מִשְׁקפֵי שֶׁמֶשׁ? קרם הגנה SPF50? כובע רחב שוליים? במשך עשרות שנים, טענו בפנינו שמוטב לנו שנלבש ביגוד מגן ונשתמש בקרם הגנה מהשמש , לא נשכח כובע רחב שוליים בכדי להישאר בטוחים בשמש. אין ספק שחשיפה רבה מדי לשמש – ובמיוחד חשיפה שגורמת לכוויות שמש – מגבירה את הסיכון שלנו לפתח סרטן העור ומביאה להזדקנות בטרם עת של העור.
אלא שמדענים מפקפקים יותר ויותר בדעה לפיה אור השמש הוא גורם רע שיש להימנע ממנו בכל מחיר, וחוקרים את הצד המואר יותר של חשיפה לשמש. יש לזכור כי חשיפה לקרני השמש חשובה בהקשר של ויטמין די. ויטמין די חשוב לעצמות ולשיניים חזקות, הצורה הפעילה של הוויטמין הזה המושרה מהשמש הוא רק קצה הקרחון מבחינת התהליכים הפיזיולוגיים המושפעים מאור השמש.
צילום: Ri Butov, Pixabay
האם אנחנו יכולים לנצל את היתרונות של אור השמש, מבלי להסתכן בסרטן העור?
כיצורים אשר מבלים את רוב שעות היום על כוכב לכת שטוף שמש, גופנו פיתח דרכים להפנות את אנרגיית השמש לטובתנו. העור הוא האיבר הגדול ביותר שלנו והוא עמוס בכימיקלים ומנגנונים חכמים שמגיבים לשמש, אחד מהם הוא המלנין – הפיגמנט שנותן לעור את צבעו.
אנשים עם עור כהה יותר מתחילים עם יותר מלנין, אך ייצורו מופעל גם על ידי חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV) באור השמש. למלנין יש תפקיד חשוב בכך שהוא סופג חלק מקרני ה-UV, ועוזר להגן על תאי העור מפני נזקי DNA – למרות שהגנה זו מוגבלת, ואפילו אנשים עם גווני עור כהים עלולים לקבל כוויות שמש וצורות אחרות של נזקי שמש כגון היפרפיגמנטציה והזדקנות העור.
אחת הדרכים שבהן אור השמש מפעיל את ייצור המלנין היא באמצעות שחרור של חומר בשם בטא-אנדורפין, שגם ממלא תפקיד בהפגת מתחים וטיפול בכאב. זו יכולה להיות אחת הסיבות מדוע אנשים רבים מוצאים ישיבה בשמש כל כך מרגיעה. השיזוף הוא חרב פיפיות. הרמזים הראשונים לכך שאור השמש עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לסרטן העור הגיעו בסוף שנות ה-20, כאשר חוקר בריטי הבחין כי עכברים שהוקרנו באופן קבוע באור UV פיתחו גידולים על עורם. מחקרים רבים הראו מאז שאור UV מעורר מוטציות DNA בתאי עור, אשר ללא בדיקה, עלולות להוביל לסרטן העור.
ריצה בשמש | צילום: Silviu on the street, Pixabay
עם זאת, באופן תמוה, למרות שהם מתמודדים עם סיכון מוגבר לסרטן העור, נראה שלאנשים שנחשפים לשמש הרבה יש תוחלת חיים ארוכה יותר, בממוצע, מאשר אנשים שנמנעים משמש. הקשר המנוגד הזה התגלה לראשונה בשנת 2014, כאשר חוקר שוודי בשם Pelle Lindqvist פרסם תוצאות של מחקר גדול שעקב אחר בריאותן של כ-30 אלף נשים במשך 20 שנה. הוא מצא שבממוצע, נשים שבילו יותר זמן בשמש חיו שנה עד שנתיים יותר מאלה שנמנעו מהשמש, גם לאחר שלקחו בחשבון גורמים כמו עושר, השכלה ופעילות גופנית. נראה כי עלייה בתוחלת החיים נובעת משיעורים נמוכים יותר של מחלות לב וכלי דם ומחלות אחרות שאינן קשורות לסרטן, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות אוטואימוניות ומחלות ריאות כרוניות.
מחקרים אחרים מצאו מאז דפוס דומה, כולל בקרב בריטים חיוורי עור. מנתוני מחקר שהסתמך על נתונים של 376,729 אנשים עם מוצא לבן שנרשמו למחקר בבריטניה – מסד נתונים מקוון עצום של רשומות רפואיות ואורח חיים – שבריאותם נבדקה במשך 13 שנים בממוצע. הוא מצא כי אנשים אשר הקפידו על התנהגות פעילה ונחשפו יותר לשמש היו בסיכון נמוך ב-14% למות מכל סיבה במהלך תקופת המחקר בהשוואה לנמנעים משמש, והסיכון שלהם למוות ממחלות לב וכלי דם היה נמוך ב-19%.
בסך הכל, לאלו אשר עשו פעילות גופנית וגם נחשפו לקרינת השמש היו כ-50 ימי הישרדות נוספים, בממוצע. נטען כי בקלות אפשר לחשוב שתוחלת חיים נוספת של 50 יום היא לא הרבה, אבל ברמת האוכלוסייה, זה עצום. בעצם, לפי המחקר, ככל שיש לאנשים יותר אור שמש, כך הם חיים יותר זמן.
באופן מפתיע, הסיכון של אלו אשר עשו פעילות ונחשפו לקרני השמש למות מסרטן, כולל סרטן עור, היה גם נמוך ב-14 אחוז. החוקר ולר אומר שדפוס דומה נראה גם במחקרים אחרים. "אנחנו יודעים שכאשר מלנומה מאובחנת, לאנשים עם רמות נמדדות של ויטמין D יש פרוגנוזה טובה יותר".
צילום: shutterstock
ויטמין D מיוצר בגופנו כאשר קרני ה-UVB באור השמש מגיבות עם חומר כימי בעור הנקרא 7-דהידדרוכולסטרול. תאי עצם ושריר משתמשים בו כדי לווסת את רמות הסידן והזרחן, הנחוצות כדי לשמור עליהם חזקים ובריאים, בעוד שתאי חיסון משתמשים בו גם כדי לעזור להדוף חיידקים מזיקים ולקדם תיקון פצעים. קולטני ויטמין D נמצאים גם ברקמות גוף אחרות כולל הלב והמוח, ובשנים האחרונות רשימת המחלות הקשורות למחסור בוויטמין D גדלה וכוללת מחלות לב וכלי דם, זיהומים וסרטן.
באופן מפתיע, ניסויים ארוכי טווח גדולים שהעריכו את ההשפעה של נטילת תוספי ויטמין D מדי יום כדי למנוע מחלות שונות הניבו תוצאות מעורבות, מה שגרם לכמה חוקרים לשאול האם ייתכן שהם הסתכלו על זה מנקודת מבט לא נכונה. "רמת הוויטמין D שלך היא סמן ביולוגי שהיית בשמש, אבל זה לא בהכרח הגורם הפעיל המעורב בפתוגנזה של מחלות אנושיות", אומר פרופ' פרוה הארט במכון הטלטון לילדים בפרת', אוסטרליה.
מלבד העובדה שקרני השמש גורמות נזק ל-DNA בתאי העור, חשיפה מוגזמת לשמש עלולה להגביר את הסיכון לסרטן העור גם משום שהיא מפחיתה את הפעילות של תאי החיסון, שבדרך כלל מזהים תאים פגומים והורסים אותם. עם זאת, ה"דיכוי" החיסוני המסוים הזה על ידי קרני השמש עשוי להיות מועיל, ועוזר למתן תגובות חיסוניות פעילות יתר. מחלות אוטואימוניות למשל הן תוצר של פעילות יתר חסרת בקרה של מערכת החיסון.
טרשת נפוצה, למשל, נגרמת כשמערכת החיסון תוקפת בטעות את המוח והעצבים. מחקרים אפידמיולוגיים רבים קשרו חשיפות גבוהות יותר לכל החיים לאור השמש עם סיכון נמוך יותר לפתח את המצב. קיים מחקר שבודק האם חשיפת אנשים עם הצורה המוקדמת ביותר של טרשת נפוצה לקרני UVB יכולה לעצור או לעכב את התקדמותה. מחקר פיילוט ב-20 אנשים העלה כי שנה לאחר שעברו פוטותרפיה כזו, שבעה מתוך 10 אנשים פיתחו טרשת נפוצה, בהשוואה לכל עשרת אלו שלא קיבלו את הטיפול. ניסויים נוספים חשפו גם הבדלים משמעותיים בפרופילי תאי החיסון בדם שלהם – במיוחד תאי B המייצרים נוגדנים שלהם.
צילום: shutterstock
מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ' כרמית לוי מאוניברסיטת תל אביב מצא שחשיפה לשמש גרמה לשחרור "הורמון הרעב" גרלין בעור אצל גברים. כאן, נראה שהטריגר היה נזק ל-DNA. מלבד ויסות התיאבון, גרלין גם עוזר להפחית דלקת ולחץ דם, כך שזה יכול להיות מנגנון נוסף שדרכו חשיפה לשמש משפיעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם.
ככל שמצטברות עדויות להשפעות הפוטנציאליות המועילות הללו של אור השמש, כך עולה גם הקריאה לחשיבה מחודשת ביחס לבריאות הציבור לגבי הדרך הטובה ביותר להישאר בטוחים בשמש. בשנת 2020, חוקרים פרסמו סקירה בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, בה התריעו לרופאים ולקובעי מדיניות על "בעיית בריאות הציבור המשמעותית של חשיפה לא מספקת לשמש".
אין חילוקי דעות על כך שחשיפה ל-UV היא הגורם העיקרי לסרטן העור, אבל יש לנקוט משנה זהירות ביחס להימנעות משמש, מכיוון שזה לא בהכרח דבר טוב. הימנעות מחשיפה לשמש לאורך זמן עשויה להזיק לבריאותם של אנשים החיים במדינות בקו רוחב גבוה כמו בריטניה.
אז מה לעשות?
כיום קיימת הסכמה שכמות החשיפה לשמש הדרושה כדי להישאר בריא נמוכה בהרבה מהכמות שגורמת לכוויות שמש. הבעיה בתמיכה אפילו בחשיפה מוגבלת לשמש היא שאנשים רבים מתקשים למתן, וכמעט בלתי אפשרי להמליץ על כמויות ספציפיות של חשיפה "בטוחה" לשמש מכיוון שהעור של כל אחד שונה. עוצמת השמש משתנה גם משעה לשעה, מיום ליום ומקו הרוחב לקו הרוחב.
ד"ר חוסיין מהאיגוד הבריטי של רופאי עור אמר: "(אנו) ממליצים לאנשים להימנע מכוויות שמש ושיזוף כבד, שכן אלה מגדילים את הסיכוי שלך לסרטן העור. אתה לא צריך להימנע מהשמש כל השנה, אבל כמה צעדים בחוץ בשמש – בין אם זה בבריטניה או בחו"ל בחופשה – יעזרו להגן עליך. שלבים אלה כוללים: הגנה על העור שלך עם בגדים, בילוי בצל כאשר אינדקס ה-UV גבוה – בדרך כלל בין 11:00 ל-15:00 בבריטניה – ושימוש בקרם הגנה". שימוש בקרם הגנה לא יגרום למחסור בויטמין D: לא משנה כמה אתה משתמש או כמה גבוה ה-SPF, חלק מקרני ה-UV של השמש יגיעו לעור שלך".
מקדם הגנה | צילום: Beate from Pixabay
קרם הגנה הוא אמצעי זהירות הגיוני: "הוא חשוב בגלל הדרך בה אנו חיים את חיינו כעת, כלומר אנו מקבלים תקופות קצרות ואינטנסיביות של אור שמש, למשל בחופשה או בבילוי על שפת הים, וזה מאוד לא טבעי. קרם הגנה בהחלט מונע הזדקנות העור, והוא מונע שריפה. צריך להשתמש בזה בשביל זה – כי זה מה שחשוב".
המסר החשוב הוא שיש לעשות חשיבה מחודשת ולהתקדם מהרעיון שחשיפה לשמש היא רעה מטבעה. אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מהי הכמות האופטימלית – וזה כמעט בוודאות משתנה מאדם לאדם – אבל מה שמתברר הוא שההשפעות של חשיפה לשמש הן לא רק רעות, יש הרבה טובות וחיוניות.
ד"ר מפאטון שוב צדק…