והפעם בטור השבועי שלו, מציג רן שילון את הדרכון שלו ומגלה לנו איפה הוא רץ על הגלובוס השנה. המעגל של שילון
מאת:רן שילון
אנחנו כבר מספיק קרובים, אז אני חייב להודות בפניכם – אני לא בנוי לאימונים סזיפיים החוזרים על עצמם. זה לא שאני לא יכול להתאמן כך, אך אימונים שכאלו משעממים אותי ואני זקוק לגיוון באימונים שלי. השנה אני בר מזל יותר מאשר בשנים קודמות – מעבר לגיוון הגדול באימונים בארץ, הצלחתי בחודשים האחרונים לרוץ במספר מקומות נפלאים, כשהאחרון שבהם הוא במסגרת מרתון ולנסיה שבספרד, שנערך לפני שבועיים.
הסיפור היה כזה. זוגתי ואני חיפשנו מרתון "נחמד" לרוץ בו, חיפשנו מרתון אחר – לא כזה שכבר כולם רצו בו, אלא אחד שהוא אחר וכך מצאנו את מרתון ולנסיה. לא ידענו למה לצפות, אבל מה יכול להיות רע בחופשת סוף שבוע בספרד? אז איך היה? המרתון היה… נפלא! מזג האוויר נמצא מושלם ונע בין 10 ל-14 מעלות, שמש ללא רוח, מסלול נפלא בתוך העיר העובר ליד הים (היו גלים נפלאים לגלישה), בשכונות העתיקות של העיר, בשכונות החדשות יותר, בכל מקום – המון קהל מקומי שמכיר את הרצים. המון עידוד, תזמורת בכל קילומטר, מאורגן נפלא והסיום… במתחם מוזיאון המדע שבעיר. חוויה נהדרת.
אבל אם אני סוקר את שנת הפעילות שלי, אז את האימונים "האחרים" שלי התחלתי השנה כשליוויתי קבוצה לאירונמן אוסטריה בתחילת הקיץ. הפעם בחרתי מלון מרוחק מאזור התחרות ובהרים המקיפים את קלגנפורט. כן, אני תמיד מעדיף לרוץ בהרים יותר מאשר בכל מקום אחר. כאן מצאתי עצמי באזור נפלא, עשיר במים זורמים ובעליות אין סופיות (למעשה, עלייה אחת של כ-1,000 מטרים) ובסופה נפתח לפני עמק מופלא המוקף הרים גבוהים יותר
אוסטריה. אני תמיד מעדיף לרוץ בהרים יותר מאשר בכל מקום אחר
שלושה שבועות מאוחר יותר, מצאתי עצמי מלווה קבוצה נוספת לתחרות נוספת והפעם בציריך. גם הפעם כמובן בחרתי במלון שנמצא בהרים, במקום שבו אפילו לא ניתן להגיע עם רכב אלא בשילוב של רכבת והליכה. מבחר המסלולים כאן היה גדול אפילו יותר מאשר באוסטריה ומצאתי עצמי יוצא לריצות בוקר – אני והעופרים שמסביב בשדות. היו אלו ריצות נפלאות עם נופים נפלאים, מזג אוויר שהאיר פנים ומים זורמים בכל מקום.
בשוויץ מצאתי עצמי יוצא לריצות בוקר – אני והעופרים שמסביב בשדות
החופשה השנתית של משפחתי היתה הפעם בחצי האי פלופונס שביוון. שם מצאתי עצמי בהרגשה מוזרה בריצות – מצד אחד, הריחות והצמחייה זהים כמעט לחלוטין למה שמוצאים כאן בארץ. מצד שני, הנופים זרים וחדשים, כאן יש לי אפשרות בחירה של ריצות הרים וריצות נפלאות לאורך חופי הטורקיז והכפרים הקטנים שמסביב.
ביוון הריחות והצמחייה זהים כמעט לחלוטין למה שמוצאים כאן בארץ
על הריצה שלי במרתון המדברי כבר סיפרתי בשבוע שעבר, אבל את סוף השבוע האחרון התחלתי בריצה נפלאה באזור צוק מנרה
וסיימתי בריצה מופלאה עוד יותר באזור צפון ים המלח – נחל אוג וג'בל חרבון
אזור צפון ים המלח
 |
רן שילון מאמן ראשי, אנדיור |
