החודשים האחרונים גרמו לכולנו להתעורר למציאות חדשה: שונה ממה שהיינו רגילים אליה, מלאת שינויים ולעתים קרובות גם ויתורים הנובעים ממניעים כלכליים ובריאותיים. בתקופת הסגר ויתור על חדרי הכושר והסטודיו היה הכרח. באותה העת, מאמנים רבים החלו להעביר שיעורים און ליין כדי לתחזק את המתאמנים ואת עצמם. אימוני הזום חוו פריחה וגם היום, כאשר ניתן לקיים שיעורי סטודיו פיזיים, מאמנים רבים ממשיכים לאפשר אימון באמצעות הזום והביקוש לסוג אימונים זה גדל ונראה שילך ויגדל כל עוד קיימת תחושת אי ודאות לגבי מגבלות, סגרים ופרנסה.
שיעורי סטודיו זה של פעם | צילום: pixabay
עוד טרם עידן הקורונה העלו מאמנים שיעורים ליוטיוב – שיעורים אלה מאופיינים בכך שאינם אינטראקטיביים: האימון משודר ועל המתאמן להתאים את עצמו אליו, להקשיב להנחיות בעצמו, ולתקן את עצמו במידת הצורך ולפי ההנחיות. למי מתאים להתאמן מול שיעורים מוקלטים או מוסרטים? שיעורים מעין אלה מתאימים בראש וראשונה למתאמנים ותיקים אשר התאמנו אצל "מורה אחד או שניים", מכירים את הז'רגון המאפיין את השיעור ואת התרגילים באימון פילאטיס לעומת אימון עיצוב או אימון פונקציונלי, חוו תיקונים ודיוקים מצד מורים, ובעיקר מכירים את עצמם ואת המגבלות שלהם.
אם מתאמן עונה על הקריטריונים האלו, הוא גם יוכל לבחון שיעורים שונים ומאמנים שונים ולבחור את האימונים הנכונים עבורו בעצימות המתאימה לו, ולפסול אימונים שייראו כלא מתאימים. ברמת המאמנים, שיעורים ברשת יחשבו כטובים ויעוררו עניין וצפיות, כאשר המאמן מתאים את עצמו לאימון מול מצלמה: החל ברמת הסאונד, התאמת המוזיקה ועוצמתה ביחס לקולו של המאמן וכלה בהתאמת ההנחיות וההוראות למדיה: היות ואנשים צופים בשיעורים דרך טלפונים ניידים או מכשירי אייפד, ההנחיות צריכות להיות מפורטות וכל הדגמה צריכה להיות מלווה במלל על מנת שהמתאמנים יוכלו למלא אחר ההנחיות גם כאשר אינם מצליחים לצפות במאמן במלוא הדרו.
נציין שלא ממש ניתן להעביר אימון מרחוק על ידי הדגמה בלתי מילולית או ללא ספירה והנחיה מדויקת בשל מגבלת הנראות ביחס לשיעורי סטודיו פיזיים. מסקירה של תגובות גולשים לשיעורים, נראה שזו נקודה מרכזית להערות או חיזוקים. שיעור ללא מלל יזכה למעט מאוד צפיות והרבה מאוד הערות המשדרות אכזבה. מעבר לכך, כאשר מתאמן ממוקד כולו במסך, הוא יכול לפגוע בעצמו. באימון מוסרט האחריות היא כל כולה על המתאמן היות ואין בו אינטראקציה או אפשרות לבקרה חיצונית ועל כן, כאמור, מתאים "למיטיבי לכת".
אימון בזום הוא שונה, היות ומתאפשרת אינטראקציה מרחוק אבל הדדית: המתאמן רואה את המאמן ולהפך, וישנה אפשרות לשיחה, להנחיה ולתיקונים און ליין. מבחינת המאמן מדובר באתגר, שהרי המטרה היא שבכל אימון יהיו נוכחים כמה וכמה אנשים ועל כולם צריך לשמור ועם כולם להיות בקשר עין, דבר שאינו פשוט. המאמן מחויב בקשב מקסימלי, ראיה חדה, ורמת מקצועיות גבוהה המאפשרת גם בקרה מרחוק. השיעורים המתאגרים ביותר הם שיעורים משולבים של זום ואימון בסטודיו, המחייבים יכולת פיצול קשב יוצאת דופן – דבר המקשה גם על המאמנים המקצועיים ביותר ומחייב שיקול דעת וחשיבה לעומק, הן של המאמן והן של המתאמן.
מתאמן שמצפה לתשומת לב מרבית של המאמן, מוטב שלא יירשם לשיעור מעין זה, אלא לשיעור שהינו זום בלעדי ובקבוצה קטנה. שיעורי הזום מאפשרים תקשורת, אולם לעתים מחייבים אימון בשעות ספציפיות, בעוד שאימונים בשיעורים מוקלטים או מוסרטים מאפשרים גמישות בשעות האימון. גמישות זו ואימון עצמאי מול שיעור מוסרט מחייבים מעבר ליכולות אישיות גם משמעת עצמית גבוהה, יכולת התמדה ונחישות ומוטיבציה פנימית גבוהה. שיעורי זום, בדומה לשיעורי סטודיו, מתאימים גם למי שזקוקים למוטיבציה חיצונית ולהכוונה דירקטיבית, כמו גם עידוד והצבת גבולות של מאמן.
טיפים לשיעורים המועברים בזום או במדיה אחרת
1. הדגמות של המאמן לצד הנחיות מילוליות ברורות: דוגמה אישית של המדריך חשובה במיוחד ותורמת להתמדה של המתאמן. העברה של שיעור מעשי שרובו רק על ידי מלל של המדריך ללא שום הדגמה תקשה על המוטיבציה של המתאמנים ולהפך – ללא מלל יתקשו המתאמנים לבצע תרגילים.
2. משובים על הביצוע והטכניקה: חשוב שהמדריך בכל תחום אימון ייתן משובים על הביצוע, ידרבן, ויעיר. כל זאת תוך שיקול דעת רחב. לרבות כשמדובר במתאמנים שייתכן רגישים מאחרים.
3. דרגת הקושי בשיעור: חייבת להתאים. מדובר במשימה לא פשוטה מכיוון שבמרבית המקרים רמת המתאמנים הנה הטרוגנית, כך שלמתאמנים מתחילים מתאימים תרגילים ומשימות בסיסיים ואילו למתאמנים בינוניים ומתקדמים מתאימים תרגילים ברמה גבוהה יותר.
4. משך האימון: אימון של שעה, כפי שמקובל במקרים רבים, עשוי להיות ממושך ובכלל לא מתאים לחלק מהמתאמנים מסיבות כגון: עייפות פיזיולוגית, עייפות מנטלית, יכולת קשב ירודה, שעמום ועוד. לכן, ייתכן שלחלק מקבוצות האימון או אימונים אישיים בכלל, משך האימון יהיה 30-45 דקות ואילו לאחרים 60 דקות ואף יותר. נציין שאין שום חוק או סיבה שכל אימון יימשך 60 דקות בדיוק וישנם מספיק מקרים בהם ניתן להחליט על אימונים קצרים משמעותית יותר.
5. איכות השידור בזום: חשובה עד מאוד. ישנם מקרים בהם למדריך אין מנוי ואז השידור מפסיק אוטומטית אחרי 45 דקות או שאופן ההצגה, השידור, הנראות וכדומה מוצגים באופן חובבני לחלוטין – מה שעלול להשפיע על ההתמדה של המתאמנים לטווח הקצר והארוך.
6. לראות שיעורים המועברים על ידי מנטורי כושר המובילים בעולם: מדובר על בית הספר הטוב ביותר שככל הנראה קיים על מנת ללמוד איך להעביר שיעור בזום או ביוטיוב וכדומה: למה לשים לב, זוויות צילום, הלבוש, אופן מתן המשוב, סביבת האימון, המקצועיות והמקצוענות כאחד ועוד. צפייה בעשרות, ואולי מאות אימונים כאלה, בהחלט יכולה לחדד למאמן "מן השורה" איך נכון וצריך להעביר שיעור בדיגיטל.
איך נדע שאנחנו עושים את זה כמו שצריך? | צילום: pixabay
7. אפשרות ליצירת קשר עם המאמן: עליה להיות זמינה וקלה ושלא תצריך חיפושים אחרי הכתובת של המייל, טלפון נייד, פייסבוק וכדומה. כל כך פשוט ומאוד חשוב!
8. הלבוש של המאמן: חשוב להתאים את הלבוש של המאמן לקבוצת המתאמנים. האם מדובר על קבוצת נערות בנות 17 שמעוניינות בשיעור עיצוב הגוף או אולי מדובר על בני הגיל השלישי או נשים בהיריון? לכל קבוצה שכזו חשוב להתאים לבוש מתאים של המדריך/ה לשיעור. במצבים של אי התאמה והלימה לסוג המתאמנים, ייתכנו רגישויות מסוגים שונים. דוגמה נחמדה מכיוון אחר לחלוטין: מאמן כושר שלפני שנה הוזמן חד פעמית להעביר אימון כושר גופני לשחקני כדורגל בני 17. אלא שהמאמן לא שם לב שהוא הגיע לאימון עם ביגוד מלא בצבע של הקבוצה היריבה השנואה בהחלט על השחקנים, מה שגרם לאי נוחות רבה באימון, הערות ודיבורים תוך כדי האימון ועוד.
9. טיפים לאורח חיים בריא והתמדה במהלך האימון ובכלל: לא רק האימון עצמו הנו החשוב, אלא התהליך והיכולת להוביל את המתאמנים השונים מנקודה אחת לשנייה בתקופת זמן סבירה וללא פציעות וכדומה.
10. הימנעות ממצבים בהם המאמן נעשה סוכן מכירות של מוצרים שונים באורח חיים בריא: תופעה שכיחה הנה שחלק מהמאמנים נעשים סוכני מכירות של תוספי תזונה, משקאות חלבון, ביגוד ספורט, שעוני דופק, אימונים נוספים/אחרים בתשלום נוסף, תכניות תזונה (למרות שמרבית המאמנים אינם אנשי מקצוע בתחום התזונה). כל זאת עלול להיות להם לרועץ וליצור אנטגוניזם אצל חלק ניכר מהמתאמנים.
11. הנוכחות והנראות ברשת באופן כללי: הצלחה בתחום האימון בזום כמאמן כושר אינה רק להעביר את האימון באופן מקצועי. הרי במרבית המקרים הרשתות קשורות אחת לשנייה וניתן לקבל פרטים על כל אחד באמצעות הדיגיטל. כך שייתכן, שאותו מאמן/ת עושה כל טעות אפשרית באופן שהוא מציג את עצמו ברשת בכלל.
12. עלות האימונים בזום או במדיה אחרת: בתקופת הקורונה הראשונה (גל ראשון) מרבית אימוני הכושר נעשו בחינם (יש לכך יתרונות וחסרונות) ואילו כיום הדבר הרבה פחות שכיח וחלק ניכר מהמאמנים כבר גובים תשלום. גם כאן חשוב שיקול הדעת לגובה התשלום – נמוך מדי או אולי גבוה מדי וכך הלאה. כמו כן, אפשרויות ביטול, אי הגעה לאימון ועוד. כל זאת משפיע מאוד על תזרים מזומנים של מאמן הכושר אך לא רק: משדר מקצועיות, תכנון וסדר ויש מנגנון שפועל בפשטות ובקלות.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל-35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט
