יום שישי, השעה 14:00 המדשאה בבריכת גבעת חיים כבר מלאה. שחיינים צעירים וותיקים הגיעו לשמוע ולהשתתף בסדנת השחייה שהעביר האלוף האולימפי במשחה ה-4 כפול 100 חופשי מאולימפיאדת בייג'ינג 2008.
ספרינטר, יהודי ואוהד ישראל
גארט וובר-גייל הוא שחיין יהודי, איש ישיר וכנה, ואוהד ישראל גדול. הביקור הנוכחי שלו בישראל קשור לארגון מכבי העולמי, וההזדמנות לקיים את הסדנה, התאימה כמו כפפה ליד (גארט השתתף במכבייה בשנת 2013 וניצח במשחים ל-100 מ' חופי ו-50 מ' חופשי). סגנון הדיבור של גארט מאד ברור, ישיר, בגובה העיניים, ומובן בקלות לכל שחיין. התיאורים והתכנים שלו לא מצריכים שום הסבר.
"המאמן הראשון שלי אמר לי תמיד להסתכל ולראות מה השחיינים הכי טובים עושים"
גארט התחיל לשחות בגיל צעיר מאד, אבל רק בגיל 14 הפך לשחיין רציני ששוחה ומתאמן כל השנה. הוא עסק בענפי ספורט רבים, אבל לדידו, רק הענף שבאמת אוהבים הוא הענף שאפשר ממש להצליח בו. בייחוד, הוא אומר, כאשר עוסקים בענף כמו שחייה שדורש כל-כך הרבה השקעה וזמן.
גארט הוא ספרינטר, שחיין של 50 ו-100 מ' חופשי. בעברו היה אלוף ארה"ב במשחים אלו, וגם השתתף בהם באולימפיאדה. הוא היה האמריקאי הראשון שירד מ-48 שניות ב-100 מ' חופשי, כשקבע 47.7 שניות, ושיאו האישי ב-50 מ' חופשי עומד על 21.4 שניות. הוא הראשון להצהיר שהוא לא השחיין הכי מוכשר, ובוודאי לא הכי חזק. ההצלחה הגיע לו, לדבריו, גם מהמון עבודה קשה והכרחית, אבל עוד יותר משימת לב לפרטים הקטנים והניואנסים שדרושים כדי להפוך לשחיין מהיר וטוב יותר. אם יש לו חוזקה ספציפית, זו עבודת הרגליים שלו. שיאו האישי ב-100 מ' רגליים חתירה (רק רגליים) בבריכה ארוכה עומד על 1:01 דקה.
"10 שנים לא פספסתי אימון. חשבתי על כל תנועה ותנועה"
"המאמן הראשון שלי אמר לי תמיד להסתכל ולראות מה השחיינים הכי טובים עושים, ולנסות לקחת מהם דברים ולראות מה עובד טוב בשבילי. הפכתי לתלמיד של שחייה, בייחוד של סגנון החתירה", הוא מספר לקהל הגדול שבא לראותו, "התאמנתי באוניברסיטת טקסס אצל המאמן אדי ריס שהוא מגדולי מאמני השחייה בעולם. 10 שנים לא פספסתי אימון. חשבתי על כל תנועה ותנועה, על כניסת היד למים, על תנועת הרגליים, על מנח הגוף במים, על קו הזרימה. אחת המטרות שלנו היא לצמצם כמה שיותר את הגרר במים. המים מייצרים התנגדות. ככל שנחסוך יותר התנגדות נשחה יותר מהר".
הדגמה של וובר-גייל בבריכה (צילום: קיד נמירובסקי: VID-20150529-WA0013
הדגמה 2 של וובר גייל בבריכה (צילום: אילן גולדברג): VID-20150529-WA0015
הדגמה 3 של וובר גייל בבריכה (צילום: אילן גולדברג): VID-20150529-WA0016(1)
"מה שאני מכניס לגוף קובע מה אצליח להוציא ממנו"
עניין אחר שמעסיק את וובר-גייל מאד הוא תזונה. הוא מספר על תקופה שבה למרות פעילותו האינטנסיבית כשחיין תחרותי, לחץ הדם שלו הרקיע שחקים. הוא אולץ להפסיק להתאמן, לקבל טיפול תרופתי קצר, והתחיל לשנות את התזונה מקצה לקצה. "הנטייה שלי כשחיין היתה לא לשים לב למה שאני אוכל, כי ממילא 'שרפתי' את הכל והגוף שלי נראה אותו דבר. באותו שלב הבנתי שזו טעות. הבנתי שמה שאני מכניס לגוף שלי בעצם קובע מה אצליח להוציא ממנו".
וובר-גייל היה השחיין השני ברביעיית השליחים המפורסמת ביותר בעולם – רביעיית ה-4 כפול 100 חופשי האמריקאית בבייג'ינג. התיאור שלו את גמר השליחים המפורסם בכל הזמנים עוצר נשימה. על דשא הבריכה בגבעת חיים, 100 שחיינים הרגישו כל מקטע במשחה המפורסם ההוא בו הוציאה הרביעייה האמריקאית את הזהב מהידיים של הצרפתים, תוך שבירת שיא העולם ב-4 שניות שלמות (שיא העולם מאז עומד עד היום). באותו משחה, הספליט של וובר-גייל עמד על 47.02 שניות.
בסוף ההרצאה עברה הסדנה למים. וובר-גייל, בסגנון חתירה שונה ממה שהכרנו, הדגים טכניקות שונות ונתן דגשים על עבודת רגליים, יציאה מהקיר, מנח הגוף, וכו'.
בסוף האירוע, חלקו וובר-גייל ורעייתו קארה את פריסת שישי אחר הצהריים עם קבוצת אקוותיקים. גארט חזר וסיפר על אהבתם הגדולה של בני הזוג לישראל, ועל האפשרות שיבואו בעתיד להתגורר למשך תקופה בארץ.
נכון להיום, וובר גייל שוחה מעט, מפתח את עסקי תזונת הספורט שלו (www.athleticfoodie.com) ודווקא עוסק יותר בפעילות ספורטיבית יבשתית כמו ריצה ורכיבה על אופניים. הוא אומר: מעולם לא פרשתי רשמית משחייה, ואני לא מאמין בפרישה או בהכרזות על נטישה של משהו, אבל כרגע אני לא רואה את עצמי מתחרה בשחייה שוב".
