בסרטו הבלתי נשכח של קוונטין טרנטינו, "להרוג את ביל", זכורה במיוחד הסצנה בה הכוכבת הראשית, אומה תורמן, מובאת לקבורה (בארון קבורה) באדמה בעודה בחיים. רגע לפני איבוד סופי של החמצן בתוך הארון ותחילתה של גסיסה, היא מצליחה להיחלץ. אחד הנמשלים של קטע חזק ודרמטי זה בסרט הנו גם הכותרת של הכתבה הזו, שאומרת שזה שלאנשים יש נשימה ודופק אינו אומר שהם ממש חיים. במאמר זה נתייחס במיוחד לאיכות החיים במעגלי החיים ככלל ואחרי גיל 40 בפרט.

איך מגיעים להרמוניה ולאיכות חיים גבוהה יותר? | צילום: pixabay

מהעשור הרביעי לחיים חלה רגרסיה ביכולות הגופניות (יותר מאשר מהעשורים המוקדמים יותר) ובמרבית מערכות הגוף הקיימות: שלד-שריר, עור, מוח, קרדיווסקולרית ועוד. זאת במקביל לשינויים גם בתחומים אחרים הקשורים לאיכות החיים:  התחום החברתי, פסיכולוגי, כלכלי ועוד. למרות שמדובר כל העת על כך שהקפדה על ביצוע אימונים על בסיס קבוע ותפריט תזונתי מוקפד חשובים ואף חיוניים לבני האדם, גם כאשר הללו מתקיימים, לא בהכרח מובטחת איכות חיים טובה יותר.

לא מספיק "להצטיין" או להתמקד באחד התחומים הקשורים לאורח חיים, יש צורך בסנכרון ושאיפה להגעה להרמוניה ביניהם על מנת להשיג את התוצאות המצופות בהם אכן נחווית איכות חיים טובה וגבוהה. הגעה להרמוניה אינה דבר של מה בכך, לאור תהליך ההזדקנות הטבעית. בהמשך המאמר נתייחס למצבים בהם ישנו איום של ממש על איכות החיים:

1. הרעה במצב הבריאותי: תהליך ההזדקנות מלווה, במרבית המקרים, גם בירידה במצב הבריאותי. לעתים כתוצאה של מחלה או טראומה או תהליך טבעי' ולעתים גם בשל התנהלות שלוקה בחסר מבחינת אימוץ אורח חיים בריא (לרבות הנדבכים העיקריים שהדבר כולל). לכך השלכות מהותיות על איכות החיים. לדוגמה ניתן להביא את רונן (שם בדוי – המקרה אמיתי לחלוטין) שהנו בן 43' סובל מעודף משקל כל חייו ולפני כשנה לקה בסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) ואיכות חייו השתנתה לרעה מקצה אל הקצה. נוטל תרופות על בסיס קבוע, חסר מנוחה, מתקשה לישון בלילות, עשה שינוי בעל כורחו בתפריט התזונתי תוך ויתור על הנאות חיים רבות שאפיינו את התפריט היומי שלו לפני שלקה בסוכרת ועוד. לא קל. בנוסף חשוב לציין שמחלות נוירולוגיות קשורות במיוחד לירידה באיכות החיים. אזי מדובר על מחלות כמו: פרקינסון, ALS, טרשת נפוצה, אלצהיימר, פיברומיאגליה ועוד. מחלות אלו קשורות מאוד לירידה באיכות החיים וככל שהמצב מחמיר, כך גם חלה ירידה באיכות החיים.
2. ירידה ברמת הליבידו ו/או א- מיניות: לאחר גיל 40, כחלק מתהליך טבעי חל שינוי לרעה ברמת הורמוני המין. לכך השלכות על תפקוד מיני, תופעת הא- מיניות (השכיחה במיוחד) בגילאים מבוגרים, תדירות קיום יחסי מין שיורדת במיוחד ועוד.
   

   יש הרבה סיבות לקשיי תפקוד ביומיום | צילום: pixabay

3. קושי בתפקוד יומיומי והרגשת דכדוך כללית: המקור לקשיים יכול לשקף חוסר איזון הורמונלי, ירידה בתפקוד מערכות גוף שונות (לרבות של שלד-שריר), מצב רוח שמשתנה (בשל שינויים במצבים בחיים כמו: גירושים, פיטורים מהעבודה, אוברדרפט רציני בבנק, בעיות שונות עם הילדים או בני משפחה אחרים ועוד) ועוד.
4. כושר גופני ירוד: לכך השלכות מהותיות על איכות החיים. כשמדובר על כושר גופני' מדובר למעשה על יכולות גופניות. לירידה בכושר הגופני השפעה קרדינלית-עיקרית על איכות חייו של האדם. לדוגמה: אי יכולת לרוץ אחרי תינוק או ילד קטן בעת משחק עמו, קושי לבצע תנועות יומיומיות פשוטות כמו: קימה משכיבה לעמידה, עלייה וירידה במדרגות, קיום יחסי מין ללא הפסקה תוך כדי בשל דופק שעלה לרמות גבוהות מדי ועוד. חשוב לציין שכושר גופני לא ניתן לשמר כלל ויש צורך לשפרו על בסיס קבוע בכל מעגלי החיים, עד כדי כך שכבר אחרי 4 ימים ללא ביצוע פעילות אירובית תחול נסיגה ביכולת הגופנית שהושגה.
5. שינוי מהותי גופני אסתטי: למרבה הצער, ללא ביצוע פעילות גופנית מותאמת במרבית מעגלי החיים השונים, צפויה גם ירידה של ההופעה האסתטית של האדם. זאת בשל עלייה אפשרית של אחוז השומן, ירידה במסת השריר, בטונוס (מתח) שריר, שינויים ביציבה (בתלות בגיל ובגורמים אחרים), ירידה בוויטליות היומיומית ועוד.
6. שינוי לרעה מבחינה כלכלית וירידה באיכות החיים בשל כך: קשה להאמין איזו השלכה יש להיבט הכלכלי על איכות החיים. בשנים האחרונות אפילו טייקונים מפורסמים ביותר בישראל ירדו מנכסיהם עד כדי פשיטת רגל או כליאה בכלא… לכך השלכות מהותיות על איכות החיים, כמובן, מכיוון שייתכנו מקרים שבהם יש צורך לשלם חובות כל החיים. שינויים אלה עשויים להתרחש אצל כל אחד וכמובן איכות החיים מושפעת מכך בהתאמה.
7. פשרות בבחירה של בני זוג מסיבות שונות: קשה להאמין איזה רמת פשרות קיימת בתחומים שונים במקרים של: השמנה משמעותית, הרעה גדולה של האסתטיקה החיצונית (בשל הגיל או מסיבות אחרות), ירידה מהותית בנכסים ועוד. לכך עלולות להיות השלכות על בחירה של בן הזוג ובהחלט מדובר, במקרים לא מעטים, על פשרות מסוגים שונים. אציין אנקדוטה קטנה: בתהליך כתיבת הספר "במשקל הנכון" (הוציאו לאור: הח"מ ופרופסור דרור שגיא), ראיינתי 8 אנשים הסובלים מעודף משקל ואחוזי שומן גבוהים במיוחד. אחת הטענות שחזרו על עצמן באופן קבוע הייתה נושא הפשרות בחייהם, ונושא בן הזוג עלה כמעט תמיד בין המקומות הראשונים.
8. היעדר חברים ומשפחה תומכת: לכך השלכות לכל אדם. על פי אדלר, האדם הוא יצור חברתי ולא ניתן להבין אותו ואת מניעיו בלי לקחת בחשבון את הפן החברתי שבו' ובלי מימוש של הפן הזה יקשה עליו להגיע להגשמה עצמית וסיפוק עמוק מחייו. הראיה שלו סובייקטיבית, הוא רואה את המציאות דרך הפילטר של תפיסת המציאות שלו שגורמת לפרשנות שונה למצבים נתונים מאדם לאדם (מתוך ויקיפדיה). לכן, גם לחברה השפעה משמעותית על איכות החיים. בדידות הנה אחד הדברים העצובים הקשורים לחייו של האדם ומשפיעים מאוד על איכות החיים.
9. שימוש ותלות בנטילת תרופות מסוגים שונים וההשלכות מכך: לנטילת תרופות מסוגים שונים יש השלכות גם על איכות החיים. יש צורך להקפיד על כך מדי יום ביומו (בדרך כלל), מינוני תרופות וסוגים צפויים להשתנות בשל עלייה בגיל, מצב בריאותי ועוד. בנוסף, בחלק מהמקרים עלות התרופות גם לא זולה.
10. אי מימוש השלבים המודולריים המפורסמים על פי אברהם מסלאו (פסיכולוג חברתי) וההשלכות מכך: השלכות על איכות החיים של האדם מכיוון שכל שלב בפרמידה נשען ותלוי למעשה בזה שמתחתיו.

לאחר שבחנו את המצבים בהם קיים איום על איכות החיים והם אכן תואמים את האימרה: "זה שיש לך דופק והנך נושם לא אומר שאתה חי" נתייחס לפן האופטימי: מה באמת מאפשר לחיות בכל גיל וגם כאשר אותות הגיל נותנים סימניהם? כפי שכתבו בעבר' ההנאה היא בבסיס כל הנעה, גם כאשר חווים קושי חשוב לשמור על אופטימיות ולמצוא את רגעי ההנאה, אם מוצאים הנאה בכל פעילות ודברים נעשים בחיוך, כל קושי נתפס כקל יותר.

שמירה על איזון – חשוב לשלב גם את הרוגע ואת המנוחה לאחר כל קושי ומאמץ' ממש לייצר מנוחה אקטיבית ויזומה. חשוב למצוא עניין ואתגרים חדשים/ לא בכדי כמות הסטודנטים המבוגרים עולה משנה לשנה, מה עוד שמחקרים אחרונים הראו שיצירתיות וחדשנות משמרת את התפקודים המוחיים. שהיה בחוץ, שאיפת אוויר נקי וחשיפה לשמש במידה (גם בשביל ויטמין D ), מציאת הטוב והאפשרי בכל קושי טובה לנפש אך לא מעט גם לגוף. לראיה – איכות החיים של היוגיסטים היא מן הגבוהות בלא תלות במיקום או במצב כלכלי.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | ייעוץ מקצועי, הכשרות וספרות מקצועית בתחום אורח חיים בריא וספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט