איתן חרמון, בן 42, נולד וגדל בקיבוץ כפר בלום. כיום תושב ראש העין. נשוי, אב לשלושה ילדים, גובהו 1.96 מ', שוקל 81 ק"ג, 11% שומן, רץ למרחקים ארוכים, קטוע רגל מתחת לברך, מתאמן בהדרכתי ומלווה על ידי "תקוות" – עמותה לקידום פצועי צה"ל לשיקום בעזרת הספורט.
במקצועו הוא תזונאי, בוגר מכללת תל-חי, מדריך כושר ומרצה מבוקש בנושא סיפורו האישי. את שירותו הצבאי עשה בגולני, ובמילואים שירת באוגדה הצפונית. איתן נפצע במלחמת לבנון השנייה, כף רגלו התרסקה, ואחרי שהרופאים לא הצליחו לשחזר ולשקם את כף הרגל, הובהר לו שלעולם לא יוכל ללכת ללא מקל ולא יוכל לרוץ. הוא החליט על קטיעה יזומה כדי להגשים את חלומו לחזור לרוץ.
הוא התחיל לרוץ כבר בגיל 10. שיאיו האישיים לפני הפציעה היו:
2,000 מ' – 6:50 דק'
5,000 מ' – 16:45 דק'
10,000 מ' – 34:50 דק'
21.1 ק"מ – 1:20 שע' בשנת 2005
42.2 ק"מ – 2:58,30 שע'
מה אתה זוכר מיום הפציעה?
"ב-11 באוגוסט 2006 נפצעתי במלחמת לבנון השנייה. הנגמ"ש בו נסעתי עלה על מטען והרגל שלי התרסקה באזור הקרסול. אחרי אשפוז ראשוני, התחלתי לברר אפשרויות של חזרה להליכה. עדיין לא הוזכרה המילה 'ריצה'. שני ניסיונות ניתוחיים נעשו לשחזר ולשקם את הקרסול, והתברר לי שלא אוכל לחזור להליכה ללא תמיכת מקל. בשלב הזה קיבלתי דרך חבר משותף את שאלת מיליון הדולר, שגילמה בתוכה דילמה רפואית לא קטנה. שאלתי,'אם יקטעו את הרגל מעט יותר גבוה מהקרסול, האם אוכל להתאים לו גם פרוטזה להליכה וגם פרוטזה לריצה?'".
אמרתי לו שההחלטה להוריד חלק מגופו, גם אם החלק "מקולקל", תלויה רק בו. ועוד הוספתי ואמרתי לו שיש כיום (כלומר אז) טכנולוגיה חדשה שתאפשר לו לרוץ. באותם שלבים ראשוניים איש לא הזכיר את המילה מרתון, כי אף אחד בעולם לא רץ מרתון שלם עם רגל אחת בריאה. איתן החליט לבצע קטיעה יזומה תוך חישוב מדויק של גובה הקטיעה מעל הקרסול, כך שיאפשר לו שימוש בפרוטזה החדשה שמותאמת לריצה. ואז התחיל תהליך השיקום, שבסופו הותקנה לו גם פרוטזת הריצה החדישה.
לעולם לא מוותר. איתן חרמון | צילום: שחר פליישמן
אחרי תקופת התרגלות הוא התחיל לרוץ ולהתקדם. בהתחלה קילומטר אחד, אחר כך עלה לשניים, ומשם לחמישה. ראינו כי טוב, והשיקום הושלם. בשנת 2009 החל איתן להתאמן אתי באופן קבוע וסדיר והחל בהכנות לריצה למרחק 10 ק"מ. המרוץ הראשון בו השתתף, היה 10 ק"מ במסגרת מרתון סמסונג תל אביב. רצנו ביחד בזמן של 38:20 דק'.
מתי החלטת לרוץ מרתון שלם עם הפרוטזה?
"מיד אחרי המרוץ בתל אביב אמרתי כי ברצוני לחזור לרוץ מרתון והתחלתי את ההכנות. את המרתון הראשון רצתי בטבריה ב-2010. זה היה האירוע המרגש ביותר שיכולתי לדמיין לעצמי". כל אמצעי התקשורת בישראל התמקדו לאורך כל הריצה באיתן ולא ברצים המובילים, הרצים האתיופים או הרץ הקנייתי. את מאה המטרים האחרונים רצתי עם איתן, ואלה היו מאה המטרים המרגשים ביותר בחיי.
לכל אורך תקופות האימונים ולעתים בעקבות השתתפות במרוצים, נאבק איתן בפצעי שפשוף ופצעי לחץ באזור הגדם ואף פעם לא ויתר: מטפל בפצעים, נותן למקום לנוח ולהגליד, ומיד קם וממשיך באימונים ממוקד לקראת המטרה הבאה. גם בנושא הפרוטזה יש מכשלות רבות, והודות לעמותת "תקוות" מגיע איתן לטובי המומחים לפרוטזות לריצה בעולם, וגם נשלח על ידי העמותה לתחרויות בחו"ל.
שיאיו האישיים של איתן כיום:
10 ק"מ – 37:36 דק' בתל-אביב. שיא עולם לקטועי רגל אחת
21.1 ק"מ – 1:21.22 שע' בחצי מרתון עמק המעיינות – מקום שני בעולם
42.2 ק"מ – 2:56,53 שע' במרתון וינה – בשנת 2017 הוכר רשמית כשיא עולמי לקטועי רגל אחת.
3:07 שע' באליפות העולם במרתון לונדון – אלוף עולם לקטועי רגל אחת
בשבוע שעבר, חזר איתן ממרתון ברלין, והיעד הבא שלו הוא מרתון לונדון או פריס ב-2018. כיום הוא רץ מהר יותר מאשר בתקופה שלפני הפציעה ופניו קדימה למטרות הבאות.
