציה הנדרשת בכל פעילות ועוד.

ההתנהלות אחרי הפעילות האירובית עשויה להיות שונה גם היא. בחלק מהמקרים אלה ששוחים ייתכן שיצרכו כמות קלוריות גדולה יותר לאחר מכן לעומת אלה שרצים, ייתכן שתהיה גם מידת התמדה שונה בפעילות בשל הפרשת אנדרופינים הגבוהה יותר בריצה ועוד. לכן בהחלט יתכן שסוג הפעילות הספורטיבית המבוצע ישפיע במיוחד על מידת ההתמדה מחד ומידת אימוץ אורח החיים הבריא מאידך.

לטפל בכל מה שמפריע על הדרך | צילום: pixabay

מודעות לאורח חיים ספורטיבי עשויה להיות במגוון תחומים ואפשרויות:
1. ייעוץ עם אנשי מקצוע שונים כגון: מאמן כושר, דיאטן קליני, פיזיותרפיסט ספורט, פסיכולוג ספורט וכדומה.
2. טיפול בכל בעיה שנוצרת ואי הזנחתה. לדוגמה, כאב כרוני, בעיית עודף משקל בתקופת חיים מסוימת ועוד.
3. העמקת הידע המקצועי באמצעות קריאה של חומרים מקצועיים שונים וכך מקסום היכולות הגופניות, ייתכן והגברת המודעות הגופנית עוד.
4. הכנת ארוחות בריאותיות שונות יום יום תוך הקפדה על מרכיבי המזון שיש בהם ורק באופן אישי.
5. "הכנסת" בני המשפחה וחברים לתוך מעגל אורח החיים הבריא בכללותו. לדוגמה, הורים שהעלו את רמת המודעות לאורח חיים בריא באמצעות אימוני כושר שונים ותזונה ומהווים דוגמה אישית מצוינת לילדים שלהם שהולכים בדרכיהם.

דרכים יישומיות להגברת המודעות לאורח חיים בריא לכל רמות האנשים בין אם מתאמנים או אוכלים בריא ואם לאו:
• אלה שלא מבצעים כלל פעילות גופנית או שומרים על אורח חיים בריא, התחלה של צעד אחד קטן בתור התחלה. כגון: הליכה של 20 דקות 3 פעמים ומדי שבועיים להוסיף 5 דקות הליכה עד מסגרת זמן של 45 דקות.
• הצטרפות לחוג כושר מסוים בו מושם דגש על חיזוק שרירים כגון: פילאטיס רצפה, יוגה מסוגים מסוימים (לדוגמה אשטנגה), חדר כושר וכדומה.
• קריאה של חומרים שונים בנושא לפי מילות חיפוש ברשת בנושאים הרלוונטיים. לדוגמה, אימון גופני לאישה בגיל המעבר, אימון להפחת משקל, תזונה בריאה לצעירה בת 20 וכך הלאה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט