הסטטיסטיקה מדברת על כך ש-40% מכאבי החזה נובעים ממתיחה או דלקת בשרירים המקומיים באזור החזה וכלוב הצלעות, אשר מצויים בין הצלעות ושמם השרירים הבין צלעיים או ה Intercostal muscles.

רקע ואנטומיה:

השרירים הבין צלעיים בנויים מ-3 שכבות שמהוות את התווך השרירי בין צלע לצלע ותפקידם לסייע בשלבי הנשימה – הכנסת והוצאת האוויר. פציעה או מתיחה של השרירים הבין צלעיים משתנה לפי מנגנון ועוצמת החבלה. מתיחה של השרירים הבין צלעיים מובילה לכאבי חזה, כאבים באזור הגב העליון ומשפיעה על תבנית ואיכות הנשימה. מטופל עם מתיחה שכזו לרוב יראה תמונה קלינית של נשימה שטחית וקצרה עקב הכאב. לרוב מתיחה זו תערב 2 או יותר מבין השרירים הבין צלעיים באזור הכאוב (Morrison et al. , 2020).

מנגנון הפציעה:

מתיחה ודלקת בשרירים הבן צלעיים לא מתרחשת לרוב על רקע פעילויות יומיומיות, אלא עקב חולשה, עומס יתר על השרירים הללו, פעילות גופנית מאומצת מאוד, פעילות המלווה ברוטציות רבות ומהירות של כלוב הצלעות או על רקע חבלה כמו נפילה, תאונת דרכים וכדומה (Gregory et al. , 2002).

חבלה ישירה: חבלה על רקע נפילה, תאונת דרכים בה ההגה או קדמת הרכב נתקעים באזור כלוב הצלעות ויכולים להוביל לחבלה בו או כל רקע פעילות ספורטיבית – בין אם חבלה ישירה של שחקן בשחקן או פעילות נמרצת מאוד שהובילה להתכווצות של שרירים באזור לרבות הבין צלעיים.

רוטציה וסיבוב של כלוב הצלעות: שכיח מאוד בפעילויות ספורטיביות עם כדור כמו כדורגל, כדורעף או כדורסל ובענפים ללא כדור כמו ריקוד בהם יש דרישה לרוטציה של עמוד השדרה הטוראקלי (באזור החזה) ומכאן תנועה של הצלעות בינם לבין עצמם במישורי תנועה פחות רגילים – דבר שמהווה גורם תורם משמעותי להיווצרות מתיחה בשרירים המקומיים. הדבר כמובן יתרחש גם בפעילויות לא ספורטיביות כמו הרמת משא כבד בטכניקה לא מיטבית  עם כפיפה ורוטציה.

תנועות קיצוניות: הרמת זרועות מעלה ואחורה בצורה בליסטית ופחות נשלטת, בנוסף לביצוע תרגילים של משיכה או דחיפה בזויות מאתגרות ו/או במשקלים גבוהים יכולים לעורר צורך ייצוב גבוה באזור מרכז הגוף אשר בשלוב עם תבנית נשימה לא אידאלית – עלול להוביל למתיחה ודלקת בשרירים הבין צלעיים (Tran et al. , 2017).

גורמי סיכון:

מתוך הבנה של מנגנון הפציעה השכיח במתיחה בשרירים הבין צלעיים, עולים גורמי הסיכון השכיחים להיווצרות התופעה הזו, ובהם: פעילות בעלת אופי יותר אינטנסיבי, בדגש על כזה המשלב רוטציות של עמוד השדרה – פעולה אשר מחייבת ייצוב ושליטה בכלוב הצלעות ולמעשה מאתגרת את השרירים הבין צלעיים בצורה בה הם לא מורגלים בפעילויות היומיום.

בנוסף יש לציין פעילות גופנית בה יש ריבוי של תנועת זרועות ופלג גוף עליון היוצרות עומס על אזור כלוב הצלעות ומעלות את דרישת העבודה מהשרירים הבין צלעיים במקום, כמו גם ענפי ספורט ופעילויות המערבות הרבה מגע וחבלות חוזרות באזור החזה, כלוב הצלעות והגב העליון.

מתיחה של השרירים הבין צלעיים – מה נראה בפועל?

התסמינים של מתיחה מקומית בשרירים הבין צלעיים יקבעו לפי חומרת המתיחה שתיווצר ולפי מנגנון הפציעה המקומי.

• צורת הופעה אחת היא כאב חד ופתאומי באזור כלוב הצלעות או אזור החזה (קדמת הגב העליון למעשה) בגלל חבלה ישירה או מכה לאזור החזה או עלייה חדה באינטנסיביות האימונים הגופניים המבוצעים.
• צורת הופעה נוספת היא תגובה של השרירים הבין צלעיים בכיווץ מגננתי. הדבר יקרה כתגובה לפציעה, חבלה, חוסר איזון שרירי מקומי שיסתיים בנוקשות וכאב מקומי כמו גם מגבלה בטווח תנועה באזור.

הכאב בדרך כלל יחריף בצורה הדרגתית בטווח של ימים בודדים, בהנחה שהשרירים עדיין בכיווץ ותחת עומס – מצב שלמעשה לא מאפשר החלמה והפחתה בכאב תופעה זו שכיחה בשגרה של ספורט ופעילות גופנית שהמנוחה לא מספקת ולא מאפשרת החלמה שרירית מלאה.

בגלל מיקומם האנטומי של השרירים הבין צלעיים בתוך כלוב הצלעות העוטף את הריאות, תבנית הנשימה וקיבולת הכנסת האוויר שלנו תושפע באופן ישיר ממתיחה שרירית שכזו. הכאב שמתיחה שרירית זו תיצור – יוביל לשינוי בתבנית הנשימה בצורת הופעת נשימה הרבה יותר שטחית ורדודה מתוך רצון להימנע מכאב. נשימה לא איכותית שכזו מובילה להפחתה בחימצון הכללי ואף לעייפות וחולשה כללית. השרירים הבין צלעיים המורבים יהיו רגישים למגע ומישוש, ועם חלוף הזמן תיווצר רגישות גם בשרירים נוספים לרבות שרירים גדולים כמו שרירי החזה והגב.

במקרים מסוימים המתיחה השרירית תוביל להופעת סממני דלקת ברורים, כמו נפיחות מקומית ואף אדמומיות. זאת בנוסף לסממנן שכבר ציינו – כאב. לעיתים נדירות בעת היווצרות דלקת מקומית בשריר בין צלעי – הדלקת מובילה לנפיחות רבה שמתבטאת בשטף דם מקומי סמוך לצלע (O'Neal et al , 2008).

הכאב על רקע פגיעה שרירית באזור ספציפי זה יכול להתגבר בעת פעולות המאמצות את השרירים הבין צלעיים, כמו שיעול, עיטוש, פיהוק  או נשימות עמוקות.

אמצעי אבחון ודימות:

אמצעי דימות שונים כמו צילום רנטגן או MRI, אינם נחוצים לאבחון מתיחה בשרירים הבין צלעיים, אך ניתן להשתמש בהדמיות שכאלה לשלילה של שבר בצלעות, נזק לאבר פנימי וכדומה. האבחון יתנהל על פי ההיסטוריה הרפואית של המטופל והבדיקות שהמטופל יעבור, כדי להבין האם הייתה טראומה (נפילה, תאונה וכדומה), האם הכאב המקומי הוא על רקע הפעילות הגופנית של המטופל או תפקודי היומיום שלו. בנוסף האורתופד או הפיזיותרפיסט שיבדקו את המקום, יתרשמו מרגישות מקומית למישוש ומגע, האם ישנה נפיחות מקומית כמו גם האם ישנה מגבלה תנועתית ביכולת להניע את כלוב הצלעות והגו ולבצע תנועות עם הגפיים העליונות. על פי ההתרשמות מיכולות פונקציונאליות נוספות – תיבנה תוכנית טיפולית/שיקומית ראשונית במקביל לטיפול הסימפטומטי והמנואלי שיינתנו על ידי האורתופד.ית והפיזיותרפיסט.ית – כל אחד בחלק המקצועי שלו.

כאבים באזור החזה הם לא תמיד עדות להתקף לב, ובסבירות גבוהה כאב באזור זה יהיה מתיחה בשרירים הבין צלעיים | צילום: shutterstock

אבחנות מבדלות:

הכאב המקומי שנוצר על רקע מתיחה או דלקת בשרירים הבין צלעיים, כפי שמפורט בכתבה זו – יכול להיווצר גם מסיבות נוספות. כך למשל הכאב יכול לנבוע משרירי זוקפי הגו העליון השטחיים והמקומיים, אם כי האזור החזי (הטוראקלי) של עמוד השדרה הינו נוקשה ולא תנועתית באופן יחסי, ולכן הסיכוי לכך יחסית נמוך. סיבה יותר שכיחה לכאב גב עליון לרוב קשורה למנחי יציבה שפופה לאורך הרבה זמן, והכאב במקרה שכזה מתואר ככאב חד ובוער, אשר "מטייל" לעתיים לאזור חגורת הכתפיים והצוואר התחתון ומגיע בצורת גלים (בא והולך). כאב על רקע מתיחה של השרירים הבין צלעיים, לעומת זאת, נובע מחבלה כלשהי או עומס יתר מקומי והכאב קל למיקוד על ידי המטופל. יכולת ההצבעה הזו של המטופל על מיקום הכאב המדויק בעת מתיחה בשרירים הבין צלעיים מבדילה זאת מכאב על רקע תפקוד פנימי ירוד, כמו בעיה ריאתית כלשהי שלוב הכאב בה יהיה מפשוט ולא ממוקד וכזה שניתן להצביע עליו (Morrison et al. , 2020).

טיפול:

ההחלמה תלויה, כמובן, בחומרת המתיחה השרירית והנזק שנוצר לאותם שרירים בין צלעיים. ההחלמה יכולה להימשך ממספר ימים ועד חודשיים במרבית המקרים. הטיפול הראשוני יהיה טיפול תומך קונבנציואלי, שיכלול מנוחה והורדת עומס למספר ימים, הדרכה לתמיכה בעת פעולות של נשימה מאומצת כמו למשל לאחוז כרית בעת שיעול א עיטוש להעלאת ייצוב מקומי ובכך להפחית כאב וקרח או מדיום קרור אחר במטרה של הורדת כאב ונפיחות (Tran et al. , 2017).

ברמת התרופות, בוודאי בשלב הראשוני והיותר אקוטי, רופא המשפחה או האורתופד ירשום תרופות נוגדות כאב ונוגדות דלקת. בנוסף לפי חומרת הכאבים ושיקול הדעת של הרופא – יינתנו גם תרופות להרפיית שרירים.

פיזיותרפיה תהווה את הטיפול העיקרי במתיחה בשרירים הבין צלעיים, כמו במתיחה שרירית במקומות אחרים בגוף. ברגע שהאלמנט הדלקתי ירד, הטיפול במסגרת הפיזיותרפיה יכלול עבודה על שיפור תפקוד, טווחי תנועה וניהול הכאב – כל זאת על ידי תרגילי חיזוק וייצוב מקומיים, מתיחות רלבנטיות, אמצעים להורדה וניהול כאב, כמו גירויים חשמליים, חבישות, טכניקות ידניות ועוד. הפיזיותרפיסט יבנה תוכנית מותאמת אישית ומדורגת מבחינת סרגל העומסים, תוך התחשבות בתבנית הנשימה והדגשה של נשימה סרעפתית תוך הקניית כלים לנשימה עם תמיכה להורדת כאב.

במסגרת ההתקדמות בטיפולי הפיזיותרפיה – יושם דגש על התקדמות ביכולות התנועתיות בדגש על תנועתיות כלוב הצלעות, עבודה בכל מישורי התנועה בטווחים מלאים לרבות כנגד התנגדות וכל זאת לשם חזרה לפעולות תפקודיות מלאות של היומיום והפעילות הספורטיבית הקיימת. ההתייחסות תהיה גם למאפיינים יציבתיים באם נמצא קשר בינם לתופעה , כמו למשל קמר גבי ניכר (היפר קיפוזה טוראקלית / חזית) על רקע ישיבה שפופה ממושכת, ותיקון והעלאת המודעות היציבתית של המטופל (Yoo et al. , 2017).

לסיכום:

כאבים באזור החזה הם לא תמיד עדות להתקף לב, ובסבירות גבוהה כאב באזור זה יהיה מתיחה בשרירים הבין צלעיים – עליה הרחבתי בכתבה זו. זיהוי פציעה זו ומתן מענה וטיפול הולם תוך חזרה מושכלת ומדורגת לשגרה באמצעות הפיזיותרפיה והטיפול הרפואי האורתופדי – לפי הצורך, יובילו ברוב המקרים לחזרה מלאה לשגרה – הן היומיות והן הספורטיבית ללא כאבים וללא מגבלות.

הכותב עופר צחר:  פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורטופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.