בשנת 1999 החלטתי להירשם למרתון טבריה ולרוץ את המרתון הראשון בחיי. לקראת המרוץ החלטתי לבצע אותו "כמו שהיו רצים פעם". נטורל, רק מים. בלי תזונה ותוספים כלשהם. ובטח לא ג'לים ומשקה איזוטוני. היה לי ברור שזה עלול להיות בעייתי. אבל אמרתי לעצמי שאני חייב לרוץ לפחות מרתון אחד "אמיתי". רציתי גם לראות איך זה מרגיש. זה הרגיש מצוין. לפחות עד העלייה של אוהלו באזור הק"מ 34. רצתי בקצב של גבול סאב 3 והייתי במצב רוח טוב. בעלייה של אוהלו תחושת האופוריה התחלפה תוך דקות ספורות בתחושת מחלה. נופי הכנרת המוריקים נצבעו אפור-שחור מטושטש. את הקילומטרים שנותרו עשיתי בתנועות של ריצה אבל בקצב של הליכה איטית. איכשהו שרדתי וסיימתי. באותו יום למדתי שיעור חשוב בתזונת סבולת.

בכל זמן נתון יש כמה תוספים שאני משתמש בהם במקביל, תלוי בתקופה בשנה ותלוי בתקופת האימונים | צילום: באדיבות ליאור זך-מאור

עוד כתבות בנושא
לכל הטורים של ליאור זך-מאור בשוונג
האם אנשי ברזל צריכים תוספים אנטיאוקסידנטים?
האם צריכת תוספי מזון יכולה לבוא במקום אימונים?

קו הרצף של תזונת ספורט-תוספים

מאז רצתי עוד מספר מרתונים "נקיים". כולם כמובן עם "תזונת ספורט-טכנית", הכוללת משקאות איזוטוניים וג'לים. כנראה שגם בזכות זה הם היו הרבה יותר מוצלחים מהראשון. התנסיתי במוצרי תזונת ספורט שונים. התחלתי לקרוא מאמרים בנושא, עשיתי קורסים, ולמדתי להכיר ולהבין את הערכים ומשמעותם (חשוב לציין שאינני תזונאי ואני לא מתיימר להיות מומחה בנושא). מתישהו התחלתי להרגיש שהשימוש בתזונת ספורט במהלך אימונים ותחרויות הוא חשוב, אבל אני צריך גם משהו מעבר. משהו לשוטף. עומס האימונים שלי עלה והרגשתי שהגוף שלי זקוק לסיוע תזונתי חיצוני כלשהו. הרגשתי שאני לא מצליח לקבל הכל מהתזונה שלי והתחלתי לצרוך תוספים.

באופן כללי תזונאים נוהגים לחלק את התוספים לשתי קטגוריות עיקריות: תוספי שימור ותחזוקה, ותוספים ארגוגניים:

1. תוספי שימור ותחזוקה: תוספי שימור ותחזוקה הם כל הדברים שמגיעים בתוך צנצנת/מיכל בתצורת אבקה, נוזל, קפסולה או טבליה ונועדו לסייע לגוף להתמודד עם הלחץ (סטרס) בעקבות עומס האימונים. גם ברמת מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית, וגם ברמה השרירית. ספורטאי טיפוסי המתאמן לתחרות ארוכה במשך שעות רבות בכל שבוע חושף את הגוף שלו לעומסים חריגים. עומסים שהגוף מתקשה לעמוד בהם. במיוחד אחרי גיל מסויים. מי שחי בעולם מושלם עם מספיק שעות שינה ותזונה אופטימלית יכול כנראה להסתדר בלעדיהם. אבל עושה רושם שרבים מספורטאי הסבולת החובבים, כמוני למשל, לא חיים בעולם מושלם. הם דורשים מהגוף שלהם הרבה ומחזירים לו יחסית מעט. מג'נגלים הרבה כדורים באוויר ולא חיים כמו מקצוענים. הדוגמאות הטובות ביותר לתוספי שימור ותחזוקה הם ויטמינים, מינרליים, וחומצות אמינו מסויימות.
2. תוספים ארגוגניים: אלו הם תוספים המגיעים בתוך צנצנת/מיכל בתצורת אבקה, נוזל, קפסולה או טבליה ונועדו לשפר את תפקוד המערכת הביולוגית של הספורטאי. במידה רבה משקאות איזוטוניים וג'לים הם התוספים הארגוגניים הראשונים בייצור סדרתי. למרות שהם נחשבים "תזונה". הרעיון הנו שבאמצעות תוספים מסוימים ניתן להוציא מהגוף יותר מאשר ללא אותם תוספים. מלבד משקאות איזוטוניים וג'לים הדוגמה הטובה ביותר לתוסף ארגוגני הנו קפאין. אתה כנראה לא ממש זקוק לו כדי לשמור על הבריאות שלך. אבל הוא עשוי לסייע לך לשחות/לרכוב/לרוץ טוב יותר.

מגירת תוספי התזונה של ליאור זך-מאור

מדוע אני משתמש בתוספים

לאורך השנים הכרתי והתנסתי בסוגים רבים של תוספים. את חלקם זנחתי מכיוון שלא הרגשתי שיש להם אפקט כלשהו. באחרים נשבתי. מגירת התוספים הביתית שלי (בתמונה) מאוד מגוונת. אבל אני לא לוקח הכל כל יום. בכל זמן נתון יש כמה תוספים שאני משתמש בהם במקביל. תלוי בתקופה בשנה (חורף/קיץ) ותלוי בתקופת האימונים (רגועה/עמוסה).

בחורף למשל אני מגביר את השימוש בתוספים המשפרים את עמידות הגוף למחלות. בקיץ אני מגביר את השימוש בתוספים המשיבים לגוף את מה שהוא איבד בזיעה. כשאני במיקוד ריצה אני מגביר את התוספים הקשורים במניעת דלקות ובשמירה על הסחוסים. צנצנות מסוימות עוברות לחלקה האחורי של המגירה ואחרות תוספות את מיקומן בפרונט כדי להיות זמינות יותר.

חלק מספורטאי הסבולת נרתעים ונמענים מתוספים. הטענה הראשונה הינה שזה לא אפקטיבי. במידה מסוימת זה נכון. אכן לא כל התוספים הקיימים בשוק הוכחו כאפקטיביים. אני משתדל לבחור באלה שכן. בכל ספר תזונת ספורט שמכבד את עצמו, יש פרק שעוסק בתוספים ובתוכו חלוקה לתוספים שהוכחו מדעית כאפקטיביים ואלה שלא. הטענה השנייה הינה שניתן לקבל הכל מהתזונה היומיומית. גם הטענה הזאת נכונה כנראה במידה מסוימת. תאורטית לפחות. השאלה האם גם מעשית.

במידה רבה משקאות איזוטוניים וג'לים הם התוספים הארגוגניים הראשונים בייצור סדרתי

לטענה הזאת יש גם חלק כלכלי. כלומר לא רק שאפשר לקבל הכל דרך התזונה היומיומית-זה גם הרבה יותר זול. אפשר לסחוט תפוזים שגדלו על העץ בחצר הבית, להוסיף להם מלח שחצבת עם מכוש בהרים, ולדלל את זה עם מים ששאבת מהבאר. אני מניח שזה כנראה יותר בריא, יותר זול, ואולי גם יותר טעים ממשקה איזוטוני בטעם תפוז. אפשר. השאלה היא כמה זה פרקטי וכמה זה משתלב באורח החיים של מרביתנו.

אני מכיר שניים שלושה אנשים שהתזונה שלהם קרובה לאופטימלית וכזה גם אורח החיים שלהם באופן כללי. למרות שהם ספורטאיי סבולת המתאמנים בעומסים גבוהים למדי, הם מצליחים לקבל כנראה את כל הצרכים שלהם מהתזונה השוטפת ולהסתדר (כמעט) ללא תוספים. אני מכבד ומעריך אותם מאוד על העקביות התזונתית שלהם. אבל אני גם חושב שהם די במיעוט.

מאידך אני מכיר גם ספורטאים שלא רוצים להתאמן ברצינות ולאכול מאוזן, ובמקום זה הם נוטלים מיני תוספים בתקווה שהם יעשו אותם ספורטאים בריאים וחזקים. כאילו מן "תרופת פלא" כזאת. זה לא ממש עובד להם כמובן. התוספים הם בנוסף, לא במקום. לא במקום תזונה בריאה ומאוזנת ולא במקום אימונים. בדיוק כמו שעון ספורט איכותי או גלגלים עמוקים לאופניים. זה עשוי לסייע. אבל זה לא מטה קסמים.

האספקט הפסיכולוגי-"לא רוצה לבלוע כדורים"

לרתיעה מתוספים יש גם אספקט פסיכולוגי לדעתי. "אם אני אדם בריא, שעוסק בספורט, מדוע אני צריך לקחת כדורים? משהו לא מסתדר לי". לא אכנס כאן לדיון ה-"בריא" לעומק. העניין הוא שמרבית התוספים שאני משתמש בהם מבוססים על צמח או פרי מסויים שנארז באופן שהופך אותו לנגיש ושימושי יותר.

למרבית בני האדם אין בעיה מן הסתם לאכול את הצמח או הפרי הזה בתצורתו המקורית. גם לשתות אותו בתה כשהוא מיובש הם יסכימו. במיוחד אם זה בספא המועדף עליהם והם לבושים בחלוק לבן. כשהוא יופיע כאבקה הם כבר יתחילו להסס. ואם האבקה תהיה בתוך קפסולה הם כבר יקראו לזה "כדור" ויסרבו להשתמש בזה. לך תבין.

איכות מעל הכל-אלו חברות?

שוק התוספים מוצף ובהחלט יכול להיות אפילו מעט מבלבל. היצע מטורף. אז מה לקחת? של איזו חברה? לא פשוט. אני משתמש בתוספים של חברות מוכרות ובעלות כל תקני האיכות המקומיים והבינלאומיים הקיימים. גם מבחינת איכות החומרים, הנקיון, הגנת הסביבה, ומניעת פגיעה בבעלי חיים. וכמובן תוספים בעלי תוויות ברורות המאושרים על ידי כל האינסטנציות בתחום הספורט. תזונאים המתמחים בספורט הם האנשים הנכונים להתייעץ איתם לגבי סוגי התוספים שכדאי לקחת. למרות שיש כמה מאמני סבולת שכבר צברו לא מעט ידע ונסיון בתחום.