הפריחה של תחום אורח החיים הבריא מאופיינת בשנים האחרונות לא רק בעיסוק בספורט אלא גם ביותר מודעות בתחום התזונה והשימוש בתוספי תזונה למיניהם. כמו בכל תחום שהולך וגדל, מתפתחת תעשייה שלמה של מוצרים.
יש הרבה דברים בריאים, אבל אין קסמים. תוספי תזונה | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
למה אתם לוחצים חזק מדי באימונים ותחרויות?
האם הורים הם סוכני שינוי לאורח חיים בריא לילדיהם?
כיצד פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם לחץ?
וכמו בכל שוק גדל ומתפתח, כאשר הפן הכלכלי הופך דומיננטי חל גידול משמעותי במספר אנשי המקצוע בתחום: מטפלים מסוגים שונים, מאמנים מנטליים, יועצי ו'מומחי" תזונה (ותוספי תזונה) רבים. מדובר על אלפים רבים שלא עברו תהליך לימוד והכשרה המוכר על ידי רשויות המדינה כגון משרד הבריאות, חינוך, הספורט וכדומה.
חשוב לציין שלא ניתן (ואף נכון) להכליל את כל העוסקים בתחום הייעוץ לסוגיו ושאינם בעלי תעודות מוכרות על ידי רשויות המדינה, אך המטרה כאן היא להאיר את תשומת הלב למקרים רבים בהם מוליכים אותם "יועצים" ו"מומחים" אנשים רבים ותמימים שולל.
הוצאה כספית מיותרת
זאת באמצעות מכירה של טיפולים ושיטות תזונה כאלו ואחרות שאין שום ביסוס מדעי להצלחתן, שימוש בתוספי תזונה או תרופות שעלולות לפגוע בבריאות של האדם ועוד. לא רק שהטיפול או הייעוץ לא תורם, אלא שמדובר בהוצאה כספית מיותרת מצד אחד (במרבית המקרים) ומצד שני במשהו שעלול להוות סיכון בריאותי. תלוי כמובן בסוג הטיפול, מצב בריאותו של האדם וכדומה. נציין גם שמה שטבעי, לא בהכרח מומלץ לכל אחד. או כפי שהתנסח אחד מאנשי המקצוע: "לא כל מה שטבעי הוא בהכרח טוב. טבעי גם יכול להזיק".
המצב מורכב עד כדי אבסורד, היות וכל אדם רשאי להחליט שהוא מוביל שיטת אימון מסוימת, שיטת טיפול נפשי או אף לייצר תוסף מזון ולשווקו. נכון לשנת 2019 יש אלפי מקרים בתחומים שונים המאופיינים בשיווק ומיתוג אגרסיביים לשם מכירת מוצר מסוים, או שמדובר על ייעוצים מסוגים שונים שלא תורמים לשיפור מצבו של האדם כגון: ירידה במשקל, שיפור מצב בריאותי, שיקום של פציעה וכדומה. בעקבות השכיחות הרבה של מקרים כאלה, הוקמה בפייסבוק קבוצה בניהול של תזונאים אשר מנסה להעלות מודעות ולהתייחס באופן מקצועי לכל מקרה בו נגרם נזק או לכל הפחות לא נמצאה תועלת.
הרצון העז לרדת במשקל עלול לגרום לפיתויים מיותרים | צילום: pixabay
על פניו הטיעונים שהועלו על ידינו (וכן גם על ידי אנשי מקצוע שונים) נשמעים הגיוניים ואפילו מובנים מאליהם, אך בכל זאת אלפי אנשים רוכשים על בסיס קבוע מוצרים ושירותים שיעילותם מוטלת בספק והשוק מוצף. כאן עולה שאלה מעניינת: "האם למצב סוציואקונומי והשכלה השפעה על קבלת החלטות לרכישת מוצרים/או שירותים בתחום אורח החיים הבריא?"
מבחינה כלכלית גרידא "שוק" יכול להתנהל כשיש היצע וביקוש וכמובן משאבים כספיים. מכאן ששוק התוספים והיועצים מתקיים ופורח כי יש ביקוש ויש מי שמוכן לשלם. ניתן להניח שהשוק פורח היות והרוכשים הם משכבה סוציואקונומית בעלת אמצעים (במרבית המקרים).
האם תרצו "לחיות לנצח"
ומה בדבר ההשכלה? האם ההשכלה משנה? כאן נחזור למאמר קודם שעסק בשאלה האם ספורטאים באמת יודעים לשמור על עצמם, ולתחושת האומניפוטנטיות ותחושת ההתעלות המלווה עיסוק ספורטיבי אינטנסיבי. לתחושות אלה נוסיף את השאיפה האנושית "לחיות לנצח" ו"לא להזדקן לעולם" ונקבל תמהיל רגשי, אשר מהווה קרקע פורייה לצמיחה של שווקים המספקים מוצרים ושירותים אשר יכולים לחזק תחושות אלה. כאשר התחושה הגופנית טובה, מצב הרוח מרומם, ישנה שאיפה אנושית בסיסית ומתבקשת להמשיך ולחוות את התחושות האלה, גם בשעות ובימים בהם אין עיסוק בספורט. לעתים קרובות מוצרים נלווים מבטיחים שזה יכול לקרות. לדוגמה, שימוש בתוסף מזון מסוים שבזכותו ייתכן שנרגיש עוצמתיים, רעננים, צעירים ומלאי כוחות. תוסף תזונה מסוים, יאפשר לכאורה להתאמן יותר, או אולי יספק תחושת קלילות ותמיכה "טיפולית" כזו או אחרת, ש"תחזק" את הראש והנפש כך שנוכל להתאמן עוד ועוד.
ואם נתייחס לדוגמה ספציפית נביא את המקרה של רננה (שם בדוי, המקרה אמיתי), בת 45, מנכ"לית של חברות מובילות במשק מזה שנים, משכילה וחריפה במיוחד ומעורה מאוד בתחומים רבים. רננה סובלת מעודף משקל (גובה 172 ס"מ, משקל 91 ק"ג ו- 49% שומן) מזה שנים ועושה מאמצים כבירים לשם הפחתת משקל ושיפור מצב אסתטי, אך לא בהצלחה מרובה ובטח לא כמו שהייתה רוצה. המעניין הוא שרננה פונה אל יועצים ו"מומחים" שונים בתחום התזונה מזה שנים, מוציאה ממיטב כספה אלפי שקלים על כל סדרת ייעוצים/טיפולים וכל פעם מתאכזבת מחדש. היא יורדת במשקל הגוף עם דיאטות קיצוניות (ואף הזויות בחלק מהמקרים) ותוך מספר שבועות לא רק שהיא עולה במשקל הגוף (ויותר לעומת המשקל ההתחלתי), אלא גם באחוזי השומן. ופרט מעניין נוסף, בכל השנים אף לא אחד מאותם יועצים/מטפלים אינם אנשי מקצוע המוכרים על ידי רשויות המדינה.
איך נסביר זאת? מדוע לא לפנות לאנשי מקצוע "קונבנציונליים"? במיוחד שלאחר מספר ניסיונות התוצאה לא משתנה? אחת ההשערות שלנו היא שטיפולים "קונבנציונליים" לעתים נמשכים זמן רב יותר ובמרבית המקרים לא ניתנות הבטחות שווא כך שקל להתפתות לפרסומות הרבות בכל המדיות שמבטיחות שיפור בתוצאות תוך זמן קצר והמלצות משונות וקיצוניות.
תהליכים איכותיים נמשכים זמן רב יחסית ומלווים באימוץ אורח חיים מסוים שהאדם מסוגל להתמיד בו. לא רק תזונה כמובן, אלא גם תכנית אימון מתאימה ובכלל הרגלי חיים. בתהליכים ארוכים אין "משקאות פלא" ולא מתרחשים ניסים.. רק עבודה קשה. וזאת לעומת העולם הוירטואלי בו הכל קורה במהירות.
בסופו של דבר הרפואה הקונבנציונלית נדחקת לפינה | צילום: Chiropractic Offices
קשה מאוד לאנשי מקצוע "רגילים" להתמודד עם הפרסום העצום במדיה. כיום, בעת חיפוש מידע על השגת מטרה שכיחה כמו: ירידה במשקל, שיפור מצב בריאותי, בדיקה רפואית מתקדמת – הסיכוי שתפגוש במודעות ראשונות ממומנות בגוגל רב במיוחד. במקרים אלה ייתכן שלא בהכרח מדובר בגופים מוסמכים שונים (כמו משרד הבריאות, קופות חולים, מרכזים רפואיים, אנשי מקצוע מוכרים ועוד). גם הופעה בטלוויזיה או בכתבות או סרטונים ברשת עושה את שלה. אין בהכרח קשר בין מספר ההופעות ברשת, פופולאריות של סלב זה או אחר בתחום הבריאות בכלל, למהימנות הדברים שעולים באותו שידור/כתבה. אבל יש לא מעט כוח בחשיפה במדיה ושכנוע של האדם "מן השורה". ייתכן שהדברים גם נכונים, אך ייתכן שלא.
לסיכום, בטרם מוציאים ממון רב על שיטת טיפול או אימון וכדומה חשוב במיוחד לבדוק אם יש לה בכלל ביסוס מדעי או לפחות המלצה של גופי בריאות מובילים כמו משרד הבריאות, קופות חולים, רופאים וכדומה. שיטוט קצר יחסית ברשת ומעט מאוד בירורים יכולים לחסוך לא מעט כסף ולא פחות חשוב – עוגמת נפש.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט
