כדי לעמוד בדרישות התזונאית שהיתה לי בגיל 24, הייתי צריכה להיות מאוד מדוכאת, עצובה, מתוסכלת, נמנעת, מודדת, כפייתית וחרדה. ובמלים אחרות: כדי לעמוד בדרישות התזונאית שהיתה לי בגיל 24, הייתי צריכה להיות לא בריאה. כלומר, אולי לכאורה הייתי בתזונה בריאה דיה עבור בדיקות דם, חסכים וכו'… אבל בריאות נפשית לא היתה שם.
כמה כוח יש לתודעה | צילום: עידית ניסנבאום
כיום גם ברפואה המערבית יש הבנה עמוקה ומהותית להשפעות הנפש והתודעה על הגוף. לצורך העניין אפילו כדי לאשר תרופה, עורכים ניסוי "פלצבו" – טיפול דמה שבו נותנים לחולה חומר נטול השפעה. המטרה העיקרית של פלצבו היא מדידת השפעתה של תגובה פיזיולוגית בעקבות גירוי הכרתי.
משמע, ברגע שאדם חושב שהוא מקבל תרופה, יש סבירות שהוא ירגיש טוב יותר רק מעצם זה שהוא חושב שהוא קיבל תרופה, גם אם היא תרופה פיקטיבית ולא אמיתית. כמה כוח יש לתודעה שלנו ולמה אנשי בריאות גופנית נוטים להתעלם ממנה ומהחוויה הרגשית שלנו בתהליך שאמור לקדם בריאות.
האם בריאות גופנית שמתעלמת מבריאות נפשית הינה בריאות? התשובה היא לא.
כשאת נכנסת לאורח חיים שאת לא מצליחה לחיות בו ברווחה רגשית, או במלים אחרות: את מוצאת את עצמך בעיסוק כרוני במה תאכלי או איך לא תאכלי, בתחושת אשמה על שפספסת אימון או מתי תספיקי עוד אימון, בהימנעות מבילויים חברתיים כדי לא לאכול, או בתחושת דכדוך וכעס עצמי בכל פעם שעלית קילו או חצי ממנו.
למעשה, אם החוויה הרגשית שלך אל מול אורח החיים ה"בריא" שלך היא בעיקרה קשה, אז אולי את לא נמצאת באורח חיים בריא.
כיום ידוע שמצב מתמשך של לחץ (סטרס), משפיע באופן ישיר על הבריאות הגופנית שלנו, יש הפרשה מוגברת של קורטיזול ולזה שלל תופעות כמו דיכוי מערכת החיסון, הפרעות שינה, שיבוש של חילוף החומרים בגוף, העלאת הסוכר ולחץ הדם, ועוד מיני בעיות שמצב רגשי רעוע לאורך זמן עלול לעשות.
הגיע הזמן שבריאות תימדד גם לפי מצבנו המנטלי | צילום: עידית ניסנבאום
לא בכדי משתמשים כיום במיינדפולנס, בליצנות רפואית או ברפואה "משלימה" כדי לתת מענה רפואי הוליסטי, משמע שלם. כי עולם הרפואה כבר יודע שאי אפשר להפריד בין הדברים, ועם זאת לצערי הרב, עדיין נוטים להתעלם מהנפש או לפחות לא לתת לה מקום מספיק חשוב בתהליכי בריאות והחלמה.
וההתנהלות הזו לצערי, מאוד רווחת בעולמות התזונה והכושר.
מתי בפעם האחרונה המאמנת שלך שאלה אותך איך את מרגישה כשאת מתאמנת? ואני לא מתכוונת לעד כמה שורף לך בשריר. מתי התזונאית שלך שאלה איך היום יום שלך מרגיש, ולא רק "נראה", איך את מרגישה עם תכנון כל הארוחות, ועם ההלקאה והספירה וההימנעות? איך הערך העצמי שלך מגיב לכל זה? האם את שמחה? או האם את שמחה רק כאשר הספרות במשקל ירדו?
האם את ישנה טוב בלילה? האם את ישנה מספיק? או שמא אורח החיים הזה, בשילוב החיים האינטנסיביים שרובנו חיות וחיים גם ככה, לא באמת מאפשר לך לישון מספיק?
יש אינספור שאלות מהותיות לשאול כדי לקבל תמונה מלאה על הבריאות שלנו ככלל וכחלק מתהליך שאמור לקדם אותה בפרט. רק חבל שלרוב אלו לא הדברים שנשאלים, ולרוב איש או אשת המקצוע ינסו לעזור לך למצוא את "כוח הרצון" להמשיך ולעשות גם אם את בסטרס מתמיד, גם אם הערך העצמי שלך רעוע, גם אם את לא ישנה מספיק, גם אם יש לך מערכת יחסים בעייתית מול אוכל ומול עצמך.
אנחנו בשנת 2021, והגיע הזמן שבריאות תימדד גם לפי מצבנו המנטלי, כי הוא הגורם והמשתנה המשמעותי ביותר עבור מצבנו הגופני, אז אולי די להפריד בין השניים? אנחנו עדיין לא רובוטים, ועד שנהיה, אולי כדאי להתייחס לנפשנו, אפילו קודם כל אליה.
נועה זילברמן | מאמנת כושר אישית, הוליסטית ובודי פוזיטיבית
צריך הרבה מאוד בגרות נפשית בשביל לפעול כפי שרשמה הכותבת. בעולם בו אנו חיים, מופעל לחץ בלתי אפשרי כמעט, להיות במראה מסויים, משקל מסויים וכו׳.
מי שאינה עומדת בסטנדרטים המחמירים הללו, לרוב חשה כישלון וחוסר ערך עצמי.
וזה אכן איום ונורא, ומשליך על כל תחומי החיים.
יש לפעול למען סביבה שתאפשר לכל אחד ואחת להיות בגודל, בצבע ובצורה שלו, ללא כל רגשות שליליים.