לא רבים יודעים, אבל מול חופי אשדוד היפים שוכנת דרך קבע אוכלוסייה מרשימה של דולפין מהמין דולפין מצוי. רוב השחיינים בהחלט עדיין לא יודעים את זה, כי היצורים הימיים המצויים שביקרו אותנו במשחה אשדוד לא היו דולפינים לצערנו הרב.
לכתבות נוספות בנושא:
לטורים הקודמים של נעה כפרי
גלריית התמונות של צלם שוונג ארז ארטנשטיין מהמשחה
לחצו כאן לסיכום משחה "דולפין" אשדוד 2024
אם טריאתלון אשקלון זכה לכינוי "טריאתלון אצ'קלונה" בפני החבר'ה, לא נותר לי אלא לכנות את משחה הדולפין, משחה המדוזות. הן הגיעו לציין יחד איתנו את חג המים מכל הגוונים ומכל המינים: חומות, לבנות פנינה ואף כחולות מבהיקות – כולן בלי יוצאת מן הכלל הגיעו לשחות איתנו בחוף הקשתות ביום שלישי, ערב חג שבועות, 2024.
לא מובן מאליו בימים טרופים אלו שאפשר להתנתק לרגע, כלומר לשעה פלוס, ולהתכנס לשחייה רגועה בים. רגועה, כלומר עד המעבר בתוך להקת מדוזות ששוחה בכיוון ההפוך, כך שהמהירות הנגדית לא מייצרת אופציית הימלטות. אבל אני יצאתי בזול, לעומת יאיר יובל, חבר קבוצת הסוהו, שיצא עם קעקוע מדוזה מפואר מהתנגשות חזיתית שכזו. זהו המשחה הגדול ביותר שהיה באשדוד עד כה, לדבריי קריין האירוע גיא דר, שהגיע לאירוע החגיגי גם כדי לחגוג יום הולדת באותו היום, וקיבל עוגות גבינה על פי מסורת החג.
נרשמתי למשחה בסיום טרק גשום בג'ונגל בפאיי, בצפון תאילנד, שם נפשתי את סיום חופשת הלידה שלי יחד עם פעוט בן חמישה חודשים. אחרי כמעט חודשיים ללא שחייה, מצאתי לנכון להירשם למקצה לשני קילומטרים, להתחיל בצורה רגועה לחזור לכושר ולהיכנס לעניינים.
פרט קטן: שכחתי עם מי יש לי עסק, רגועה ומתונה זה לא פה – חפשו בטור אחר בשוונג. מפה לשם – בבוקר המשחה שיניתי את הרשמתי וזינקתי יחד עם שחייני הארבעה קילומטרים, בתקווה שאצליח למצוא את החוף בסיום… ניערתי את האבק מבגד הים ומשקפת ה-ORCA לראשי ויצאתי לדרך.
נעה כפרי (מימין) צילום: צלמי שוונג
תחזית הים הבטיחה ים חמים ונעים של יוני עם גלים של כ-50-60 ס"מ ורוחות זניחות של כ-4 קמ"ש. הגלים היו צפויים לעלות מעט בהמשך, ככל שיתארך היום, כך שהשחיינים האיטיים ושחייני המקצה העממי זכו לפינוק ושתיית מירב מי מלח.
הזינוק של כל המקצה לארבעה קילומטרים יחדיו גרם למכונת כביסה משובחת עד המצוף הראשון, כ-200 מטר. גלי חוף גבוהים וזרמים חזקים לא הקלו על המאורע. קיבלתי בעיטה למשקפת, מרפק לצלעות וגרפתי אחורה הרבה רגליים במקום מים. אחרי המצוף נשרתי לאיטי אחורה, או שהמהירים פתחו קדימה, תלוי איך אתם מסתכלים על זה. כך שאחרי כקילומטר שחייה (ותודה לשעון ה-GARMIN 965 שרוטט כל 500 מטר ונותן לי מושג כמה התקדמתי), מצאתי את עצמי איטית מדי מכדי לשבת על דבוקת השחיינים האמיתיים מקדימה, אך מהירה מדי בשביל הדבוקה האיטית של הטריאתלטים מאחוריי
.
אני כמובן מכפישה ללא ידיעה מה טיב השחיינים ששחו מאחורי, אבל לקח להם כ-500 מטר לסגור את הפער, במהלכם שחיתי לבד בלי רגליים לשבת עליהם. המדוזות הבינו לליבי וליוו אותי ליווי צמוד לאורך כל הצלע הארוכה ביותר, כדי שלא אשחה לבד חס וחלילה. שולחות חיצי ארס מזדמנים להמסטרינג השמאלי שלי, ואז גם לימיני. מזל שאני טריאתלטית וכבר ככה הרגליים הן קישוט בענף השחייה, לא?
היציאה אל החוף ארכה נצח, בצעד תימני עם גלים שנושאים מזרחה לכיוון החול הנכסף, וזרמים חזקים שמחזירים את השחיינים מערבה בדיוק לאותה נקודה בשארית כוחותיהם. סיוט קטן. מארגני המשחה צ'יפרו אותנו בעוד כ-300 מטר שחייה, כמו גם את שחייני המקצה לשני קילומטרים. כנראה פיצוי על שנה שעברה אז המשחה היה קצר מדי. תודה! מעריכים!
נעה כפרי (מימין) צילום: צלמי שוונג
מלבד הדוג-לג הזה שגרם לנו לשחות עוד כמה דקות, הארגון היה כמעט מושלם. שירת התקווה לפני הזינוק, בקבוקי מים שחיכו בסיום, מירב קיאקים שניקדו את ההקפה ומנעו סטיות מהמשחה, מדידת זמנים, שער סיום עם שטיח אדום וקונוסים, גופיות זית וארטיקים לסיום, צלם מקצועי עם תמונות שוות וטקס שהוקדם בצורה גמישה לבקשת הקהל. אם לא היה איחור של כחמש דקות בזינוק, הייתי מכתירה את הארגון כמושלם.
רשימת הזוכים מפורטת כאן למטה, בראשם טל יהודה הצעיר בן ה-19, שזה הניצחון הראשון שלו. נתראה במשחים הבאים אחרי החופש הגדול:
משחה חדרה ע"ש יצחק (כושי) עפגין – בספטמבר
משחה פורט2פורט – באוקטובר
משחה עמק חפר – בנובמבר
משחה תנינים לזכרם של נירי ועמירם ורד – טרם נקבע
הזוכים במקצים השונים
ארבעה קילומטרים גברים:
1. טל יהודה, 53:24
2. דניאל קציר, 55:03
3. יעקב טומרקין, 1:00:42
ארבעה קילומטרים נשים:
1. כנרת נתן, 1:07:39
2. מאיה מנדל, 1:08:17
3. תמר שושן 1:09:44
שני קילומטרים גברים:
1. תמיר רומם, 29:27
2. מיכאל כץ, 31:30
3. אוראל שטיינברג, 31:32
שני קילומטרים נשים:
1. נועה קמינסקי, 34:22
2. אלין רטנר, 35:59
3. עופרי קמר, 36:20
