בשנים האחרונות מספר העוסקים בפעילות גופנית מכל הסוגים עולה בצורה מרשימה (בספורט העממי והתחרותי כאחד). המעניין הוא, שאצל לא מעט מאלה ניתן להבחין בדרגות השמנה שונות השכיחות, מן הסתם, אצל העוסקים בספורט עממי או בפעילות גופנית להנאה ופחות – אצל ספורטאים מקצועיים/הישג. וזאת מכיוון שיש להשמנה השלכות רבות על משתנים כמו: עלייה במספר הפציעות במהלך השנה, הופעת כאבים בתדירות רבה במערכות שלד-שריר, יכולת ספורטיבית, בחלק ניכר מהמקרים, נמוכה יותר (בתלות בסוג הספורט כמובן) ועוד.

גנטיקה המתאימה במיוחד לסוג הספורט | צילום: Image by TheOtherKev from Pixabay

מעניינת העובדה שאלה שאינם ספורטאים מקצועיים עשויים להתאמן בהיקף שעות לא מבוטל בכלל (לדוגמה 15-20 שעות בשבוע ויותר אפילו). והסיבה לעודף משקל, למרות ההוצאה הקלורית המרשימה, במקרים רבים הנו התפריט הקלורי שאינו מאוזן כלל. כך שההוצאה הקלורית קטנה יותר מאשר הצריכה. אזי, עלייה במשקל ו/או אחוזי השומן אינה בכלל שאלה של: "האם? אלא, בעיקר – מתי?…".

תופעה שלא פחות ממרתקת היא אותם אלו שמתאמנים על בסיס קבוע במהלך השבוע וסובלים מעודף משקל ואחוזי שומן מהותיים, בחלק ניכר מהמקרים הנם בעלי יכולת ספורטיבית טובה מאוד ואף – מצוינת. וזאת באופן משמעותי יותר מאשר אלה הרזים או אולי – בעלי מבנה גוף מזומורפי (שרירי). כמובן שמדובר על מצב לא הגיוני ובמיוחד לאור האמור לעיל. להלן סיבות אפשריות לכך שאותם אלה, שלמרות היותם בעל עודף משקל ו/או הרכב גוף לא תקין כלל, הם עדיין בעלי יכולת ספורטיבית לא נמוכה כלל ואף את חלקם ניתן להגדיר כבעלי כושר גופני מצוין.

הנה 14 סיבות לכך
1. רמת האימונים המבוצעים – לכך השלכות רבות על התוצאות הספורטיביות. לכן, ייתכן, שאותו מתאמן שסובל מעודף משקל מסוים, מתאמן ברמה גבוהה ובאופן אפקטיבי וכך משפר יכולות גופניות באופן מרשים במיוחד ואילו אחרים, שהנם בעלי משקל תקין וייתכן אף בעלי מסת שריר גבוהה וכדומה מתאמנים באופן קל-בינוני. (מה שיביא כמובן להבדלים מהותיים מבחינת הישגים ספורטיביים שונים). נציין, למשל, שרבים מבצעים אימוני איכות באופן עצמאי (כגון: אימוני מדרגות, עליות לשם שיפור יכולת ריצה או רכיבה על אופניים וכדומה, או אולי שימוש בשיטות אימון מתקדמות בחדר הכושר ומחוצה לו). לכך השפעה ניכרת על היכולת הספורטיבית והבדלים בין מתאמנים.

2. סוג הפעילות הגופנית המבוצעת, משקל הגוף ומבנה הגוף והקורלציה למידת שיפור יכולת ספורטיבית – עודף משקל בחלק מסוגי הפעילויות הספורטיביות עשוי להשפיע מאוד על ירידה ביכולות הספורטיביות ואילו בסוגים אחרים או ענפי ספורט אחרים, הדבר פחות משמעותי. לדוגמה: פעילות אירובית המאופיינת באימפקט (ניתוק של כף הרגל מהקרקע) או זו שהנה ללא אימפקט. לדוגמה: ריצה בהשוואה לרכיבה על אופנים או שחייה. סביר להניח שההבדלים בין המתאמן הסובל מעודף משקל בפעילות בה יש אימפקט לעומת פעילויות אחרות בהן אין את האימפקט, יהיו גדולים יותר. זאת מכיוון שבריצה, לצורך העניין, יש ניתוק תמידי של כף רגל אחת מהקרקע והעומס המופעל על מערכות שלד-שריר והתנגדות לכוח הכבידה גדולים יותר לעומת ענפי ספורט שונים בהם הדבר לא כך. אזי גם המאמץ הנדרש נמוך יותר באופן משמעותי. כך שעודף משקל עלול להשפיע יותר לשלילה בפעילויות בהן יש אימפקט לעומת אלו שלא.

3. מסת שריר – אצל חלק מאותם מתאמנים הסובלים מעודף משקל/אחוזי שומן גבוהים גם מסת השריר גבוהה. ייתכן שהנה גבוהה משמעותית יותר מאשר אצל אלה הרזים (מבנה גוף אקטומורפי). כך שבחלק מסוגי פעילויות הספורט, עממי או אף – תחרותי ייתכן שהדבר בכלל יהווה יתרון. לדוגמה, בתפקידים מסוימים במשחק הכדורסל, פוטבול אמריקאי, חלק מאומניות לחימה ייתכן ועוד. אם כך, מסת שריר גדולה במיוחד למרות משקל גוף גבוה מהמומלץ, לאותו מתאמן הדבר עשוי להיות דווקא יתרון ולא חיסרון.

4. גנטיקה המתאימה במיוחד לסוג הספורט – הצלחה בענף ספורט מסוים תחרותי או חובבני, כמובן שלמבנה הגוף השפעה רבה. גובה, טיפוס הגוף, מורפולוגיה גופנית (סיבי שריר לבנים אנאירוביים לעומת סיבי שריר אדומים – אירוביים) – מהווים יתרון רב בסוגי ספורט עממי ותחרותי כאחד. נציין שההבדלים גדולים יותר ככל שרמת המתאמן גבוהה יותר בהתאמה. לכן, ההבדל בין רץ 10 ק"מ באופן עממי הנו קטן משמעותית לעומת רץ אולימפי. אזי למבנה הגוף ותכונות נוספות יתרון רב ומהותי. כך ייתכן, שאותם אלה עם עודף משקל ואחוזי שומן גבוהים מהממוצע שהנם עם נתונים גנטיים מצוינים להצלחה בספורט מסוים (כגון: שחייה, פוטבול, רכיבה על אופניים ועוד).

5. אישיות המתאמן ואיכות האימון – ללא ספק משתנים חשובים ומהותיים. כאן גם ניתן לציין את הפתגם המפורסם שנכון לכל עת: "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים". קרי, יש כאלה שיכולים להיות ספורטאים באולימפיאדה הבאה, או אולי אותו שחקן כדורסל שעשוי להיות בדראפט הבא של ה- NBA אך הדבר לא יקרה בגלגול הזה בוודאות כי אישיותו לא מתאימה כלל על מנת להשיג תוצאות כאלו ולהיות מצטיין ברמה ארצית ואף – בינלאומית. כך, שייתכן שאותו אחד עם אישיות מתאימה אך עם עודף משקל ואחוזי שומן גבוהים, מתאמן באופן איכותי, מקפיד על כל מה שנדרש וכדומה ומגיע בשל כך לתוצאות יוצאות דופן. משמעותית לעומת אחד אחר שהנו בעל פוטנציאל גדול הרבה יותר אך לא ניחן באישיות המתאימה לכך.

6. התפריט התזונתי והקשר לשיפור יכולת ספורטיבית – לתזונה השפעה רבה במיוחד על שיפור יכולות ספורטיביות. גם כאן, ייתכן שאותו מתאמן הסובל ממשקל עודף נזון מתפריט שעשיר במיוחד בחלבון ובשל כך הנו מעלה מסת שריר באופן משמעותי ומשפר יכולת ספורטיבית אנאירובית . וזאת לעומת מתאמן אחר שהנו בעל משקל תקין ואף מבנה גוף מצוין שאינו מקפיד על תפריט תזונתי לרבות צריכת חלבון מספקת ולכן גם יכולותיו הספורטיביות לוקות בחסר.

7. גובה המתאמן – זאת בהתאמה לסוג הפעילות הגופנית /ספורט המבוצעים. בחלק מהם גובה עשוי להיות יתרון (למשל: כדורסל, כדורעף, שחייה וכדומה). כך, שלמרות עודף המשקל הגבוה באופן יחסי, גובה המתאמן/ספורטאי מקנה לו יתרון לעומת מתאמנים/ספורטאים אחרים.

8. יכולת התאקלמות טובה יותר לחום/קור וביצוע אימונים במקרים אלה באופן אפקטיבי – בתנאים לא רגילים של חום/קור היכולות הגופניות יורדות. זאת מסיבות לא מעטות (נתייחס אליהן בפעם אחרת). מתאמן/ספורטאי שמורגל בחום/קור ומבצע אימונים ותהליכי הסתגלות מושכלים ומותאמים, ישפר את יכולותיו הגופניות באופן משמעותי לעומת אחר, שייתכן שהנו בעל משקל תקין ופוטנציאל גנטי מצוין, אך לא מורגל ולא מתאמן באופן מקצועי ומובנה. כך שללא ספק יהיה במקרה זה יתרון לאותו מתאמן כבד משקל שמורגל בתנאי אימון לא רגילים מבחינת טמפרטורה.

9. טכניקת ביצוע הפעילות הספורטיבית – ההבדלים באופן ביצוע משימות גופניות שונות מבחינת הטכניקה והקואורדינציה הנדרשת גדולים במיוחד. לכך השלכות גם על תוצאות ספורטיביות. כמובן, שהדבר משמעותי באותם ענפי ספורט או סוגי אימונים בהם יש צורך בטכניקה מורכבת. כך שעודף משקל לא בהכרח יהווה חיסרון אצל מתאמן מסוים שייתכן שמבצע את התרגילים והאימונים השונים מצוין וכך גם משפר יכולות גופניות באופן משמעותי הרבה יותר לעומת חברו שהנו אמנם שרירי, בעל אחוזי שומן נמוכים אך בעל טכניקה גרועה במיוחד.

10. תכנית האימון אפקטיבית במיוחד – לתוכנית האימון השפעה רבה על התוצאות. אימון ללא תכנון המבוצע באופן ספוראדי, ייתכן שלא רק יהיה קשור לאי התקדמות, אלא אף למצב שכיח של רגרסיה (ירידה ברמת האימון), עלייה במשקל ואחוזי השומן בשל הוצאה קלורית נמוכה יותר והזנחה של הפן התזונתי ועוד. לכן, גם כאן, יתכנו מקרים שאותו מתאמן כבד משקל ואחוזי שומן מתאמן באדיקות עם תוכניות מקצועיות ומסודרות ולכן משתפר בהתאמה. זאת, לעומת אחרים שלא נוהגים כך ולכן משתפרים באופן איטי במיוחד אם בכלל.

11. שיפור ה-Vo2max (צריכת חמצן מירבית) – לכך השפעה רבה על היכולת האירובית. כאן, מפתיע ללא ספק, ניתן למצוא את אותם אלה שמתאמנים, שלמרות שהנם בעודף משקל ואחוזי שומן גבוהים רמת ה-Vo2max גבוהה, משמעותית לעומת האחרים שרזים ואף – מזומורפים.

12. מידת אימוץ אורח חיים ספורטיבי – עולם שלם הכול: אימונים בהיקף ואיכות מתאימים, שינה, תזונה, לחץ נפשי נמוך באופן יחסי ועוד. קיימים הבדלים רבים בין מתאמנים השונים ויתרון, כמובן, לאלה המקפידים על אורח חיים ספורטיבי במהלך הקריירה הספורטיבית שלהם ברמות השונות.

13. ציוד ברמה טובה ומותאם לסוג הפעילות הגופנית – שימוש בציוד מותאם קשור במקרים לא מעטים לשיפור יכולות ספורטיביות. כך שייתכן שאותו מתאמן/ת מקפידים על שימוש בציוד ספורט איכותי שתורם גם לנוחות בביצוע (לדוגמה נעלי ריצה מקצועיות, אופניים, ביגוד מתאים לעונות חמות/קרות בעונה ועוד). מה שעשוי להביא להבדלים ניכרים מבחינת יכולות ספורטיביות בין מתאמנים.

14. אימון בקבוצה או עצמאית – לקבוצה כוח רב במיוחד. אזי, באימוני קבוצה (לדוגמה, שחייה, ריצה, קרוספיט ועוד) ההערכה הנה שמבצעים גם אימוני איכות שלא מבצעים, בהכרח, באימונים הנעשים באופן עצמאי. לכן, אותו מתאמן/ת בעודף משקל ואחוזי שומן המתאמן קבוע בקבוצה עשויים להיות בכושר גופני גבוה מהותית יותר לעומת אחרים שהנם מתאמנים באופן יחידני, ללא תוכנית מסודרת, ללא הקפדה יתרה על עקרונות האימון (כגון: עומס יסף-פיצוי יסף, הדרגתיות, גיוון וכדומה).

לסיכום, עודף משקל ואחוזי שומן גבוהים למרות שמדובר ללא ספק במצב שלילי בכלל ואצל אלה העוסקים בפעילות ספורטיבית – בפרט, בחלק מהמקרים ייתכן שמדובר במתאמנים שהנם ברמה גבוהה משמעותית לעומת אלה בעלי המשקל התקין או אף – בעלי מבנה גוף שרירי. נציין שמומלץ להקפיד על משקל גוף ואחוזי שומן מותאמים לפי גיל, מין, סוג הפעילות הגופנית או הספורט גם מסיבות אחרות ולא רק יכולות ספורטיביות כגון: הפחתת סיכון לפציעות, נוחות וקלות רבה יותר בביצוע פעילות ספורטיבית (במיוחד זו או אימפקט), שיפור האסתטיקה הגופנית הכללית ועוד.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט