בהרצאה שניתנה על ידי פרופ' דן אריאלי, מומחה בעל שם עולמי בכל האמור ב"כלכלה התנהגותית", נחשפו על ידו נתונים ראשוניים ממחקר שנערך בארצות הברית. הנתונים כללו גם בחינה של יעילות בדיקת המשקל מדי יום ושימוש במשקל דיגיטלי ממוחשב, להפחתה במשקל או שמירה על משקל גוף תקין.
עד כמה אנחנו צריכים להשקיע במדידות? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין תכונות אופי לסוג הפעילות הספורטיבית שלכם?
מתי פעילות גופנית הופכת להתמכרות?
מה הדרך הנכונה לקוביות בבטן?
כחלק ממחקר מקיף זה, חולקו המשתתפים ל-2 קבוצות: לקבוצה אחת ניתנה הנחיה "לעלות" בכל בוקר על משקל דיגיטלי מדויק ואילו לקבוצה אחרת ניתנה הנחיה "לעלות" מדי בוקר על משקל אשר רק "נותן כיוון", קרי, מדי יום משקף האם ישנה עלייה במשקל, המשקל נשאר קבוע או שמא ישנה ירידה במשקל. הנתונים הם חזותיים. סימולי עליה או ירידה, ללא נתונים מדויקים.
הממצאים עד כה היו מפתיעים. הקבוצה שרק "קיבלה קריאת כיוון" ירדה במשקל ביחס לקבוצה השנייה, כאשר המשתתפים דיווחו על התמדה בעליה על המשקל בכל בוקר, ביחס לחברי הקבוצה הראשונה שהשתמשו במשקל דיגיטלי רגיל אשר עד מהרה בחרו שלא להישקל והתוצאות בהתאם.
בהתאם לתוצאות החלו להתעורר שאלות, מחשבות וספקות. אחת ההשערות שעלתה היא שמשקלו של אדם נתון לתנודות ומושפע מגורמים שונים שאינם קשורים בהכרח להשמנה כמו למשל צריכת מלח ונוזלים ביום מסוים. כאשר המשקל הדיגיטלי מספק נתונים "מדויקים" ברמת הגרם, הדבר יכול לגרום לתסכול ולרפות את ידי המשתמשים.
לעומת זאת "קריאת כיוון" נותנת משוב ואנחנו נפרש ונאמר כי היא משאירה את השליטה והניהול בידי האנשים. ומכאן יתכן שהם לוקחים אחריות גדולה יותר על התנהלותם, בניגוד לאנשים אשר נשקלים באופן דיגיטלי ומרגישים לעתים שהדברים אינם בשליטתם, שהרי אם ביום מסוים שתו הרבה מים וצרכו מלחים, המשקל יראה ש"עלו במשקל" גם אם באותו היום הקפידו עד מאוד על תזונתם. ובעלייה אנחנו מדברים גם על רמת הגרמים (באם המשקל משוכלל במיוחד).
האם משקל עלול לייאש ספורטאים?
ובהכללה ניתן לשאול בדומה למחקר שעסק במדידת משקל, האם גם בכל האמור במדידות דיגיטליות של פרמטרים אחרים כמו דופק למשל, או פעימות לב או מרחקי ריצה ברמת הסנטימטר, או הזעה או כל דבר שניתן למדוד היום, כמעט הכל – מדידה מדויקת משרתת את המטרה או שמא היא דווקא יכולה לפגוע ולסכן את הספורטאים אם לא "לייאש" ספורטאים מתחילים או ספורטאים אשר זקוקים לפרק זמן ארוך יותר על מנת להשתפר ולהגיע להישגים?
מבחינת "היצמדות" לנתונים דיגיטליים, ניתן לחשוב על שימוש ובדיקות אינטנסיביות עד רמת ההגעה לאובססיה. אנשים אשר כל הזמן בודקים את עצמם ופועלים בעקבות הנתונים. הם מגבירים אימונים גם אם זה מעבר ליכולתם, או שמדובר באנשים תחרותיים שלעתים מתאמנים מעבר ליכולתם רק מכיוון שבאפליקציה השיתופית חבריהם הווירטואליים הגיעו להישגים גבוהים יותר באותו היום…(על השימוש הקיצוני באפליקציות נכתוב במאמר המשך).
מעניין שמתאמנים רבים (אך גם כאלה שלא מתאמנים) תולים תקוות במדידות השונות ומאמינים גם לתוצאות שהם רואים במסכים השונים. חשוב לציין שמדידות באמצעים האלקטרוניים השונים לא מדויקים במקרים רבים והסטיות מעלה/מטה עלולות להיות משמעותיות. בנוסף, גם אנשים עלולים "ל'רמות" את מכשיר המדידה. לדוגמה: ריצה על מסילה או ביצוע פעילות אירובית בסטפר בחדר הכושר. הרי במידה והמתאמן מעביר את כל כובד גופו על המעקים של המכשיר, העומס פוחת משמעותית. עדיין, המכשיר יראה הוצאה קלורית ונתונים נוספים בהתאם לדינמיות המאמץ (מספר התנועות המבוצעות פר דקה) ולא יתייחס למנח הגוף.
עדיף לדעת שלא באמת "רימינו" את עצמנו באימון, מאשר כמה גרמים בדיוק ירדנו אם בכלל | צילום: pixabay
כך ניתן להבחין בנקל באותם כבדי משקל שמבצעים פעילות אירובית של 60 דקות באחד המכשירים האירוביים ובסיום יספרו ש"שרפו" 600-700 קלוריות כשבפועל למספר המצוין במכשיר אין משמעות רבה. ונחשו מה? אחרי הוצאה כה "מכובדת" של 600-700 קלוריות הרי מותר גם לאכול בהתאמה. ומכאן הדרך להשמנה מעולם לא הייתה קצרה יותר…. חשוב לזכור שגם סנדוויץ בריאות מושקע ואיכותי עשוי להכיל למעלה מ- 600 קלוריות.
האם שינוי בתוצאות תמיד מהווה מצב חיובי או שלילי?
בשל מחסור בידע אנשים לא ממש יודעים מה המשמעות של השינוי שחל עקב ביצוע הפעילות הספורטיבית או שינוי באורח החיים. לדוגמה משקל הגוף – האם ירידה במשקל הגוף הנה חיובית תמיד? האם עלייה במשקל הגוף הנה שלילית תמיד? אם לא נביא בחשבון את הרכב הגוף (אחוז השומן לעומת מסת השריר), הרי ייתכן שירידה במשקל הייתה מלווה דווקא בעלייה באחוז השומן. או לחלופין – עלייה במשקל הגוף אצל אותה אישה בת 43, הנה מאוד חיובית. היא עלתה 4 ק"ג במהלך שנת אימונים אך הפחיתה 5 אחוז שומן (מה שמאוד חיובי כמובן). לכן יש להתייחס לחלק מהמקרים בספקנות יתרה ולדעת, בתיאום עם איש מקצוע, מה ניתן להסיק מהשינוי שחל.
האם צריך למדוד על בסיס קבוע? לא בהכרח. הדבר מאוד סובייקטיבי ויש צורך להתאים לכל אחד את מה שמתאים לו יותר ובאיזו תדירות. זאת מהסיבות הבאות:
• בחלק מהמקרים יהיה תסכול שעלול להוביל לחוסר התמדה.
• במקרים רבים אנשים אוהבים "לרמות" את עצמם.
• בחלק מהמקרים ישנו קושי לבצע את המדידות על בסיס קבוע.
• הדבר מצריך ידע טכנולוגי מסוים שלא תמיד קיים אצל כל סוגי האוכלוסייה (בני הגיל השלישי עשויים להתקשות יותר מהצעירים).
• התוצאות הן לא ראליות (בחלק ניכר מהמקרים).
• מכשור המדידה עשוי להיות יקר ולא מתאים לחלק מהמתאמנים.
• במקרים רבים האדם "מן השורה" יתקשה לתרגם את התוצאות – האם הן טובות או לא?
• הבדלים בין אמצעים שונים. בדיקת אחוז שומן או משקל תהיה שונה בחלק ניכר מהמקרים בשל מכשירים שונים. לדוגמה: מדידה של משקל או הרכב הגוף במכון הכושר או אצל דיאטן קליני לא תהיה זהה סביר להניח ,לעומת מדידה במכשיר ביתי וכדומה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט
